ביידר ציפי וסרטה "האחרונים מטרבלינקה" (A)

הסרט מספר את סיפורם של שמואל וילברג וקלמן טייגמן בני ה-88, הניצולים האחרונים שנשארו בחיים ממחנה ההשמדה טרבלינקה. במסע מרגש הם פוסעים שוב למקום שממנו ברחו לפני 68 שנה, שם הם נזכרים, צוחקים, בוכים, ושרים את ההמנון של טרבלינקה. קלמן איבד בטרבלינקה את אמו, שמואל איבד את שתי אחיותיו. "אלוהים לא היה בטרבלינקה", הם אומרים פה אחד. בעבור שמואל, פולין היא בית שני והוא כבר ביקר בה עשרות פעמים. בעבור קלמן זהו בית הקברות הגדול בעולם. ביחד הם מתפעלים מרחובות ורשה, משווים בין מיידניק ולטרבלינקה, נזכרים בבתיהם ובילדותם ומשחזרים את הבריחה מטרבלינקה. תיעודי. 43 דק'. 2011.

על היוצרת - ציפי ביידר

ציפי ביידר במאית ומנהלת המחלקה הדוקומנטרית בערוץ 10. הסדרה הראשונה שיצרה היתה "אמא יקרה לי" שהובילה מיקי חיימוביץ'. מאז ביידר ביימה כעשרים סרטים דוקומנטריים, שעוסקים בעיקר במערכות יחסים במשפחה, באימהות ובשכול. בין סרטיה "בדרכה שלה סיפורה של דפנה מאיר", "ההמתנה לחיים הסיפור של אמיר פרישר גוטמן", "במנהלל לא בוכים", "משהו ממני", "ניר יש לך בת", "בן של אבא", הבופור פצע פתוח", וסרטים נוספים.

הסרט "האחרונים מטרבלינקה" היה סרטה הראשון שעסק בשואה. כבת יחידה לאבא ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ שמעולם לא דיבר בבית על מה שעבר, ביידר מחליטה לסגור מעגל אחרי שנים מאז שנפטר בסרט זה.

על היצירה - מין הביקורות

אלוהים בטח היה בחופש - כתבה בווינט ובה קטע מהסרט (1.5.11, YNET)

בהצדעה: על "האחרונים מטרבלינקה" (2.5.11, "רייטינג")

על הקשר מערכת היחסים ובניית האמון עם הגיבורים הראשיים, על האמונה באלוהים בתקופת השואה. מלחמת ההישרדות וכמה רחוק היו מוכנים ללכת בשביל לחיות.

אחורי הקלעים של צילום ועשיית הסרט והחוויה שלי כבמאית ובת לניצול  מחנה ההשמדה אושוויץ.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

tzipibaider@gmail.com