על המפגש:
המפגש מחולק לארבעה חלקים עיקריים: תהליך הוצאתו של הספר הראשון, תהליך עבודה על ספר בודד, תהליך עבודה על איורים, שאלות ותשובות.
1. תהליך הוצאת הספר הראשון – איך התחלתי לכתוב ואיך נוצרו שני ספרי הילדים הראשונים. אני מדבר על כתיבת טיוטה ראשונה: תיאור המלחמה הראשונית של הסופר בכתיבת ספר – פיתוח העלילה ובחירת האפשרויות העלילתית הרצויה, איך מתמודדים עם בלוק יצירתי, מפתחים דמויות, הצורך לערוך שוב ושוב את הטיוטה עד ששולחים להוצאה. לאחר מכן אני מדבר ועל מכתבי הדחיה הרבים שקיבלתי (בלווי דוגמאות של מכתבי דחיה אמיתיים, כולל הסבר על תהליכי העבודה בהוצאות ספרים לגבי טיוטות) ומתי קיבלתי אישור הוצאה לאור. המסר שאני מדגיש לילדים – לא להתייאש, משום שבחיים יש הרבה דחיות, ובסוף תצליחו.
2. תהליך עבודה על ספר מול העורכ/ת – פירוט שני שלבי העריכה – מאז'ורי ומינורי. – השלב הראשון – הערות מאז'וריות שמגיעות מהעורכת ומחייבות אותי לשכתב מחדש חלקים גדולים בעלילה, ובעצם כמעט לכתוב מחדש את הספר מספר פעמים (להוציא/להוסיף גיבורים/חלקי עלילה – כולל דוגמאות ספציפיות מספרי הסדרה). השלב השני – הערות מינוריות ועריכה פרטנית )סדרת דוגמאות של ממש מסדרת הספרים – צילומי דפים של ספרים באמצע העריכה - מחיקות של העורכת, ויכוחים ביני לבינה על שינויים/מחיקות, עד לאישור להדפיס. המסר שיש לי לילדים לגבי שלב זה הוא שאחרי ההצלחה לקבל חוזה לפרסם ספר – עדיין יש עבודה רבה, ובחיים עצמם, כל הצלחה דורשת עוד עבודה לממש את ההצלחה הבאה.
3 .תהליך עבודה על איורים – אני מספר על הישיבה הקובעת מה יהיה בחלק המאויר של הספרים. כיצד מחליטים איזה איורים יהיו ואיך בוחרים סצנות ראויות לציור. אני מציג את שלב האיורים בשחור לבן ואחר כך בצבע (הכל – עם דוגמאות) ועריכה באיורים שינויים לטיוטות הראשוניות של האיור בגלל טעויות מאייר/אי הסכמה בין העורכת/מאייר/סופר – במקרים שהאיור לא תואם את הכתוב, במקרים שהאיורים לא תואמים את רוח הספר וכיו"ב, הכל בליווי דוגמאות רבות.
4 .שאלות ותשובות – לרוב מתייחסות לעולמי הספרותי, ואם לא – אני דואג להכניס התכנים: איזה ספרים אהבתי בילדותי (אריך קסטנר, קרל מאי, ספרי אניד בלייטון, חסמב"ה), איזה מספרי אני אוהב במיוחד (אני מדבר בעיקר על הספר הרביעי בסדרה ומרחיב על הקשיים שהיו בגיבוש העלילה והטריקים הספרותיים שנדרשתי אליהם כדי לגבש אותו), מאיפה מגיעים הרעיונות – אני נותן דוגמאות במקום כיצד בונים סיפור מדוגמאות מהחיים.
סדרת הסיפור המושלם בנויה על תבנית קבועה. כל אחד מהספרים בנוי מסיפור מסגרת, בו אני (האב) ממציא סיפור לבני, יובל. מתחיל מטריגר כלשהו ומשם מאלתר סיפור. בתווך קיים הסיפור עצמו, ובו, אחת לכמה זמן, מפסיקים השומעים את הסיפור ומעמתים ומאתגרים אותי בשאלות לגבי דברים לא ברורים/הגיוניים בעלילה. בפרק האחרון שואלים אותי המקשיבים סדרת שאלות לגבי חורים שעדיין נותרו בעלילה. במבנה זה קיימת השפעת המבנה הספרותי של "פצפונת ואנטון" – פרק עלילתי ואז פרק הגיגים עליו:
סיפור המסגרת – מספר על אב המספר לבנו סיפור תוך שהוא ממציא אותו. בפרק הפתיחה קיימת דרישה ממני, האב, לספר סיפור לבני יובל בצירוף לשומעים נוספים (אמו/אשתי, חברים שונים של בני, בני משפחה בחגיגה משפחתית, כל שכבת התלמידים בקומזיץ). לא תמיד יש לי רעיון, אבל גם אם אין – אין לי ברירה. בכל מקרה – יש לי רק בדיל של תחילת העלילה ואין לי מושג כיצד הסיפור יתפתח. במהלך הסיפור שלי אחת לכמה זמן אני מסתבך בהתוויית העלילה (משום שלא תכננתי הכל מראש. ככה זה כשמאלתרים). במקרים אלה או שהשומעים השונים מבקרים את הרעיונות שלי (יורדים על רעיונותיי) או שהם מציעים לי הצעות כיצד להמשיך ואני בוחר את הטובה מביניהן (או, דווקא, מחליט לבחור בהצעה הפוכה), או שאני ממציא תירוצים לעשות הפסקה (אני רעב, צריך לשירותים...) במהלכה אני בוחן את האפשרויות כיצד להמשיך את הסיפור או מצותת למאזיני שזורקים רעיונות זה לזה כיצד הם היו ממשיכים את הסיפור. דה-פקטו מבנה עלילתי זה מאפשר הסבר כיצד מספרים סיפור. בספרים השונים בסדרה אני מייצר סיפורים בעלי מבנים שונים : עלילה לינארית, סיפור מהסוף להתחלה, עלילה מקוטעת. ובעצם המבנה הזה של הספרים בסדרה מהווה מעין שיעור בספרות שמובלע בעלילה עצמה (הילדים הקוראים מתחברים בעיקר לסיפור עצמו – ההרפתקה וההומור – ואת החלק הדידקטי הם מקבלים באקראי)
הסיפור עצמו – בתוך סיפור המסגרת, שמתפרץ אחת לכמה זמן בהתערבות המאזינים/התלבטויות של המספר, מתרחשת עלילת הרפתקאות של משפחת מלוכה בולגרית לפני אלף שנים. בכל ספר העלילה היא שונה, כך שניתן לקרוא כל אחד מהספרים לחוד, בלי חשש להמשכיות. הספרים מספרים על מלחמות, חטיפות, הפיכות, מזימות, מלכים אכזריים, נסיכים ונסיכות אמיצים. מקום של כבוד תופסות לפחות במחצית הספרים נסיכות גיבורות.
שאלות ותשובות לגבי העלילה – הפרק האחרון בכל ספר מכיל סדרת שאלות שיובל, בני, שואל אותי
לגבי העלילה. הוא מתרכז בחורים בעלילה/דברים לא הגיוניים שמצא בה. בעצם אני מנסה להאיר את
עיני הקוראים לעובדה שבסיפורים רבים/סרטים יש קטעי עלילה לא הגיוניים שאינם מוסברים. בפרק
הזה יובל מאלץ אותי להמציא תשובות הגיוניות יותר או פחות לשאלות הנכונות שלו.
בספרי סדרת "הסיפור המושלם" אני מקפיד, מעבר לבניית העלילה כמובן וסיפור המסגרת, על שני
דברים:שפה. אני לא "מתיילד" או מתחנחן. השפה היא שפה בה אני משתמש ביומיום. אני משתמש במילים "גבוהות" בצורה טבעית (הסוסים בטשו, גופו היה מלא חבורות, קראו לו ביראה, התעשת...).
הומור. גם בהומור אני נמנע מ"התיילדות". אני משתמש בדברים שמצחיקים אותי ומצחיקים מבוגרים הקוראים את הספרים. הילדים, הפלא ופלא – מתחברים.
מעט עלי: אלדד אילני - איש מערכות מידע וסופר. כותב סדרת הספרים המצליחה (ספר פלטינה ושני ספרי זהב) "הסיפור המושלם", שאף תורגמה לשתי שפות. סדרת הספרים מספרת על אב שממציא לבנו כל פעם סיפור חדש, שנוצר ע"י פינג פונג של רעיונות וביקורת/תיקונים בין האב לבנו. אלדד נשוי, אב לשלושה וגר בתל אביב.
לקראת המפגש רצוי לעבור עם הילדים לפחות על ספר אחד. גם כדי שיכירו את רוח הספרים וההומור בהם וגם כדי להאיר להם על מבנה הספרים (סיפור בתוך סיפור מסגרת עם דילוגים פנימה והחוצה) ואופן בניית הסיפור על ידי האב המספר. אפשר גם להמליץ להם להיכנס לאתר הספר –
.hamushlam.co.il. במהלך המפגש אני מדגיש את הצורך להתגבר על כישלונות (במקרה שלי - דחיה ע"י הוצאות ספרים), הצורך לעבוד קשה גם אחרי הצלחה, וכיצד בונים סיפור - לינארית/פלאש בק/בקטעים בסדר שאינו כרונולוגי. וגם - איך מקבלים החלטות לגבי איורים.
מפרט טכני |
מחשב מחובר למקרן או מקרן עם כבל חיבור ל-HDMI, מגבר לקול (מדונה או רמקול עם מיקרופון)
|
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.