מתוך דבריה של איריס ארגמן:
"המטרה שלי במפגש עם הילדים היא לטעת בהם את האמונה שהם יכולים להגשים את החלום שלהם, למצוא את דרכם האישית לביטוי בעולם, לעורר ולעודד את היצירתיות הטמונה בהם.
בשיחה במהלך המפגש ובסופו הילדים יתרגמו את הסיפורים ששמעו לעולמם האישי והחוויתי.
במפגשי הסופר אני שמה דגש רב על שיחה עם הילדים, דרך הסיפור האישי שלי אני מאפשרת לילדים לספר את סיפורם האישי, לשאול שאלות, להקשיב האחד לשני ובכך גם לעודד סובלנות האחד לשני.
מטרה והצהרת כוונות נוספת: עידוד הקריאה והכתיבה בקרב הילדים. במפגשי הסופר אני שמה דגש רב על חווית הקריאה שלי כילדה ועל הערך הרב בכתיבה (כתיבת יומנים, מכתבים, סיפורים וביטוי אישי של הילדים).
מהלך המפגש:
בתחילת המפגש אני מספרת על ילדותי כמקור להשראה – נופי ילדותי בעיר אשדוד: הילדה הקטנה שגדלה וצמחה בנופים הצהובים (הדיונות) הנושקים לים כחול ונמל אחד גדול.
בנמל נהגתי לשבת שעות ארוכות על שובר הגלים, להתבונן לעבר האופק הכחול ולחכות שאבא שלי יחזור מלב הים, לאחר הפלגה ארוכה (וכאן אזכיר את הספר שלי "קונכית הסיפורים")
אני מספרת על הספרייה הגדולה שאליה נהגתי ללכת ולהשאיל ספרים. הספרנית אף פעם לא האמינה לי שאני קוראת כל כך הרבה ותמיד בחנה אותי ושאלה שאלות רבות אודות הספרים שהשאלתי.
בילדותי כתבתי יומנים רבים - אציג לילדים מספר יומנים ואספר להם על המשמעות הגדולה של כתיבת היומנים בילדותי וכיצד יומנים אלו משפיעים על כתיבתי כיום.
הילדים מאוד אוהבים להקשיב לסיפורי ילדותי ומהם לשאוב השראה ועידוד. הסיפור אודות ילדה קטנה מעיר קטנה בפריפריה שצמחה וגדלה להיות יוצרת מעורר בהם השראה והם אף מביעים את רצונם להיות יוצרים וכותבים בבגרותם.
בחלקו השני של המפגש אני משוחחת עם הילדים על הספרים שלי, על מקורות ההשראה ליצירת הספרים, סיפורים קטנים על "מאחורי הקלעים" של הספרים.
אני בוחרת להתמקד במפגשים בשתי יצירות לכל היותר כדי שאוכל להתעמק בתהליך יצירתו של ספר ולא להתפזר על פני כל היצירות.
"הדובי של פרד"
הספר מספר את סיפורו של פרד לסינג, ניצול שואה שחי בארצות הברית. הסיפור מסופר מנקודת התצפית של הדובי שלו, המוצג בתערוכה במוזיאון "יד ושם". אני מספרת לילדים כיצד התחלתי לכתוב את הסיפור – מגזיר עיתון אחד!
בשיחה אני מספרת לילדים כיצד מגזיר עיתון, כתבה קטנה בעיתון יצאתי לדרך ארוכה של חקר, יצירה, כתיבה וחליפת מכתבים מרתקת עם פרד לסינג.
לצד השיחה עם הילדים אני מציגה להם תמונות של פרד לסינג מילדותו בהולנד, תמונות עם הדובי ותמונה של הדובי המוצג ב"יד ושם".
הילדים מתרגשים מאוד מכך שהדובי "אמיתי".
הספר "הדובי של פרד" מגולל את סיפורם המרגש ויוצא הדופן של פרד לסינג והדובי שלו.
הסיפור מסופר מנקודת תצפית מפתיעה ומיוחדת, דרך עיניו של הדובי.
הסיפור מתאר חברות וילדות בצל מלחמה- מלחמת העולם השנייה.
הדובי הקטן מתאר את קורות הילד, החששות, השמחות והפחדים דרך נקודת התצפית שלו, שזוהי נקודת תצפית מוגבלת אך ייחודית ומפתיעה.
הילד פרד לוקח את הדובי, את החפץ המעבר שלו אתו לכל מקום, הדובי שומר ומגן עליו, מקשיב לרחשי לבו והופך לשותף פעיל לכל החוויות שהילד עובר.
בתום המלחמה פרד ומשפחתו ניצלו והיגרו לארצות הברית , פרד גדל והיה לאיש אך את הדובי שלו אף פעם לא עזב, תמיד לקח אותו אתו לכל מקום.
פרד והדובי נפרדים בעקבות בקשתה של יהודית ענבר, האוצרת של מוזיאון "יד ושם", אשר ביקשה להשאיל את הדובי ולהציגו בתערוכה "אין משחקים ילדותיים" (ומאוחר יותר בתערוכה "כוכבים בלי שמיים").
הדובי ופרד נפרדים והדובי מגיע לישראל!
זוכה פרס "יד ושם" 2016
זוכה פרס ספרותי באיטליה 2017
מועמד לפרס יאנוש קורצ'אק בצרפת 2019
תורגם לשפות: איטלקית, צרפתית, ספרדית, אנגלית, רוסית
נבחר למצעד הספרים תשע"ז
לביקורות בעיתונות ובתקשורת:
http://kriat.org/הדובי-של-פרד-מאת-איריס-ארגמן/
https://www.haaretz.co.il/literature/youngsters/.premium-1.3006059
הספר באתר "המכון לתרגום ספרות עברית":
http://www.ithl.org.il/page_16137
לקראת המפגש אודות הספר "הדובי של פרד" כדאי להקריא לילדים את הספר או לאפשר להם קריאה אישית.
- דברו עם הילדים על הבחירה בדובי כגיבור הסיפור - מדוע הדובי הוא הגיבור ולא הילד? במה שונה נקודת התצפית הזו מנקודת מבט של ילד?
- חפשו חומרים באינטרנט אודות הדובי של פרד לסינג - הסיפור מבוסס על סיפורו האמיתי של פרד לסינג, ילד ניצול שואה מהולנד. מה מיוחד בסיפור שנכתב על פי סיפור אמיתי? האם כל הסיפור הוא מציאותי / אמיתי או אולי יש בו גם דמיון?
- התבוננו באיורי הספר - מה האווירה העולה מהאיורים? מדוע הם אינם צבעוניים? האם יש שינוי בצבעוניות לקראת סוף הספר?
- אפשרות: ניתן לספר לילדים (החל מכיתות ב') על התקופה עליה מבוסס הסיפור - מלחמת העולם השנייה והשואה.
- הסיפור מבליט ומדגיש את החברות הנרקמת בין הילד לדובי שלו, מתאר ומספר את היכולת לשרוד אירועים קשים וטלטלות. מדוע, אם כן לדובי אין שם? מדוע הילד לא נתן לו שם?
- בעקבות הסיפור: אפשר לכתוב מכתבים לדובי / לפרד לסינג.
- בקשו מהילדים להביא לכיתה את הדובי / בובה / ארנב (חפץ מעבר) שלהם. בקשו מהם לספר את הסיפור של הבובה שלהם. ממי קיבלו את הבובה? איך קוראים לה? מה מיוחד בה?
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.