הדרך לעין חרוד

הזירה הבין- תחומית מציגה:

הַדֶּרֶךְ לְעֵין חָרוֹד 

על פי ספרו של עמוס קינן

באמצעות מצלמת קולנוע, בובה וחצי טון מלח, קם לתחייה הרומן המיתולוגי של עמוס קינן. מסע בריחתו של איש הארץ, סופר ולוחם לשעבר, הנאלץ לעזוב את ביתו בתל אביב, בעקבות הפיכה צבאית שמתרחשת בישראל. רדוף על ידי המשטר החדש בשל עמדותיו הפוליטיות, מנסה הגיבור להגיע לקיבוץ עין-חרוד שבעמק יזרעאל. שם, על פי שידור רדיו מסתורי, נלחם עדיין כיס ההתנגדות האחרון לשלטון הצבאי.

בעודו עובר בין נופיה המשתנים של ישראל, במסע הישרדות אל עבר החופש, נרדף הגיבור על ידי זיכרונותיו האישיים וזיכרונותיה הקולקטיבים של הארץ. בודד אל מול כוחה של ההיסטוריה, הוא שואף להגיע אל המקום בו נכתב עמודה הראשון.

באמצעות טכניקת ה- PuppetCinema החדשנית שפיתח יוצר התיאטרון צבי סהר בניו יורק, מפוסלת העלילה במלח ונייר ומוקרנת על מסך גדול. הבמה משמשת בעת ובעונה אחת כאחורי קלעים וכסט צילום לסרט המצולם ומוקרן במעגל סגור, חי לעיני הצופים.

כך, במעגל של הרס ובנייה, כשכל סצנה נבנית על חורבות קודמותיה, נוצר עיבוד חדשני ומתוחכם לעלילה הבדיונית, אשר הפכה מאז כתיבתה למראה המשקפת את שבר חלומה של החברה הישראלית המפולגת.

לאחרונה חזרה ההצגה מפסטיבל Next Wave היוקרתי בניו יורק!

מהביקורות:

 "Blending puppetry, live action and video, the play has the quality of a dark dream.....Captivating..." - The New York Times

“It presents a vision of hope diminished, a hope for people… living as equals, partaking in a communal connection to the land that transcends their individual desire to own it” - The Forward

Top 5 Pick - NYC-Arts

"עבודת האנסמבל המרשימה והמדוייקת של השחקנים, העיבוד הרלוונטי ובעיקר יצירה של שפה חזותית מרשימה הופכים את  "הדרך לעין חרוד" להצגה שלדעתי חובה לצפות בה" - מאיה אופיר מגנט, הסצנה

בימוי: צבי סהר puppet cinema | שירה: רונה קינן | מוסיקה וסאונד אפקט: גיא שרף

בשיתוף:

עודד ליטמן: צוות פיתוח, דרמטורגיה והדרכת שחקים | איה צייגר: צוות פיתוח, עיצוב, צילום ומשחק |  מיכל ואעקנין: צוות פיתוח, הפעלת בובות ומשחק | יובל פינגרמן: הפעלת בובות ומשחק | שי אגוזי: הפעלת תאורה ומשחק | עיצוב ובניית בובות: אתי סהר, צבי סהר, איה צייגר, רובין פרוהרדט וג'סיקה סקוט | עיצוב תאורה: עדי שמרוני | עוזרת במאי: גניה סנופ | ייעוץ בובות: ג'סיקה סקוט

להזמנת כרטיסים ולפרטים נוספים ניתן לפנות אל משרדי הזירה הבין-תחומית                   בטלפון - 02-6783378 או באתר

http://www.hazira.org.il/li.gro.arizah.www/?page_id=1549

 

 

 

הדרך לעין חרוד הוא רומן דיסטופי שכתב עמוס קינן, בין הבודדים בעברית מסוגה זו. יצא לאור בשנת 1984 בהוצאת עם עובד.

ב-1990 עובד הספר לסרט בבימויו של דורון ערן.[1] ב-2004 עובד הספר להצגה בבימויה של מור פרנק במסגרת פסטיבל עכו[2]. ב - 2014 עובד הספר להצגה בבימויו של צבי סהר.

מפגש הכנה – הדרך לעין חרוד

 

מטרות:

• היכרות עם תיאטרון חזותי
• הכנה לצפייה במופע הדרך לעין חרוד
• היכרות עם קונספט דפי צפייה

עזרים:

• מקרן סאונד
• מחשב עם מצגת קטעי וידאו/יוטיוב

תיאטרון חזותי

הצגת המסגרות הבאות (במצגת/באופן ורבלי):  "פסטיבל א-ז'אנר" ו"הזירה הבין תחומית"

דיון –

• מה אנחנו מבינים מהשמות?
• למה הקהל מצפה?
• מה זה תיאטרון חזותי?

תיאטרון חזותי מתייחס לגישה אמנותית בינתחומית, המציבה אלטרנטיבה לתפיסות מקובלות של יצירת אמנות והפועלת בקשת התחומים שבין אמנויות הבמה, האמנויות הפלסטיות, ואמנויות המסך (וידאו ואנימציה). החיבור הבין-תחומי יוצר שפת יצירה ייחודית וחדשנית, דוגמה רלוונטית עבורנו היא: Puppet-Cinema, חיבור בין תיאטרון בובות לאלמנטים דיגיטליים, כפי שנראה כשנתמקד בהמשך המפגש בהצגה "הדרך לעין חרוד".

בהמשך למפגש הקודם, בו עסקנו באמנות כראי לתקופה, הגישה הבינתחומית והתיאטרון החזותי מתפתחים בעולם במחצית השנייה של המאה ה-20, במקביל להתפתחויות טכנולוגיות ולמגמה כללית תקופתית של שבירת מוסכמות וזרמים מהפכניים-רדיקליים. התיאטרון החזותי נתפס כאוונגרד אמנותי המערב בין התחומים השונים ללא היררכיה , אינו מתייחס לתופעה תיאטרונית ספציפית ומנסה למתוח את הגבולות בין תחומי אמנות שונים ולמזג ביניהם. המונח "תיאטרון חזותי" עלול להטעות ולהוביל אותנו לחשוב ש"תיאטרון" הוא שם העצם והוא הדומיננטי, ואליו משתייך שם התואר "חזותי" לטובת ייחוס תכונה, אך כאמור אין היררכיה והכוונה היא לכל קשת האפשרויות שמצויות ביניהם. במילים אחרות, המרחב שבו מתקיים התיאטרון החזותי הוא בדיוק ברווח שבין ה"תיאטרוני" לבין ה"חזותי".

בישראל החל משנות ה70 וה80 חלה התעוררות בתחום בהשפעת הסצנה העולמית. קבוצות אמנים ומוסדות מתחילים לפעול בארץ בתקופה זו, לדוגמה: ביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים, קבוצת זיק, פסטיבל עכו לתיאטרון אחר (שאינו מתמקד בתיאטרון חזותי אך כולל אותו בתוכו) ואחרים. כיום מדובר על תחום מפותח ומוכר, הן בקרב קהילת האמנים והן בציבור בכלל. שמות מרכזיים כוללים את אורלן (אותה כבר פגשנו בעבר בדיונים על אמנות) ומרינה אברמוביץ אשר נחשבות לחלוצות בתחום. בארץ מסגרות דוגמת פסטיבל "א-ז'אנר" בתיאטרון תמונע ו"הזירה הבין תחומית"  מעודדות ומטפחות יצירות תיאטרון חזותי (השמות כמובן מעידים על ההקשר).

 

אלמנטים בתיאטרון חזותי

• הסיפור – לאו דווקא עלילה קוהרנטית. ייצוג של עולם, של הוויה.
• הטקסט והשחקנים - אמצעים שווי ערך לאלמנטים החזותיים והאודיטוריים.
• דגש על הממד הצורני והחושי – תנועה, צורות, צבעים ומילים המעוררות אסוציאציות והקשרים חבויים.
• מופע המעודד ריבוי קריאות ופרשנויות.

לטובת ההמחשה של העניין, להלן רשימה חלקית של הקורסים הנלמדים בביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים: תולדות האמנות, פיסול, רישום, עיצוב בובות, טכניקות וחומרים, עריכת וידאו, מוסיקה, עריכת סאונד, קומפוזיציות בתנועה וכו'. כלומר, תחת המטרייה של המושג "תיאטרון חזותי" ניתן למצוא תחומים רבים ושילובים ביניהם: פרפורמנס ומיצג, תיאטרון בובות, תיאטרון חפצים, תיאטרון פיזי, אנימציה, קרקס, וידאו ארט כו'.

 

נצפה בסרטונים דרכם ניתן ליישם את הסוגיות שהועלו – יש לנסות להדגים בין הסרטונים את האלמנטים שונים:

 

קבוצת זיק -  https://www.youtube.com/watch?v=QCbRPrsmmPc

קבוצת תיאטרון חזותי ומיצג ישראלית. מופע לרגל 25 שנה לקבוצה, 2010 בירושלים.

 

גנדיני ג'אגלינג - https://vimeo.com/117536055

להקה בריטית שמתמחה בשילוב להטוטנות עם אלמנטים מעולם התיאטרון, המחול והמוסיקה. המופע הנוכחי הופיע בLondon Mime Festival  2015.

 

רומיאו קסטלוצ'י – https://www.youtube.com/watch?v=V5Jr0WSVg3I – מציעה לצפות עד 2:38 (אח"כ מתחיל קטע אחר).

במאי תיאטרון, אמן ומעצב איטלקי עכשווי. מגיע עם עבודתו יוליוס קיסר לפסטיבל ישראל הקרוב בקיץ 2015.

 

פמיליה פלוז - https://www.youtube.com/watch?v=gPGEeiZlR1c ממליצה לצפות עד דקה 2:03 (אח"כ האיכות יורדת).

קבוצת תיאטרון שבסיסה הוא בגרמניה המתמקדת בתיאטרון לא ורבלי ושימוש במסיכות, כולל עיצובן ויצירתן.

 

תיאטרון פיגורה - https://www.youtube.com/watch?v=qpn0NSa50kQ

קבוצת תיאטרון בובות, ממוקמת באיסלנד.

 

 

 

שיחה: סיכום הסוגיות שעולות מתוך הסרטונים – הבינתחומיות, עוררות של אסוציאציות ודמיון, אלמנטים של התיאטרון החזותי.

מיקוד הדיון בנושא תיאטרון בובות מתוך הסרטון האחרון.

• מהו תיאטרון בובות?
• מהן האסוציאציות שעולות כשאומרים תיאטרון בובות?
• האם תיאטרון בובות לילדים או מבוגרים?
• האם מכירים מקרים של תוכן המשלב בובות למבוגרים במיינסטרים? (החבובות, החרצופים)

 

הדרך לעין חרוד

המופע בו נצפה מבוסס על ספר שכתב עמוס קינן ב-1984. זהו רומן *דיסטופי שתורגם לשבע שפות, עובד לסרט קולנוע ב1990 בבימויו של דורון ערן וב2014 עולה כמופע במסגרת הזירה הבין תחומית בבימוי של צבי סהר.

עמוס קינן הוא סופר, מחזאי, סאטיריקון, פובליציסט, צייר ופסל ישראלי. אמן פוליטי מאוד שבמרכז הווייתו של קינן עמדה הארץ, כל חייו נלחם בממסד, בקונבנציות, בבינוניות של החברה והמדינה הישראלית.

*דיסטופיה (להסביר למשתתפים) - היא ניגודה של האוטופיה, כלומר, מציאות אנושית שבה שולטים יסודות חברתיים שליליים. ברוב היצירות הדיסטופיות, הממשל מושחת ויוצר או משמר איכות חיים ירודה עבור האנשים, לעתים תכופות תוך כדי הטעיית הציבור שהחברה היא טובה וצודקת או אפילו מושלמת. רוב היצירות הדיסטופיות מתרחשות בעתיד, אך לעתים קרובות משלבות בתוכן (באופן מודע) מגמות חברתיות קיימות מוקצנות. יצירות דיסטופיות רבות נכתבו כאזהרה או סאטירה המראה איך מגמות חברתיות נוכחיות מתפתחות עד לתוצאה המבעיתה ובכך מהוות קריאה לשנות כיוון.

 

העלילה

·          לבחור משתתף שיקרא בקול רם.

·          לבחור משתתף אחר שיסביר במילים שלו את העלילה לאחר שהראשון סיים.

הספר מתאר את ארץ ישראל שלאחר מלחמה אשר בה השתלטה כת צבאית על המדינה. הכת גירשה את כל הערבים והשליטה שלטון צבאי. במסגרת עולם מעוות זה יוצא הגיבור מתל אביב אשר נתונה במצור מוחלט רדוף על ידי המשטר החדש בשל עמדותיו הפוליטיות, ומנסה להגיע לקיבוץ עין-חרוד שבעמק יזרעאל. שם, על פי שידור רדיו מסתורי עדיין מתקיים שלטון חופשי בהנהגת המורדים נגד השלטון הצבאי. עיקר עלילת הספר מתמקד בניסיון ההגעה מתל אביב הנצורה לעין חרוד ובעודו עובר בין נופיה המשתנים של ישראל, במסע הישרדות אל עבר החופש, נרדף הגיבור על ידי זיכרונותיו האישיים וזיכרונותיה הקולקטיבים של הארץ.

ציטוט מהספר: …"לפי חשבוני, ועם הרבה מזל כמובן, יכולתי להגיע לעין חרוד בשלושה ימים, לכל היותר שבוע. ידעתי שאם אני רוצה להגיע חי לעין חרוד, אסור לי לא רק לנסוע על הכביש או ברכבת, אסור לי אפילו להיראות בקרבתו של כביש כלשהו. אבל לא זאת הבעיה שלי, לפחות לא כרגע. כרגע, הבעיה שלי היא כיצד להסתנן החוצה מתל-אביב."

פעילות

• חלוקה לקבוצות של כ-4 משתתפים.
• על כל קבוצה ליצור תמונה קצרה, סטטית או דינמית, שמתבססת על אלמנטים מתיאטרון חזותי ושואבת השראה מהקטע שקראנו. הקבוצות תצגנה את התוצר.
  • ניתן לבחור כל רעיון, תחושה, מקטע מהטקסט.
  • ניתן להשתמש באביזרים זמינים (כסאות, בגדים)
  • ניתן להשתמש בטקסט אך לא חייבים, בתנועה, בקול, בגוף וכו'.
  • המטרה היא לייצר תחושה של עולם, של הוויה ולאו דווקא לספר סיפור ברור.
• כ-5 עד 7 דק' לכל היותר יוקדשו לתכנון.

 

דיון מסכם פעילות.

 

אלמנטים במופע ו- PuppetCinema

המופע עושה שימוש בטכניקת ה- PuppetCinema החדשנית שפיתח צבי סהר, הבמאי, בניו יורק, והעלילה מפוסלת במלח ונייר ומוקרנת על מסך גדול. מיזוג בין תיאטרון בובות ואלמנטים מעולם הקולנוע. הבמה משמשת בעת ובעונה אחת כאחורי קלעים וכסט צילום לסרט המצולם ומוקרן במעגל סגור, חי לעיני הצופים.

 

שימוש במצלמה בתיאטרון

דיון –

• מה הייחוד של המופע?
• האם השימוש במצלמה וסרטונים נתפס כחדשני בתיאטרון של ימינו?

עם התפתחות הטכנולוגיה, שכיח מאוד לראות שימוש בווידאו בעשור האחרון וכבר לא מדובר באלמנט חתרני ובועט, זאת בהמשך לדיונים שערכנו בנושא הדינמיות של הקנון (התכונה של אלמנטים שוליים להפוך למיינסטרים). לראייה, בימים אלו כל התאטראות הגדולים בישראל מתהדרים בהפקות בהם יש אלמנטים דיגיטליים וסרטונים: אלוהים מחכה בתחנה (הבימה), נופל מחוץ לזמן (גשר), אלקטרה (הקאמרי), המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (בית לסין).

עם זאת, בכל ההפקות המוזכרות לעיל, הסרטון אינו חי אלא ערוך ומקובע טרם העלייה לבמה. בהפקה הזו לעומת זאת, המצלמה יוצרת את הסרט על הבמה, לעיני הצופים והוא מוקרן לקהל באופן ישיר.

 

הסבר על דפי הצפייה

בזמן צפייה ו/או אחריה מתקיים בתוכנו לפחות תהליך אחד מבין 2 התהליכים הבאים – חוויה רגשית/נפשית ומהלך רציונלי/שכלתני. על מנת למקד את התחושות והמחשבות ולתרגם אותן לדעה מגובשת, נעזר בדפי חוות דעת. טרם המופע כל משתתף יקבל דף צפייה שיסייע לו לארגן את הרגשות. הדפים בנויים כך שקיימות נקודות להתייחסות בדיון פתוח ונקודות שלידן מדרג לסימון:

 

לא עומד                   חלש                      בינוני                        מתאים                          טוב                          טוב                       מצוין

בתנאי הסף                                                                   בספק                                                    מאוד

 

להלן נקודות ההתייחסות לדוגמה:

1. חוויה רגשית ואסתטית
2. רמת המשחק והבימוי
3. תרומת התאורה, תלבושות, תפאורה ואביזרים (שפה חזותית) להתפתחות העלילה
4. מוסיקה / כוריאוגרפיה
5. גיוון בדרכי ההבעה
6. שימוש בחלל
7. הערות על החוויה הכללית

                          

נצפה בטריילר המופע כפי שמופיע גם בתיאור המופע - https://www.youtube.com/watch?v=i9OK8MFkl2Q

 

**אם נותר זמן ניתן לפתח דיון גם בנושא הבנת הרקע ההיסטורי של העלילה ופיתוח שיח על ההקשר החברתי של האמנות. אמנות כמחאה, כסאטירה.

 

 

סוג במה	מקצועית
רוחב	10
עומק	8
גובה	5
מספר אנשי צוות	5
מספר פזות	3
זמן הקמה	10:00
שפת המופע	עברית
החשכה	כן
חדר הלבשה	כן

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

תאטרון הזירה הבין תחומית
052-4832339 מיכל געש

sales@hazira.org.il

ירוושלים, רח' האומן 16