חמישיית המתכת הישראלית - קסם המתכת

מופע היכרות עם משפחת כלי הנשיפה ממתכת. המופע סוקר ומדגים את התפתחותם של הכלים בתקופות השונות (ברוק, התקופה הקלסית, התקופה הרומנטית, סגנון הרגטיים והתקופה המודרנית) ואת השפעתן של התקופות הללו על הסגנון המוזיקלי. בעיקר מודגש מקומם של כלי הנשיפה ממתכת במוזיקה הפופולרית בת זמננו.

משתתפים: חצוצרות: גיא שריג ויובל שפירא; קרן יער: ברק יבין; טרומבון: טל בן רעי; טובה: אנטון לוצקי.

חמישיית המתכת הישראלית פועלת החל משנת 1998. החמישייה הופיעה ברחבי הארץ, בסיורי הופעות בגרמניה, וכן כסולנית עם התזמורת הישראלית ראשון לציון (תזמורת האופרה הישראלית) ותזמורת הבמה חולון. לכל חבר בהרכב קריירה עצמאית הכוללת נגינה עם התזמורות החשובות בארץ.

חמישיית המתכת הישראלית נוסדה בשנת 1998. במהלך השנים הופיעה החמישייה בכל רחבי ישראל – ממג'דל שאמס וכפר בלום בצפון ועד יטבתה ואילת בדרום, ובסיורים בגרמניה, הולנד, קנדה ואזרבייג'אן. חמישיית המתכת הישראלית הציבה בפניה למטרה להגביר את מודעות הקהל הרחב למוסיקה הקלאסית - מתוך כך נוצר מופעה "קסם המתכת", אשר נוגן רבות בקונצרטים קהילתיים, קונצרטים לכל המשפחה ובבתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים במסגרת "סל תרבות".
 בנוסף, חמישיית המתכת הישראלית ניגנה בתכניות קונצרטים מגוונות ובשיתופי פעולה מקוריים ומיוחדים: יוני רכטר בבית אבי חי בירושלים, מקהלת שחר בפסיטבל אבו גוש ובמרכז אלמא לאומנויות בזכרון יעקב, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, וכן בתוכניות טלוויזיה ורדיו שונות. בשנת 2012 ראה אור אלבומה הראשון "מגרנדה לירושלים" אשר הוביל להשתתפות החמישייה בתחרות הבינלאומית למוזיקה יהודית באמסטרדם, שם זכתה בשני פרסים.

גיא שריג - חצוצרה

חבר בחמישיית המתכת הישראלית מיום היווסדה בשנת1998 . בנוסף משמש כחצוצרן ראשון בתזמורת נתניה - הקאמרית הקיבוצית, משתתף בפרוייקטים לחינוך מוסיקלי במגזר היהודי והערבי ומנגן עם כל התזמורות המובילות בישראל. בעבר ניגן כחצוצרן ראשון בתזמורת הסינפונייטה הישראלית באר-שבע ובפילהרמונית של הונג קונג. בוגר בית הספר לאמנויות ע"ש תלמה ילין, שירת בתזמורת צה"ל ובעל תואר ראשון מבית הספר למוסיקה באוניברסיטת אינדיאנה. זכה בתחרויות נגינה שונות, כמו גם במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל, מפעל בו משמש בשנים האחרונות כבוחן. בנוסף לעיסוקיו המוסיקליים הענפים, בעשר השנים האחרונות הינו מטפל ברפואה סינית מסורתית.

יובל שפירא – חצוצרה

יליד תל אביב, שירת בתזמורת צה"ל. בוגר ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה שבאוניברסיטת ת"א וביה"ס הגבוה למוזיקה שבקרסלרוהה, גרמניה. שימש כחצוצרן ראשון בתזמורת הקאמרית הקיבוצית ובקאמרטה הישראלית ירושלים, ומשנת 2013 חבר התזמורת הפילהרמונית הישראלית. עוד חבר קבע באנסמבל בארוקדה ובחמישיית המתכת הישראלית, בה משמש אף כמעבד מוזיקלי. ניגן כסולן עם תזמורות רבות, הקליט תכופות לרדיו ולטלויזיה והשתתף בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל, לרבות עם פרוייקט "דיוואן מזרח-מערב" של המנצח דניאל בארנבוים

ברק ייבין – קרן יער

יליד ירושלים. בוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים ואוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב, בנגינה, בניית כלים וניצוח. לאורך השנים שימש נגן קרן ראשונה בסינפונייטה באר שבע, התזמורת הסימפונית רשל"צ, סימפונט רעננה ובתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. מר ייבין מדריך ומנצח בסדנאות ואנסמבלים שונים, כמו גם בקונצרטים למשפחה ולילדים עם הרכבים רבים לרבות תזמורת הבמה חולון, תזמורת הסימפונית רשל"צ, תזמורת הקאמרית רמת גן ועוד. משמש כמנהל הקונסרבטוריון במבשרת ציון "מוזיקון" משנת 2000, והינו חבר מייסד בחמישיית המתכת הישראלית משנת 1998

טל בן רעי - טרומבון

בגיל 11 החל את לימודיו בבריטון ולאחר מכן בטרומבון בקונסבטוריון העירוני בלוד. זוכה מלגות קרן התרבות אמריקה ישראל בשנים2004-2012 . שרת בתזמורת צה״ל. שימש כמשנה לנגן ראשון בתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור במשך שלוש שנים, והחל מאוקטובר 2014 מכהן בתפקיד זה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנה זו הצטרף גם לחמישיית המתכת הישראלית

אנטון לוצקי – טובה

יליד לנינגרד, החל לנגן בטובה בגיל 15. בוגר האקדמיה למוזיקה בעיר הולדתו, עלה לארץ בשנת 1990. מופיע בכל רחבי הארץ עם תזמורות שונות וכן בהרכבים של מוזיקה מודרנית, בלקנית כלי נשיפה וג'אז.

בתוכנית שלפניכם אנו מנסים לתת לילדים ולנוער מפגש ראשוני עם משפחת כלי הנשיפה ממתכת, ללמד את עקרונות הנגינה בכלי הנשיפה ממתכת, ולהציג את המגוון הרחב של יצירות וסגנונות שנכתבו להרכב הזה לאורך ההיסטוריה רבת השנים של המוסיקה.

המסע המוזיקלי מלווה בהסברים והדגמות שונות ומשעשעות עם כלים שונים ומגוונים וכל זאת עם שמירה על מתכונת של קונצרט קלאסי.      

המבצעים: חמישית המתכת הישראלית.

הנחיה:  ברק ייבין, נגן קרן יער בהרכב.

קהל היעד:  הקונצרט מיועד למגוון הגילאים השונים, מכיתות א', ועד יב'- כשדרך ההנחיה, הדגשים, והטקסט משתנה בגילאים השונים.

מספר המשתתפים הוא עד 300 ילדים באולם עם כיסאות ישיבה.

הרפרטואר:  מוסיקה מהמאה ה-17 – ימינו אנו.

1. " יושבי הספסל"- מלחין אנונימי מהמאה ה-17.
2. מוסיקת המגדלים- Pezel   בלגיה, מהמאה ה-17.
3. רונדו-ז.ב. מורה-  בלגיה, מהמאה ה-17.
4. קנון- יוהן פכבל Johann Pachelbel .
5. כרמן- סוויטה מתוך האופרה- ג'ורג ביזה.
6. פומפוסו- אל הייפ Al Hayefסולו טובה (בעיבודו של א. לירן).
7. yesterday חיפושיות.
8. 16 tons-  ג'אז.\ אופציה- Mood indigo דיוק אלינגטון.
9. מארש-"פעמון החירות", סוזה.
10. "הטרומבון הצוחק"- המלחין H. Filmor.

*אופציה להדרנים: Rhumba- ריקוד. רג-טיים:  סקוט גופלין.

מטרות הקונצרט:

1. הכרת משפחת כלי הנשיפה ממתכת: שמות, מנעד צליל וגוון הצליל, ועקרונות בסיסיים של דרך הפקת הצליל.
2. מפגש עם היצירות השונות שנכתבו או עובדו להרכב הזה לאורך השנים: מהמאה ה-17 ועד ימינו אנו.
3. סקירה היסטורית קצרה המראה את ההתפתחות של הכלים הללו- כולל הדגמות בשופר, צינורות שונים, חצוצרות, קרן צייד....
4. הצורות המוסיקליות השונות: קנון, רונדו.

נ.ב: אנו שומרים את הזכות לשינויים ברפרטואר בהתאם לריכוז וגילאי הילדים. במידה וישנן יצירות המועדפות על המזמין, אנו מבקשים לתאם זאת מראש עם ההרכב.

ערכת הכנה לקונצרט

בחומרים שלפניכם ניסינו לתת בידיכם חומר כללי, ומפורט סביב הדגשים והמטרות השונות שהצבנו לעצמנו בקונצרט. כל מורה יוכל להשתמש בחומר כרצונו-ובמידת הזמן העומד לרשותו, ובכך לתת בידי הילדים והנוער מעין הקדמה וכלים להפיק מהקונצרט שלנו את המירב- ולעשותו לאירוע שיא וחלק מתוכנית לימודית שאינה רק חוויה אלא גם מעניקה ערך תרבותי חינוכי.

על כלי הנשיפה ממתכת

לפניכם ההסטוריה בקצרה של כלי הנשיפה ממתכת:

1.העת העתיקה

החצוצרות הראשונות היו בעצם מגאפונים שנחתכו מענף חלול, לתוכו אדם דיבר, שר או שאג. הכוונה היתה ליצור קול חזק שיפחיד את הרוחות הרעות, ולא כוונה מוסיקלית. הקולות הראשוניים של הכלים הקדומים מתקשרים לטקסי כשפים, ודת. כלי שכזה הגיע אילנו מאוסטרליה, הדידג'רידו-מאוסטרליה. במקור הילידים יצרו את החור בענף העץ ע"י שימוש בטרמיטים ( נמלים לבנות) .

בעת העתיקה ישנן עדויות אף לשימוש בקונכיות כחצוצרות. השימושים בקונכיה כחצוצרה רבים מאוד, וכוללים שימוש לתקשורת בין אנשים-ע"י שימוש בצליל החזק המופק . כמו –כן, שימוש לצורך השפעות מאגיות על תופעות טבע שקשורות למים, ולירח, לים ולגשם.

2.תקופת המקרא- ישראל

השופר היינו עשויי מקרן של גדי או אייל. השופר מייצר לרוב שני צלילים והוא הכלי העתיק היחידי שנישמר במסורת היהודית עד היום.

שני סוגי שופרים שימשו לשני סוגי טקסים: תקיעה בירח חדש, ותקיעה במועדי צום.

מעשה הפלאים של השופר מתואר בסיפור יריחו( ראה במקורות: יהושוע, פרק ו' )הצליל גבר על החומר. נושא שחוזר גם במיתולוגיה היוונית .

במסורת היהודית יש חשיבות גדולה לתקיעת השופר, ונועדה את פתיחת שערי שמיים, גירוש השטן ( קשור לתקיעה בראש השנה), כינוס הקהל...

החצוצרה מוזכרת במקרא כבר בתקופתו של משה: ה' ציווה על משה להכין חצוצרות כסף, ולתקוע בהן כדי לכנס את העם:  לפני היציאה למלחמה, בימי שמחה, בימי עצב, בראשי חדש, ומעל למזבח בשעת העלאת העולות ( ראה במקורות: במדבר ט', במדבר י'-פסוק 2, דברי הימים א' פסוק 24, הושע ה' פסוק 8.).

בימי המרד של יהודה המכבי, התפללו היהודים בליווי תקיעת חצוצרות, גם לאחר הניצחון בהגיעם לירושלים הם השתטחו על פניהם וזעקו לשמים עם תקיעות החצוצרות.

החצוצרה בתקופה זאת על פי עדותו של יוספוס פלביוס, הייתה ישרה ובעלת פעמון בקצה(פעמון-מעין משפך, שתפקידו בהגברת הצליל)

3.במצרים

קיימים תיאורים ממצרים של חצוצרות העשויות ממתכת צהובה, בעלות צורה קונית( קונוס) ובעלות פיה ופעמון יחסית רחב בקצה. אורכן של החצוצרות מעיד על כך שהן היו מנגנות בסביבות האוקטבה הגבוהה של החצוצרות בנות זמננו.

ישנו ציור של חצוצרה שכזאת מסביבות 1415 לפנה"ס, בשימוש חיילים, אך זה לא היה השימוש היחידי – הן שמשו גם לפולחן אלילי.

4.תקופת יוון ורומי

היוונים והרומאים טענו שהחצוצרות הומצאו ע"י  האטרוסקים , שהיו ממציאי הברונזה מהמובילים באזור הים התיכון לפני הופעתם של הקלטים.

ליוונים הייתה חצוצרה ישרה שנקראה סלפינקס-salpinx . הכלי היחידי שנשאר עד היום הוא מהמחצית השניה של המאה החמישית לפנה"ס , והיא עשויה מחתיכות שנהב מחוברות ע"י רצועות ברונזה, ובקצה אחד פעמון ברונזה ובשני פיה.

החצוצרה הרומאית נקראה טובה-tuba , ושימשה בעיקר לתרועות צבאיות. היא הייתה עשויה גם כן מברונזה והייתה העלאת צליל חד מאד. הרומאים אף פיתחו חצוצרה בעלת פעמון מעוקם שנקראה ליטוס-lituus .

הקורנו-cornu הרומאי היה בצורת האות G , והיה כלי ששימש בטקסי דת, וללווי חיל הרגלים. כלי שהזכיר מאוד בצורתו ואורכו את הקרן היער. הצליל שהופק היה  חזק ומפחיד.

צריך לציין שעוד עמים אשר ידעו את טכניקת הברונזה , כמו השבדים, הגאלים והאיברים יצרו חצוצרות מסובבות בצורת "6" או "9".

5.ימי הביניים

כלי הנגינה הרומאים נפוצו והיו בשימוש באירופה עוד במהלך המאות הראשונות לסה"נ.

במאה העשירית לסה"נ הגיע מביזנטיון לאירופה קרן קצרה ועבה שהייתה עשויה מניבי פיל, ולכן שמה אוליפנט-Oliphant . יתכן שמקור בכלי הוא מאפריקה שם השנהב מצוי לרוב.

החצוצרה בעלת חורים ראשונה היא מפרס, 700 לסה"נ. הקורנטו-Corneto , הכלי היה עשוי מעץ או שנהב. מאוחר יותר מהכלי הזה התפתח הקורנט המעוקם.

חצוצרה ישרה עשויה ממתכת ללא פעמון-מעין טובה רומאית, תועדה במיניאטורות אירלנדיות במאה השמינית.

אחרי 1000 לסה"נ החצוצרה נהפכה לדקה יותר והפעמון גדל. שינויים אלו נבעו מהמפגש של צבאות הנוצרים עם החצוצרות הערביות

( נפיר) בספרד וצפון אפריקה-חצוצרות שבשימוש עד היום בצפון אפריקה.

6.תקופת הרנסאנס- 1600-1400 לסה"נ

הטרומבון, מקורו בחצוצרה של המאה ה-15 כפי ששמו מעיד עליו : Trombone, באיטלקית הוא צורה מוגדלת של Tromba-חצוצרה באיטלקית.  הצליל שלו היה והתאים לנגינה משותפת עם כלי המיתר.

החצוצרה, התעגלה לצורת S  במאה ה14, וצורתה התגבשה ולא שונתה בהרבה מאז.

במאה ה-16 נוצרה הבדלה בין שני סוגי נגני חצוצרה: נגני השדה- שלא קראו תווים, וניגנו בעיקר תרועות, ולעומתם נגני ה"קלרינו", שניגנו מלודיות במנעד הגבוהה של החצוצרה.

7.תקופת הבארוק 1750-1600 לסה"נ

קרן היער, במחצית השניה של המאה ה-17 קרן הציידים הפכה לכלי אמנותי. במשך שנים רבות ליוותה קרן הציד את מסעות הצייד, ונוצרה אסוציאציה ישירה בין הצליל שלה ונגינתה לבין הטבע. רק בתקופת הבארוק מלחינים כמו י.ס.באך החלו להשתמש בכלי הזה ביצירותיהם- לדוגמא הקונצרטו הברנדרבורגי.

חצוצרת הסלייד העתיקה ביותר נשמרה מ-1651. החצוצרן היה מניע את החצוצרה הלוך ושוב בידו הימנית....כלי זה נזנח עקב קשיים ביצוב השפתיים, ועבדה בעצם על אותו עיקרון של הטרומבון.

8.התקופה הקלאסית והרומנטית- 1900-1750 לסה"נ

הסרפנט. חוקרים ובוני כלים חיפשו רבות פתרונות כיצד למלא את הפערים בין האוברטונים בחצוצרות ובקרנות- כלומר ליצור כלים כרומטים.

הניסיון הראשון היה עם הסרפנטSerpent  , כלי מעוקל בעל חורים לאצבעות ושימש באס למשפחת הקורנטים.

במאות ה-18,19 הוא שימש כליווי בכנסיות קתוליות, בתזמורות צבאיות , עד להופעתה של הטובה בסביבות 1835. מלחינים כמו רוסיני ומנדלסון וואגנר השתמשו בכלי זה בחלק מיצירותיהם.

חצוצרות עם לחצנים-keys  . בשנת 1760 ברוסיה אחלו בניסיונות לצרף לחצנים לחצוצרות ולקרנות ובכך לגשר על הרווחים באוברטונים וליצור כלים כרומטיים. כל הכלים עם הלחצנים  הוחלפו במחצית המאה ה-19 לשסתומים כפי שאנו רואים היום. היידן כתב את הקונצרטו לחצוצרה המפורסם שלו לכלי זה.

קרנות-stopped , באמצע המאה ה-18 הומצאה באסכולת דרזדן, והתפשטה בכל ארצות אירופה שיטה של גישור על הצלילים החסרים בצלילי האוברטונים ע"י הכנסה והוצאת יד ימין מן הפעמון של הקרן, ולכן הצלילים נשמעו לעיתים סתומים ולעיתים פתוחים. מוצרט כתב את ארבעת הקונצרטים לקרן שלו לקרן שכזאת.

שסתומים- הרעיון של השימוש בשסתומים הוא בעצם שילוב של מספר סולמות הרמוניים בכלי אחד. לפני המצאת השסתומים נגני הקרן היו מאריכים ומקצרים את צינור הקרן בהתאם לסולם המנוגן...דרך מסורבלת וקשה שבה נגן הקרן היה מגיע לנגן עם ארגז צינורות. ב- 1815 הומצאה השיטה לקרנות בברלין, וב- 1820 יצרו את החצוצרות הראשונות עם השסתומים.

הטרומבונים- אלו שמרו על צורתם ושיטתם מ-1600, שיטה של הארכת הצינור וקיצורו ע"י מסוע ידני.

הטובה- הראשונה הומצאה ע"י המנהל המוסיקאלי של תזמורת הצבא הפרוסי ויוצרה בברלין ע"י מוריץ בברלין ב-1835.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

urizur@artpro.co.il