מגי אוצרי וספרה עיניים אדומות

מגי אוצרי, מחברת הספר "עיניים אדומות", מספרת על הרקע האמיתי מאחורי עולם הפנטזיה העתידני המתואר בספרה "עיניים אדומות". בין השאר, היא תגלה איך השפיעה ילדותה כבת לזוג מהגרים על עיצוב החיים במציאות הדיסטופית שבספר, וכיצד אירועים היסטוריים וזכרונות פרטיים שהשפיעו עליה, נשזרו בעלילה.

במהלך המפגש נדבר גם על המתח בין קבוצות בחברה הישראלית ועל החשיבות של קבלת "האחר", על המורכבות של יחסי הורים וילדים בגיל ההתבגרות, על בני נוער ששינו את העולם, ועל האופן שבו אפשר להגשים לאהובים שלנו חלומות באמצעות כתיבת סיפורים. 

עוד נתהה על המקומות המוזרים שמהם יכולים לצוץ רעיונות לסיפורים חדשים, וכיצד סקרנות וידע יכולים להפוך אתכם גם למספרי סיפורים טובים יותר. 

עוד טרם צאתו, זכה "עיניים אדומות" במענק רבינוביץ' ובמלגת "חדר משלך". לאחר פרסומו, בשנת 2019, זכה הספר לביקורות משבחות.

על הסופרת:

ד"ר מרגלית (מגי) אוצרי היא סופרת, פובליציסטית וחוקרת. אוצרי נולדה בחיפה לנטלה וליוסף אוצרי(לשעבר אוצ'רשווילי), שעלו לישראל מגיאורגיה בשנת 1973. היא גדלה בשכונת נווה פז בחיפה, ולאחר מכן בשכונת נווה שאנן. לאחר שחרורה מצה"ל החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב, שם גם השלימה את עבודת הדוקטורט שלה, בשנת 2019.במהלך לימודיה, הייתה אוצרי מלגאית במכון "מיתר" . נושא הדוקטורט שלה, בהנחייתם של פרופ' מנחם מאוטנר ופרופ' אסא כשר, היה "על מוסריותו וחוקיותו של הומור פוגעני".

ספרה הראשון, "שתי השמשות של דדיקה", יצא בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן בשנת 2015, והוא מבוסס באופן חלקי על האוטוביוגרפיה שלה. הספר נכלל ברשימת עשרת ספרי הביכורים המומלצים לשנת 2015 של הספריה הלאומית. כמו כן, זכה הספר במענק מטעם קרן לייב גולדברג.

ספרה השני, "כותבת הנאומים", יצא בהוצאת כנרת-זמורה ביתן בשנת 2017. 

ספרה השלישי, רומן לבני הנעורים בשם "עיניים אדומות", יצא בשנת 2019. בין השאר הוא זכה במענק מטעם קרן רבינוביץ' ובמלגת "חדר משלך" של עיריית תל אביב. 

תקציר הספר:

השנה היא 2064. רות בת החמש־עשרה אוהבת לצאת לשטח הפתוח עם החבר שלה, תום, כדי לחפש מזון ולהתחמק ולו לרגע מהצפיפות, הסירחון והלחץ שבתוך גדרות מחנה כרמל, שבו היא חיה עם אביה ואחיה, לאחר שאמה נדבקה במחלה ונלקחה אל גורל לא ידוע. 

אבל בחוץ אורבת סכנה גדולה. בשטח הפתוח המכונה "עזאזל" מסתובבים שטריאות – אנשים החולים במגפת השיגעון שפשטה בכל העולם, ושגדרות המחנה נועדו להגן מפניה. מספיק מגע אחד, והמגפה שאינה יודעת רחמים, הופכת את החולים לנשאים ואז למטורפים אדומי עיניים. 

יום אחד רות ותום מרחיקים לכת מעבר לגדרות וכנגד הכללים, עד שאין להם עוד דרך חזרה. כעת הם נאלצים לברוח ולהילחם לבדם על חייהם ועל שפיותם מול כוחות עצומים ורבים מהם. האם יצליחו לשרוד בעולם חולני ששכח אנושיות ומגע מהם? האם רות תגלה מה קרה לאמה? האם אהבתה לתום תשרוד את הרעב, הבדידות והמחלה? 

בספר הראשון של טרילוגיית עיניים אדומות טווה מגי אוצרי מציאות מעוררת חלחלה של ישראל כפי שאיננו רוצים לראותה לעולם – מדינה שסועה למחנות, נגועה במחלת הטירוף, שבה רק החזק שורד, ולאהבה ולחמלה אין מקום.

הכנה לקראת המפגש:

הספר "עיניים אדומות" מספר על ישראל שבה משתולל וירוס שגורם לבני אדם להימנע ממגע. למרות שהספר יצא כמה חודשים לפני פרוץ מגפת הקורונה, הדברים הכתובים בו מהדהדים את המציאות שלנו כיום. לכן, הוא מספק הזדמנות לדיון וחקר בנושאים רבים ושונים:

1. כיצד הריחוק החברתי בתקופת הקורונה השפיע על המציאות היומיומית שלכם? על הרגשות שלכם? על מצב הרוח שלכם?
2. על הקשר לבין הורים לבין ילדים בגיל ההתבגרות – איך השתנה הקשר ביניכם לבין ההורים שלכם לאורך הילדות שלכם? מה הייתם רוצים לשנות בקשר ביניכם לבין ההורים? כיצד השפיע הלחץ החיצוני של תקופת הקורונה על הקשר בין בני המשפחה?
3. הספר מספר על נערה צעירה, שבלי להתכוון אפילו, משנה את העולם. ניתן לשוחח על בני נוער שהצליחו לחולל שינוי בעולם למרות גילם הצעיר, כמו גרטה תונברג או מלאלה.

לאחר המפגש:

1. על קבלת ועל הכלת האחר בראי נאום ארבעת השבטים של הנשיא ריבלין.
2. איך ספרים וסיפורים (כולל קולנוע וטלוויזיה) יכולים להקל על החיים שלנו בתקופות קשות, מלחיצות או בודדות? מה גורם לנו להיקשר לדמויות בספרים, בקולנוע או בטלוויזיה?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

avinpo@gmail.com