רגש משותף

תחום: מחול
תת-תחום: מופע מחול
משך זמן המופע: 60
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: גודר יסמין
קהל יעד: יא - יב
כמות קהל מקסימלית: 400
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 04/09/2019

מה גורם לנו להשתתף? לקחת חלק?  להיכנס לעולם רגשי לא ידוע? כיצד המופע, כטקס חברתי, משפיע על הדרך בה אנו מתייחסים אחד לשני? מה קובע את המעורבות שלנו במופע, ואיזו שליטה יש לנו על עולמנו הרגשי במהלכו?

ביצירה החדשה Common Emotions רגש משותף גודר מזמינה לבחון שאלות ביחס לאופן שבו אנו מתחברים אחד לשני בקבוצות, וכיצד הרגשות המשותפים אותם אנו חשים משפיעים על החוויה הפרטית שלנו.  תוך אתגור של החלוקה המסורתית בין צופה למופיע, הקהל מוזמן לקחת חלק במופע ולחוות את הנוכחות הרגשית והפרפורמטיבית שלו תוך כדי המופע. כל זה מציף מודעות להידבקות קהילתית - רגשית וכיצד היא מתהווה, ומהדהד התנהגות חברתית ולאומית שאנו מכירים מחיי היום יום. הצופים מוזמנים להחליט אם להתבונן במתרחש כתופעה אסטטית וחברתית או לחוות אותה דרך הגופם.

 




כוריאוגרפיה: יסמין גודר

דרמטורגיה ויעוץ אמנותי: איציק ג'ולי

רקדנים יוצרים:  שולי אנוש, ארי טפרברג, אופיר יודלביץ, דור פרנק, איילה פרנקל, אורי שפיר

מיצב לבמה ומסכות: גילי אבישר

תלבושות: אדם קלדרון

עיצוב תאורה: עומר שיזף

עיצוב סאונד ורמיקס מוסיקה: תומר דמסקי

 

מן הביקורת:

"בערבוב הזה, המתרחש בזרימה מתמדת, בין האגדה לעכשיו, בין מוזיקה חלומית לשקט, עם מאגר משתנה על הבמה של משתתפים, נוכחים אבל מוסתרים חלקית – כל זה יוצר תחושה של עומק וסקרנות." (רות אשל, הארץ)

 ״עבודה זו של גודר מתנהלת ברוח משוחררת מתמיד, כחסרת מאמץ כמעט, כשהתנועה האופיינית של גודר זוכה לביצועם המצוין של שולי אנוש, ארי טפרברג, אופיר יודלביץ', דור פרנק, איילה פרנקל ואורי שפיר." (אורה ברפמן, dancetalk.co.il)

 "מופע אוטנטי, אורגני, מקודש" (cccdanse.com)

"יצירה אוטופית התלויה בקהל...ערב רציני ומבדר" (A. Hoffmann, Badiche-Zeitung)

״אימה וקומדיה, אבסורד ואיום, רוך ומפלצתיות ביחד בפורמט יוצא דופן של מופע-  המוכיח שוב שהכוריאוגרפית הישראלית היא מאסטרית של הגרוטסק " (E. Nehring, deutschlandradio kultur)

הכנה לצפייה במופע - ״רגש משותף״

שאלות שניתן לשאול:

  • מה גורם לנו להתחבר רגשית אחד לשני?
  • באילו טקסים, אירועים, מפגשים בחיים שלנו יש מצב או אנו מתחברים רגשית במודע ולא במודע? (תאטרון, דת, חגים לאומיים)
  • איך ההשפעה של מפגש וחיבור דרך הגוף עם אחרים, משפיעה על האופן שבו אנחנו חווים וצופים במחול?

 

"ההזמנה הרפטטיבית של הרקדנים במופע נותנת לצופים הזדמנות להתחבר לעצמם ואחד לשני, וגם אל הרקדנים, וכך משפיעה על חווית הצפייה ועל יכולת ההזדהות עם מה שקורה על הבמה. האם, למשל, מגע עם עוד מישהו מהקהל שאנו לא מכירים יכול לגרום לנו להזדהות יותר עם גוף של הרקדן, אשר עובר חוויה עוצמתית, בזמן שאנו צופים בו? האם עקב המפגשים האינטמיים עם הקהל, הרקדנים יתחברו יותר לעצמם ויחשפו יותר אל מולו?  יתחברו יותר לגוף שלהם? לרגש שעולה מתוך המבנה הכוריאוגרפי? איזה חיבור נוצר בחלל המשותף של התאטרון והאם הוא מצליח להתעלות מעל ההצעה של המופע? האם יש משהו בהיענותם של אנשים להצעות השונות, שגם מפחיד? מאיים? האם הרצון הזה להשתתף, לקחת חלק, גם מסוכן?"

 

  • מה החיבור הרגשי עם קבוצה עושה לנו אישית?

 

שאלת החיבור הקבוצתי, מהיכן הוא צומח ואיך מתהווה, מתקשרים עם ההצעה של עולם המופע. כקהל שמגיע לראות מופע אנו מתמסרים לזמן מוגדר ומסוים, לחוות משהו יחדיו כאינדיבידואלים, אבל גם כקבוצה. אנו מגיעים למופע ומוצאים את עצמנו חווים ביחד עם קבוצת זרים משהו שמשפיע עלינו. לפעמים אנו נסחפים עם המופע כמו אלו שסובבים אותנו ולפעמים לא. לפעמים אנו מושפעים ונדבקים מתגובות הסביבה ולפעמים לא. ולכל אלה יש השלכות על האופן שאנו קוראים את החוויה שלנו במרחב המופע.

כיצד גירויים רגשיים ישירים מאוד וחשופים יכולים להשפיע על המבט של הקהל על העבודה וגם על התהליך שהרקדנים עוברים במהלך היצירה.?

מתוך עבודה משותפת עם המדען נמרוד לוין הבנו המדע מחלק את הרגשות לשישה: שמחה, עצב, כעס, פחד, הפתעה וגועל. מצאתי עניין רב באופציית ההפרדה וההגדרה הזו ובהשראתה ביקשתי מכל רקדן/ נית להביא לסטודיו גירויים אישיים וקולקטיביים לכל אחד מששת הרגשות הללו. מתוך הגירויים שהרקדנים הביאו קיימנו בסטודיו מחקר מעמיק בעניין השפעתם גם רגשית וגם פיזית. נוסף לכך, ניסינו לבדוק את הגירויים הקבוצתיים ולבחון לאילו מהם יש פוטנציאל להשפעה של הידבקות קבוצתית. ומה קורה כאשר מוסיפים קבוצה נוספת חסרת ידע קודם בעניין התכנים (הזמנתי לסטודיו עוד כעשרה פרפורמרים כדי לבדוק זאת) כאשר הם נפגשים עם הגירויים הללו דרך סוכנים (הרקדנים איתם עבדתי)? 

 

אופציה לתרגילים בכיתה:

בדיקה של השפעת הגירויים:

לבנות יחדיו פרזה תנועתית (נייטראלית) כאשר כל תלמידה מציעה תנועה ויחדיו בונים ״משפט תנועתי״

ואז מחלקים את התלמידים לשתי קבוצות: קבוצה אחת מבצעת את המשפט התנועתי, והשניה חווה גירויים שונים בזמן הצפיה: צלילים (מוזיקה מתחלפת), ריחות, דימויים משתנים. לאחר מכן מדברים על כיצד גירויים אילו השפיעו על הצפיה. ומתחלפים. 

 

בניית מצבים רגשיים משותפים כקבוצה וכיצד ניתן לתחזק אותם. 

בניית מנגנונים פיזיים אשר מתחזקים רגש. 

לנסות שתי פעולות שמתקיימות במופע :

  1. צחוק שמופעל על ידי שכיבה עם הראש על בטן של מישהו אחר והקפצת הראש עם הבטן, וכאשר כולם שוכבים כך אחד על השני  נוצרת גם הדבקה המשכית של הקבוצה בצחוק. (כמו ביצירה)
  2. לעמוד בקבוצה לסגור עינים ולעבוד על עבודה קולית של ״בכי״. לא לחשוב רגשית, אלא דווקא קולית , ולראות כיצד הבכי הזה כן מהדהד פנימה, ומייצר מעין  בכי משותף,   

לאחר זאת להתחלק לקבוצות ולבקש מכל קבוצה לפתח איזה שהיא פעולה משותפת אשר מעודדת רגש מסויים ומתחזקת אותו קבוצתית: עצב, שמחה, הפתעה, כעס, גועל או פחד.

חומר רקע נוסף במאמרה של יסמין גודר על תהליך היצירה:

http://www.yasmeengodder.com/he/writings/common-emotions1/yasmeen-godder-on-common-emotions

 

סוג במה מקצועית
רוחב 12
עומק 12
מספר אומנים 6
מספר אנשי צוות 5
זמן הקמה 10 שעות
מאיזה שעה 08:00
עד איזה שעה 18:00
שפת המופע עברית / אנגלית
החשכה כן
סאונד כן
תאורה כן
מסך כן
טייפ כן
חדר הלבשה כן
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
גודר יסמין
0544608365 זהר אשל עכו

office@yasmeengodder.com

יפו, ת.ד8042(מרכז תרבות מנדל התקומה 11)

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.