במפגש אציג עבודות מתערוכת "גיבורות", דיוקנאות של נשים נפגעות אלימות מינית.
התערוכה הוצגה בפעם הראשונה לקהל הרחב בפברואר 2012 במרכז עינב בתל אביב.
מאז היא הוצגה ברחבי הארץ, בכנסת, באוניברסיטאות ובתי ספר, בעיריות, ומרכזים קהילתיים.
זו הייתה הפעם הראשונה שהוצגה תערוכה של נפגעות פגיעה מינית בפנים חשופות, בגודל ענק, שאי אפשר להתעלם מהן.
המפגש מלווה בדוגמאות ועדויות, הקשרים אישיים ומקורות השראה מתולדות הצילום.
אדבר על תהליך העבודה על התערוכה משלב הרעיון עד התצוגה הראשונה.
אדבר על הקווים המנחים שקבעתי לעצמי בהקשר לאופן בו צילמתי את הנשים, כמו גם לגודל ולתצוגה של הצילומים.
אשוחח על תהליך העבודה על התערוכה, שנולדה מתוך האמונה בצילום ככלי אמנותי שיש ביכולתו לחולל שינויים חברתיים ולהשפיע על העלאת המודעות לנושאים מוסתרים וכואבים בחברה.
אדבר על הקשר בין הבושה וההשתקה שחוות נפגעות אלימות מינית לבין ההשפעה המיטיבה שבעמידה מול המצלמה והחשיפה, שהייתה תחילתו של תהליך הריפוי של חלק גדול מהנשים שבחרו להצטלם לתערוכה.
המפגש עוסק בקשר שבין הצילום והשפעתו על החברה ולא בפרטים של פגיעה מינית.
המפגש שלי עם התלמידים במסגרת סל תרבות ארצי נועד להציג את האפשרות של מודעות חברתית ומחשבה ביקורתית שבאמצעות אמנות הצילום יכולה לעורר שיח חברתי שיוביל לשינוי תפיסות חברתיות.
אליסיה שחף, בוגרת בית הספר לאמנות קמרה אובסקורה במגמת צילום (1995) והסמינר לתרבות, אוצרות וביקורת (2003)
בוגרת המסלול לפותוטרפיה בשילוב אמנויות, האוניברסיטה הפתוחה (2018)
מציגה בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים וגלריות בארץ ובחו"ל.
מלמדת צילום, הנחיה אישית, פיתוח מחשבה יצירתית, בניית תיק עבודות, במפגשים אישיים ובקבוצות למבוגרים ובני נוער.
2013-2015: פרוייקט "צילום בגיל" – קורסי צילום לקבוצות ניצולי שואה.
2012-2019: מנחה בפרוייקט "מחוברות", הכוכב השמיני הרצליה
בעלת סטודיו לצילום נשים ונערות – לאהבה וחיזוק הדימוי העצמי
בוגרת קורס מתנדבות מרכז סיוע נפגעות ונפגעי אלימות מינית
למה נפגעות ונפגעים מינית מתביישות? איך העמידה מול מצלמה הופכת את המצולמת לנוכחת באופן גלוי, כזו שמסתכלת לחברה בעיניים ולא מסתתרת.
איזו השפעה יש לסוג כזה של עבודות אמנות על החברה ועל מי שמשתתף בה?
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.