המסע לארץ החפצים האבודים

המסע לארץ החפצים האבודים

תקציר:

בנבינה, הבובנאית, מחפשת רעיון להצגה חדשה. היא יושבת, חושבת, מחפשת רעיון להצגה מרגשת, מדליקה, מפתיעה, מצחיקה... הצגה שתגרום לקהל לחשוב, הצגה שתהפוך את העולם למקום יותר טוב!

היא לא מוצאת. כמעט מתייאשת. ואז לפתע נשמעת חריקה...

מסתבר שזו נעל שמאל ישנה, שמאד מודאגת כי אחיה, נעל ימין, הלך לאיבוד! נעל שמאל מבקשת מבנבינה להצטרף למסע חיפושים בנבינה מעדיפה להישאר כי יש לה עבודה, היא הרי יושבת וחושבת, אבל נעל שמאל משכנעת אותה שיותר טוב ללכת ולחשוב...

הן יוצאות לדרך ונופלות בדרך פלא לארץ החפצים האבודים. נעל שמאל מאושרת כי כאן בטוח יצליחו למצוא את נעל ימין. במהלך מסען הן פוגשות יצורים שונים ומשונים, העשויים חפצים ישנים. למשל: מיס ננת אשר מסננת מי נכנס ומי לא נכנס לארץ החפצים האבודים ("כי מאד צפוף פה בזמן האחרון"), שוטר פח עם דימוי עצמי נמוך מאד (ולא בלי סיבה), קומקומית בודדה שהושלכה לטובת קומקום חשמלי משוכלל, שקשוקה (קרטון ביצים) ששר שיר מחאה על כך שלא מוחזר...

בנבינה והנעל מגיעות לחוף, שם הן מגלות ומצילות צבת-ים העשויה כולה משקיות ניילון. הצבה מקשיבה לגלים שמתגלגלים שמגלים לה שנעל ימין נמצא על ראש ההר באי-אפשר. כדי להגיע אל האי אפשר, יש לחצות את ים האפשרויות! כל יצורי הים עשויים ניילון מסוגים שונים, וצבת הים כמעט נחנקת כשהיא בולעת פלסטיק...

נעל שמאל ובנבינה מגיעות אל חוף האי, שם מסתבר שההר גבוה עד מאד. הן כמעט מיואשות, אך לעזרתן נחלץ הדרקון מטריון שלוקח אותן מעלה, אל פסגת ההר. בדרך הוא מספר איך הרוח חטפה אותו לפני שנים רבות מהילדה שהוא אהב... (האם זו בנבינה שהתבגרה מאז?)

על ראש ההר הן פוגשות מפלצת. היא אכן ראתה את נעל ימין, אבל.. היא בלעה אותו, וכעת היא בולעת גם את נעל שמאל! אבל הסיפור לא נגמר! בתוך בטנה של המפלצת האח והאחות מתחילים להשתולל. המפלצת מתחילה להשתעל ולהתפתל, עד שהיא מוציאה מקרבה את שתי הנעליים בריאות ושלמות!

המפלצת מבקשת סליחה, היא פשוט היתה מוכרחה, זו הסיבה שקוראים לה מפלצת צריכה!

זוג הנעליים מרוגש מהמפגש המחודש! הן מתארות לעצמן איך בנבינה שוב תלך איתן ברחוב והן שוב יהיו צעירות ויפות כמו אתמול. בנבינה נאלצת לעצור את המסיבה... יש לה כבר נעליים חדשות. היא לא תלך איתן עוד....

נעל ימין ונעל שמאל שבורות הלב פונות ללכת בצעדים כבדים לכיוון הפח.

לפתע צץ לבנבינה... רעיון להצגה חדשה! ואולי הן יסכימו להשתתף בהצגה לילדים ששמה "המסע לארץ החפצים האבודים"?! הנעליים מסכימות בהתלהבות, ואז מגיעים עוד ועוד חפצים שרוצים להשתתף בהצגה – כי יש להם מסר חשוב לבני האדם (שיר הסיום):

"לחשוב קצת יותר, לא לזרוק סתם, זה טוב לכולנו, טוב גם לעולם!"

כתיבה, עיצוב, ביצוע: טל בן-בינה

מוסיקה: עמית פוזננסקי

גילאים: 4-9

ז'אנר: תיאטרון בובות / תיאטרון חפצים / הצגת יחיד

מאחורי היצירה

הצגה נוצרה לפני שנים רבות ורצה מאות פעמים במסגרות שונות ובהצלחה רבה (מאושרת ב"תרבות לפריפריה"). בשנת 2020, שנת הקורונה, החלטתי "לשחדש" אותה. הסיפור נכתב מחדש, הודק והותאם לנושא של איכות הסביבה. הדמויות עברו עיצוב מחדש, מוקפד יותר, יפה יותר. הוספתי גם פסקול ושירים.... המוסיקה של עמית פוזננסקי בוראת עולמות ומעלה את מפלס הקסם של ההצגה.

המסר האקולוגי בא לידי ביטוי הן בתוכן והן בשפה האמנותית. כל הדמויות עשויות חפצים ישנים. כל דמות מספרת כיצד התגלגלה לארץ החפצים האבודים. שקשוקה למשל שר "לו רק הייתי נזרק לפח של הנייר, הייתי קרטון ממוחזר וחוזר, קרטון ביצים חדש במקרר, ושוב נזרק ושוב חוזר, קרטון מלא בביצים טריות וממשיך וממשיך וממשיך לחיות!!!"

הילדים בקהל מגלים את הרמזים – מה ניתן היה לעשות עם כל חפץ (מיחזור, שימוש חוזר, נתינה למישהו אחר, לדאוג ששקיות לא יתעופפו לים, או ליצור הצגה!). כיוון שהנושא באמת מורכב, המסר הוא פשוט – לחשוב.

לא רציתי להפוך את ההצגה להרצאה על איכות הסביבה, אלא להציף את הנושא וליצור חיבור רגשי. כדי שהצגה באמת  תשנה הרגלים של חשיבה והתנהגות – יש לעבד את התוכן עם הילדים לאחר הצפיה. לכן אני מציעה לצופים גם דיון קצר מונחה (מותאם גיל), שמחבר את ארץ החפצים האבודים למציאות שלנו, בעזרת דוגמאות ותמונות.

הצעות לפעילות בעקבות המופע:

ניקיון יער או חוף או חצר בית-ספר (ועדיף למיין את הלכלוך ולשים בפח מתאים).

שוק קח תן – משחקים, ספרים, צעצועים, בגדים ושאר חפצים, שמצבם טוב אך אין בהם שימוש – אולי יגרמו שמחה לחברים! (את מה שנשאר תורמים באופן מאורגן לנזקקים).

סדנה ליצירת דמויות מחפצים ישנים.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

benbina@gmail.com