עיבוד לספרו של ג'יימס ת'רבר "המון ירחים".
רעיון : נילי גפנן והדס גרטמן
עיבוד וכתיבה : נילי גפנן וג'יל בן-דוד
בימוי : ג'יל בן-דוד
עיצוב חזותי : הדס גרטמן
מוסיקה : יובל חבקין
משחק והפעלה : נילי גפנן
הפקה : תיאטרון הקרון
על היוצרות
נילי וייסברג-גפנן
שחקנית ומספרת סיפורים.
בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים. השתלמה בקורסים שונים באקדמיה למחול בירושלים ובלימודי תיאטרון אחר בתיאטרון עכו.
הדס גרטמן
אמנית מופע, מעצבת תלבושות.
מופיעה במסגרת פסטיבלים לאמנות בין- תחומית, כמו פסטיבל "פנומנה" ו"ערפול", ובגלריות ומוזיאונים שונים.
עוסקת בפיסול גוף ובגד. מלמדת במסגרות שונות אמנות מופע, עבודה עם חומרים, חפצים ותלבושות על במה, וסוגים שונים של עבודות נייר.
מילאה מגוון תפקידים כמעצבת ומבצעת תפאורה, תלבושות ואביזרים בהפקות טלוויזיה, תיאטרון ומחול שונות.
בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי ירושלים.
הסיפור בקצרה :
נסיכה קטנה נופלת למשכב. הרופא המלכותי בודק אותה וקובע: הנסיכה תבריא רק אם יתנו לה את הדבר שהיא הכי רוצה בעולם.
הנסיכה מבקשת את הירח.
בארמון מתחילה מהומה גדולה - חייבים להביא את הירח.
המלך קורא לשריו ודורש "את הירח עכשיו!". השרים מתאמצים, מתייעצים, מתרוצצים, מתרצים ולא מסוגלים לעזור.
רק אחד, ליצן החצר- ניגש לנסיכה, משוחח עמה ומבין באיזה ירח מעוניינת הנסיכה. הליצן מביא לה שרשרת עם ירח קטן מזהב אשר משמח אותה מאד ומקים אותה ממיטת חוליה.
אך בזאת לא תם העניין - עתה חוששים אנשי הארמון מה יקרה כאשר ירד הערב והירח האמיתי יופיע בשמיים לעיני הנסיכה הקטנה. גם הפעם לא מצליחים המלך והיועצים למצוא פתרון.
ושוב נפתרת הבעיה בזכות הליצן החביב אשר פונה לנסיכה, מדבר אתה ומגלה ש"שני ירחים" הם לא בעיה.
התפישה החזותית :
הסיפור והספר כבית שבתוכו שוכנים הסיפורים, הם הבסיס ממנו נוצר העולם החזותי של ההצגה.
ההצגה נפתחת כאשר מופיעה על הבמה דמות של מספרת סיפורים המנקה אבק מספר ענק במיוחד ( 140 ס"מ רוחב 110 ס"מ גובה).
הספר הנפתח הוא מקור ההצגה. דפי הספר הם מקומות ההתרחשות, התלבושות, הדמויות והבובות של ההצגה. כל עמוד בספר טומן בחובו הפתעה אחרת.
לעתים נפתח דף חדש וארמון גדול נחשף בפני הקהל. לעיתים גן מלכותי, לעיתים חדר הנסיכה, לעיתים שמיים זרועי כוכבים.
תוך כדי דפדוף הופכת המספרת להיות דמויות שונות בסיפור – חלק מדפי הספר יוצרים שמלה מפוארת של המלכה, חלק מהדפים משמשים כרגלי הליצן המצחיק. בחלק מהדפים נחבאות בובות נייר מפתיעות כמו למשל יועצי המלכה המיוחדים.
החומר – נייר
התפאורה כולה, הפרגוד, הספר הענק, התלבושות והבובות עשויים כולם מנייר.
הטיפול בנייר כחומר, מגוון מאד : החל מדף נייר לבן, פשוט, דו-ממדי ועד לעיצובים מורכבים בצבעים ובטקסטורות היוצרים תלת- ממדיות.
הבחירה בעולם הנייר היא חיבור נוסף באמצעות החומר לעולם הסיפור והספר ממנו נובעת ההצגה.
המספרת-
השחקנית, פועלת כמפעילה גלויה של ההצגה – היא מעבירה את דפי הספר, מודיעה על בואן של הדמויות, ומתפקדת בעצמה כחלק מהדמויות - (המלכה, הרופא המלכותי, ליצן החצר). [
השחקנית נמצאת בקשר ישיר עם הקהל והיא למעשה החוט המקשר בין כל פרקי ההצגה.
הגיבורה בהצגה
בת המלכה, היא בובת נייר המתפקדת כסימנייה בספר.
כמו סימנייה היא עוברת בין דפי הספר ותוך כדי כך היא מתפתחת ממגזרת נייר לבנה, לבובת נייר מורכבת ומעוצבת.
בתחילת ההצגה נגזרת בת המלכה מדף לבן ובסוף ההצגה מאותו דף נגזרת המלכה. בטכניקה של מגזרות נייר הן מתאחדות, הנסיכה בתוך המלכה, ומביאות את הפתרון הדרמטי לביטוי חזותי משובב נפש ומרגש.
היועצים הם בובות נייר דו- ממדיות ותלת- ממדיות המופעלות ע"י השחקנית.
הקהל :
הילדים אינם צופים פאסיביים בהצגה. המספרת מתקשרת עם הילדים תוך התעלמות מ"הקיר הרביעי" (הקיר הדמיוני המפריד בין הקהל להצגה).
היא פונה אליהם ישירות, מתבדחת עמם ומזמינה אותם לשיר ולהעביר מסרים לדמויות בהצגה. באופן כזה הילדים שותפים פעילים בחוויה.