כהן אליעז

במפגשיו עם תלמידי ותלמידות תיכון, עוסק המשורר אליעז כהן בסיפורים שמאחורי שיריו ובמקורות ההשראה שמשפיעים ומלווים את כתיבתו. מפגשיו בעקבות מחומשים, ספר שירים המוקדש לפרשיות השבוע, מוקדשים בין היתר למוקדי ההשפעה העיקריים, בהם התנ"ך והפיוט הארץ ישראלי הקדום. במפגשיו בעקבות נגיעות ראשונות, ספר העוסק במתח ארוטי-דתי וכפי שמנוסח בלשון ההלכה, "איסור נגיעה" בין גבר לאישה, משתף אליעז את התלמידים בפואטיקה ואסתטיקה של צניעות, הנדרשת בכתיבת "ארוטיקה אחרת" כדבריו, לכדי יצירת שירה אינטימית. מפגשיו בעקבות הספר שמע אדוני עוסקים בכוחה של השירה כתפילה, בעקבות מאורעות תשס"א-תשס"ד. במפגשים אלו מצביע אליעז על מקומה של השירה אל מול מאורעות הזמן ומנסה לברר יחד עמם מה קורה למוזות כשרועמים התותחים.

אליעז כהן יליד שנת 1972, משורר ופובליציסט, פעיל חברתי, עובד סוציאלי בהכשרתו. נולד בעיר פתח תקווה, בוגר ישבת בני עקיבא כפר הרא"ה והיה לאחד מתלמידיו הקרובים של "אבי הכיפות הסרוגות", הרב-משורר משה צבי נריה. כיום הוא חבר קיבוץ כפר עציון, נשוי ואב לארבעה. עד כה יצאו לאור ארבעה מספריו; מחומשים (1997), נגיעות ראשונות (2000), שמע אדוני (2004), עד שהגענו להבנה עם האור (2012). בנוסף פרסם את הזמנה לבכי - אסופה בת שישה שירים בעקבות פינוי גוש קטיף. במהלך השנים רבים משיריו תורגמו לשפות זרות ואחדים מהם זכו להיות מולחנים בידי מוסיקאים שונים.

כשהיה בן 21 החל אליעז לפרסם בקביעות משיריו, סיפוריו ומאמריו בכתבי עת ובעיתונות יומית. בשנת 1995 הפך לאחד מעורכי ומובילי כתב העת לשירה "משיב הרוח", והיה שותף חשוב בניהול האמנותי של פסטיבל השירה השנתי "ימי אהבה לשירה". במסגרת פעילות זו יסד וערך את "חוט הכסף", סדרת שירה בשיתוף ההוצאה לאור "כתר", ובנוסף הוביל להקמת "המרכז לשירת ירושלים" ביד בן צבי. בנוסף, אליעז כהן חבר בצוות התוכן של בית מורשת אורי צבי גרינברג בעיר הבירה, ומקדיש מזמנו להנחלת שירתו בקרב הקוראים.

אליעז נחשב לאחד ממובילי תחיית היצירה האמונית הצעירה בישראל, עוסק בהנחיית סדנאות בכתיבה יוצרת בקרב אוכלוסיות מגוונות, ומקדם את תחום השירה באמצעות קיום מחנות-אמנויות לנוער המוקדשים לנושאים אלה. בשנים 2004-2007 ובשנים 2010-2013 נבחר על ידי משרדי החינוך והתרבות לשמש כ"משורר אורח". בשנים האחרונות מתבלט כהן כפעיל חברתי ביוזמות שונות אליהן משתייך, ביניהן "ירושלום" הפועלת למען גישור בין מתנחלים ופלשתינים וקירוב השלום בארץ.

הצעות לדיון לקראת מפגש:

1. מצורפים להכנה ארבעה משיריו של אליעז כהן (ראו בחלק המלצות אמן/מפיק), כאשר כל טקסט מתכתב עם יחסיו אל חלקים שונים בנפשו, ובכך מספק הצצה אל כתלי היריעה המגוונת והמורכבת של שירתו; האדם ואלוהיו, האדם ואהבתו לאישה, האדם ואדמתו, האדם והכרוך בגורלו. ניתן להדפיס את השירים, לקרוא אותם ביחד עם התלמידים ולייצר דיאלוג פתוח סביבם; איזה שיר נגע בכם/ן במיוחד ומדוע? מה הרגשתם במהלך הקריאה? מה מבקש לומר המשורר? מה נוכל ללמוד על עמדת המשורר מתוך טיפולו במגוון נושאים? עם איזה שיר הזדהיתם או חשתם התנגדות כלפיו?
2. אליעז כהן נחשב ל"מחייה השירה האמונית". מהי שירה אמונית לדעתכם/ן ובמה היא שונה משירת קודש? בהמשך לכך, מה מייחד בעיניכם שירת חול, והאם לדעתכם אפשר לכתוב שירים בלא אמונה כלל? אלו כוחות נפשיים או מניעים אחרים יכולים לשמש כמצע לכתיבה, לדעתכם, מלבד אמונה?
3. אחד מחזונותיו של כהן, אותו הוא מבקש לממש במפעליו השונים, הוא קירוב בין פלשתינים ומתנחלים. האם לדעתכם/ן בכוחה של השירה וכתיבתה של השירה לייצר דיאלוג בין קבוצות שונות? מהי שירה פוליטית בעיניכם ובמה חשיבותה בעיניכם/ן?
4. לפי שיריו של אליעז כהן, האם ניתן ללמוד על זהותו של המשורר ועל מורשתו? האם, באופן כללי, שירה יכולה ללמד אותנו משהו על חייו או תפיסותיו של האדם שיצר אותה? הסבירו.

הצעות לדיון לאחר מפגש:

1. איזו חוויה העביר אתכם המפגש?
2. האם למדתם/ן דבר מה חדש והייתם רוצים לשתף?
3. האם התכנים שהעלה אליעז כהן עוררו בכם אהדה או התנגדות?
4. ניתן להביא לכיתה מספר גיליונות של משיב הרוח לעיונם החופשי ולהיכרות מעמיקה עוד יותר עם פועלו של אליעז כהן, ולהציע בפניהם אפשרות של כתיבת שיר, אותו היו מצרפים לאחד מן הגיליונות לו היו יכולים.
5. להרחבה נוספת – ניתן לקרוא שירים של יוצרים נוספים מתוך גיליונות משיב הרוח, ולקיים דיון בשאלה האם קיימים מוטיבים החוזרים על עצמם בין היוצרים השונים, המצדיקים את היות השירים כרוכים תחת אותו גיליון, מעבר להיותם אסופת שירים?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

eliazcohen@walla.com