כשביאליק ופיירוז נפגשים

מופע מוזיקלי המפגיש בין תרבויות ועמים באמצעות שירים ומנגינות בנושא היכרות עם האחר ועידוד לסובלנות וסבלנות.  המופע משלב מזרח ומערב - בין ביאליק לפיירוז, בין לאה גולדברג לפלמנקו ובין כלייזמר למוזיקה ערבית עממית.
בין השירים: הכניסיני תחת כנפך, הבת היפהפייה (בינתי אל שלביה), Imagine בעברית, אנגלית וערבית, ואחרים. המופע אינטארטיבי עם התלמידים וכולל גם סדנת תיפוף גוף, הסבר על הכלים האתניים, לימוד שיר משותף ועוד. 
בהשתתפות: מרים טוקאן - שירה | עידן טולדנו - גיטרה ספרדית, עוד | רחל גלאי - צ'לו | נועה וקס - כלי הקשה

קווארטטוקאן הוא פרויקט מוסיקלי מלהיב אותו הקימו הזמרת מרים טוקאן והמוזיקאי עידן טולדנו בשנת 2007 בעת מפגשם כסטודנטים באוני' חיפה. הפרויקט צמח מתוך חיבור ושיתוף פעולה בין ארבעה מוסיקאים המגיעים מתרבויות שונות,אשר חוברו יחדיו לכדי מופע מרתק אחד. המאזין עובר במהלך המופע מעין מסע בעולם אשר מהווה ראי לחברה הישראלית הרב תרבותית של ימינו. מסע ממנו אנו שואבים עושר תרבותי ובסיס להידברות, הקשבה והרמוניה אנושית. בהשתתפות:

מרים טוקאן – שירה, זכורה לקהל הישראלי מתוכנית הטלויזיה "כוכב נולד", אשר בשירתה מקרבת לבבות וחוצה גבולות מוזיקליים ותרבותיים ומשתפת פעולה עם אמנים רבים בארץ ובחו"ל;  

עידן טולדנו – ניהול מוזיקלי,עוּד, גיטרה. עידן מעבד, מלחין ונגן רב כלי. התמחה בנגינת פלמנקו בספרד, ועוסק שנים רבות במוסיקה ככלי מגשר בין תרבויות. מנהל אמנותית את מקהלת הנשים הערבית יהודית "ראנה" ומופיע בהרכבים שונים בארץ ובחו"ל.                                                                                                              

ד"ר רחלי גלאי – צ'לו.  נגנית צ'לו בינלאומית המופיעה כסולנית, מנצחת ומבצעת מוסיקה קאמרית.  בתוכניותיה משלבת רחלי יצירות מן הבארוק ועד המודרני, מוסיקה יהודית ואילתור. הופיעה כסולנית עם התזמורות הפילהרמוניות של זאגרב, לובלין, הסימפונית של סולנוק (הונגריה), הקאמרית של רוסאריו (ארגטינה) ועוד;                                                                                        

נועה וקס -  אמנית כלי הקשה. מתמחה בנגינה והוראת כלי הקשה מזרח תיכוניים. יוצרת הפרוייקט  "סבתא  ממי" אשר משלב בין קטעי ווידאו ארט של סבתהּ ששרה בלאדינו לבין התרבות המוסיקלית של דרום הודו. חברה בהרכב "איסתיקלל טריו" (מוסיקה תורכית) ובהרכב "קדולה" (אתנו-ג'אז), מופיעה רבות בארץ ובחו"ל.

קווארטטוקאן הופיעו מאז הקמתם בפסטיבלים ברחבי הארץ והעולם – בתוכניות רדיו וטלוויזיה (88FM, קול המוסיקה, רשת ג', ערוץ 2 ועוד), בפסטיבל העוּד הבינלאומי בירושלים (2014), ואף זכו בפרס עידוד היצירה בפסטיבל למוסיקה יהודית באמסטרדם (2015), בפסטיבל "אחווה" בארפורט, גרמניה (2016). התקליט הראשון של הקווארטט "Quartetoukan – a crossroad of cultures" ראה אור ביוני 2013. תקליטם השני "Whom My Soul Loveth" יצא לאור ב2016 וכולל יצירות מקוריות של חברי ההרכב ויצירות שנכתבו במיוחד להרכב ע"י סמי מיכאל, אהובה עוזרי, דניאל גלאי ועוד.

שלום רב תלמידים ותלמידות יקרים יקרות!

הנכם עומדים לצפות במופע מיוחד במינו. מופע שהוא כמו מראַה של החברה הישראלית שבה אנו חיים. המופע (בדומה לארץ שלנו) משלב שפות שונות, כלי נגינה מכל העולם, תרבויות מרתקות ממזרח ומערב והמון סגנונות מוסיקליים - אשר כולם נפגשים ביחד על במה אחת, במופע אחד הנקרא: "כשביאליק ופיירוז נפגשים". אנחנו מזמינים אתכם לצאת איתנו יחד למסע שבאמצעותו נכיר טוב יותר את האחר ואת התרבויות השונות והקסומות הנמצאות בארצנו.

אנחנו מעודדים אתכם לגלות סקרנות, לשאול שאלות ולהקשיב ברב קשב למוזיקה ולצלילים. שאלות לדיון ומחשבה:

• מה אתם חושבים שתגלו בזמן המופע?

• מה לדעתכם מיוחד בשילוב המוסיקלי והאנושי שלנו ומה הוא מייצג?

• מה מיוחד בכלים שתשמעו? איזו מוסיקה שומעים אצלכם בבית? ואילו שפות מדברים אצלכם?

• מאיזה גיל מרים לא הסתפרה לדעתכם? ואילו עוד שאלות הייתם רוצים לשאול אותנו?

אנחנו מחכים ומצפים למפגש עמכם, ומקווים שתיהנו מהמופע!

שלכם בידידות: 

מרים, עידן, רחלי ונועה.

על היוצרים:

ח.נ.ביאליק - גדול המשוררים העברים בזמן המודרני, כותב מסות, מחבר סיפורים, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. לביאליק הייתה שליטה מלאה בשפה העברית והיכולת לנצל באופן מוחלט את כל האפשרויות שישנם בשפה. במידה מסוימת הוא חזה את השפה העברית המדוברת בא"י ואף השפיע עליה במידה רבה. רבים משיריו הולחנו ועדיין מאוד פופולאריים במיוחד שירי הילדים שלו. בישראל הוא נחשב כמשורר הלאומי ומעמדו בארץ הוא כמעמדו של שייקספיר בארצות דוברות אנגלית.

פיירוז – היא זמרת לבנונית מפורסמת, נולדה בביירות ב-1935. שיריה מושמעים בכל רחבי העולם הערבי ומהווים את הגאווה הלאומית הלבנונית והערבית כולה. פיירוז מכונה "שגרירתנו בכוכבים", "שכנה לירח", ו"משוררת הקול". פיירוז מרבה לשיר שירים על הטבע ועל יופיו בעונות השנה השונות. את מרבית שיריה כתבו בעלה ואחיו, הידועים בכינויים "האחים רחבאני". בתחנות רדיו ערביות רבות מקובל להשמיע את שיריה בעיקר בשעות הבוקר, שכן שירתה נחשבת כמשרה רוגע וכמסייעת לפתוח את היום באווירה נינוחה.

על הסגנונות המוזיקליים:

כּלייזמר - היא מוזיקה יהודית שמקורה ביהדות מזרח אירופה, ושורשיה מצויים גם במסורות מוזיקליות מקומיות. כלי הנגינה העיקריים המשמשים במוזיקה זו הם:  קלרינט, כינור, תוף, קונטרבס ואקורדיון. בעבר היה הכינור הכלי הנפוץ ביותר, אך כיום נגינה על קלרינט היא הנפוצה ביותר בקרב כליזמרים. נגינת הכליזמרים במזרח אירופה ליוותה את מרבית אירועי מחזור החיים בקהילות השונות - בעיקר בחתונות וכן בשמחות קהילתיות וכלל-יהודיות אחרות.

פלמנקו - פלמנקו הוא סגנון מוזיקה צועני שהתפתח באנדלוסיה שבדרום ספרד  וספג השפעות תרבותיות של העמים השונים שחיו באזור:ספרדים נוצרים, צוענים, מוסלמים ואף יהודים. הפלמנקו נודע בהיותו סגנון מוזיקלי מורכב, אשר מבוסס על כ-60 סוגי מקצבים! אמנות הפלמנקו מורכבת משלושה יסודות: שירה, נגינה בגיטרה וריקוד. לפלמנקו בגדים ואביזרים מיוחדים, כמו: נעלי עקב, חצאית/שמלה שופעת בד, מניפה, קסטנייטות, צעיף ועוד.

מקאם – סדרת צלילים במוזיקה ערבית בעלי אופי והתנהגות מסויימים (בדומה ל"סולם" במוסיקה מערבית). השימוש במקאמאת (רבים של מקאם) נהוג גם במוסיקה הערבית וגם במוסיקה היהודית המזרחית. ישנה תיאוריה רבה ומורכבת על השימוש של כל מקאם ולעיתים אף לאיזו שעה ביום הוא מתאים או לאיזה איבר בגוף הוא שייך. המוזיקה המזרחית שמה דגש על הקשר בין המקאם בו משתמשים לבין החוויה וההרגשה שהוא גורם לשומע, כאשר לכל מקאם ישנה הייחודיות שלו. בין הרגשות שנהוג לייחס למקאמאת: עצב, יגון, שמחה, געגוע,גאווה, אהבה וכו'.

מוואל – אילתור קולי במוסיקה הערבית, המבוצע במסגרת מקאם מסוים ומהווה הקדמה לשיר באותו מקאם. במסגרת המוואל מביא המבצע לידי ביטוי את יכולותיו הקוליות והוירטואוזיות. לפעמים המוואל מבוצע עם המילים "יה לילי יה עייני" או "אמאן אמאן".

ועל כלי הנגינה שתפגשו:

כד חרס – נקרא גם "אוּדוּ". כלי נגינה שמגיע מניגריה. מיוצר לרוב מחימר, ונועד במקורו להעביר מים ממקום למקום.             החור בכד נועד לשימושים טקסיים שונים ע"י נשים בניגריה. כיום בשימוש נרחב על ידי נגני כלי הקשה בסגנונות מוסיקה שונים.

קָחוֹן – (בספרדית משמעו "תיבה" או מגירה") – סוג של תוף המורכב מתיבת עץ המגיע מפרו. הנגינה עליו תוך כדי ישיבה עליו והקשה על משטח הדיקט הקידמי באמצעות כפות הידיים או מקלות תיפוף.

עוּד – כלי מיתר קדום מעץ, הנפוץ בעיקר בחצי הא ערב, במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובחלקים של הבלקן. מקור שמו בשפה הערבית ומשמעות המילה "עוד" היא מקל או גזיר עץ. במקור מגיע העוד ממסופוטומיה , התיעוד הראשון של העוד הוא מהאלף ה-3 לפנה"ס. מופיע גם במוסיקה היהודית המזרחית וגם במוסיקה הערבית ככלי ראשי.  עליו התבססה כל התיאוריה של המוסיקה הערבית.

במהלך המופע נשיר יחד את השיר הזה בשלוש שפות:

IMAGINE / JOHN LENNON

דמיין עולם בלי פחד, עולם ללא שנאה

שבו נחיה ביחד, עולם של אהבה

נבנה עתיד יותר טוב – באותו מקום...

Imagine there's no heaven
It's easy if you try
No hell below us

Above us only sky
                                                                                       Imagine all the people
Living life in peace

תח'יל מא פי סמא

חאוול תתח'יל

מא פי ג'הנם תחתנא

פוונא בס אלפדה

תח'יל כל אלנאס – יעישו סווא

קד תקול איני חאלם

לאקיני לסת אלווחיד

אתמנא תושריכ יאומן

וענדה איקון אלעאלם וואחידן

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

idantole@gmail.com