מקלט נטוש

מחזה מקורי לשני שחקנים. דרמת מתח מסעירה ומרגשת על תאונת פגע וברח, בשילוב וידאו ארט.

סוף שנת הלימודים ובבית ספר תיכון שברמת הגולן נערכת מסיבה גדולה. לקראת סוף המסיבה מחליטים כולם פה אחד להמשיך למסיבה נוספת במצפה גמלא. עמרי ואסף, שני חברי ילדות, נכנסים לרכב ונוסעים למסיבה הבאה. הם שיכורים, צוחקים ובעיקר מאושרים. לפתע הרכב פוגע ברוכב אופניים, השניים נבהלים מעוצמת המכה ומחליטים לברוח. הם מגיעים למקלט נטוש במושב שלהם ומרגע זה מתחיל הקונפליקט המוסרי בין השניים כאשר אחד רוצה לדווח למשטרה והשני רוצה לשמור על כך בסוד.

המחזה מתקשר עם בני הנוער של ימינו בגובה העיניים, כתוב בשפה יומיומית ונותן מראה ריאליסטית לצופים בו. בסוף ההצגה ניתן להעלות דיון בפני הקהל ולשאול מה  הם היו עושים במקרה כזה וכיצד היה ניתן למנוע זאת. 

ההצגה מאושרת ע"י הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מחזה: רענן פז

במאי: יאיר מוסל

עוזרת במאי: מיה שירן שמר

תפאורה ותלבושות: טליה אוטולנגי

וידאו: ינון פורת

מוסיקה: אורן סלע

שחקנים: עידו יונה-ימין, גיא הירש

 דבר המחזאי - רענן פז
כתיבת מחזה המתבסס על אירועים אמיתיים הינה עבודה מורכבת הדורשת רגישות רבה. לצורך הכתיבה חקרתי מקרים, קראתי כתבות, תחקירים, פסקי דין וכל דבר אשר נוגע לתאונות פגע וברח.  בחרתי להתמקד בשני מקרים אשר הסעירו את המדינה ומוכרים היטב לחברה הישראלית: המקרה של שניאור חשין ז”ל והמקרה של לי זייתוני ז”ל.  בכדי ליצור קרבה בין הצופים לדמויות,  בחרתי כי הגיבורים שלי יהיו בני נוער ללא עבר פלילי והשפה בה הם מדברים תתקשר עם בני הנוער בגובה העיניים.  לאחר התאונה המחזה מתהפך ומתחילה הצגה כמעט חדשה,  כאשר עיקרה הוא הקונפליקט בין שני הנערים האם לחזור למקום התאונה ולדווח למשטרה על המקרה או לשמור זאת בסוד לעד. הויכוח בין השניים נוגע בשני רבדים עיקריים:  האחד הוא הפחד מהמשטרה והעתיד שצופן להם אם יתפסו והשני הוא המוסר - האם אוכל להמשיך את חיי בידיעה שפגעתי בבן אדם וברחתי ? אולי יכולתי להציל את חייו אם לא הייתי בורח ?
כולי תקווה שההצגה תצליח לגעת בליבם של הצופים, צעירים וצעירות, גברים ונשים כאחד.

יכולות לקרות לכל אחד מאיתנו, אבל

דבר הבמאי - יאיר מוסל
המטרה המרכזית שלי כשניגשתי למחזה מקלט נטוש הייתה שהנוער הצופה ירגיש על בשרו את המחיר האישי שמשלם מי שפגע והחליט לברוח. איזה הרס יוצרת הבחירה הזו. שהתובנה שאסור לברוח לא תונחת על הצופה מלמעלה כהטפת מוסר אלא תנבע מתוכו, מתוך התהליך שהוא עובר ביחד עם הנערים במחזה.
לשם כך הדמויות עוצבו בצורה הכי ראליסטית ואמינה שניתן וההצגה נבנתה באופן כזה שהקהל יוכל להיות קרוב לשחקנים ככל שמתאפשר.
השימוש המינימלי בתפאורה נועד לשחרר את הדימיון של הקהל. להשיג את מקסימום האפקט במינימום הנדרש. לאפשר להצגה, לגיבורים, ולקהל איתם, לזוז ממקום למקום, פיזי ורגשי. רציתי שהנוער שצופה בהצגה יהיה שם עם הנערים במסיבה, במכונית, ולבסוף נטוש עימם במקלט. יהיה שם בהתלבטות מה עושים, בייסורים של הבריחה.
הדמיון האנושי בעיני תמיד גדול יותר מכל תפאורה ומסוגל להעצים את מה שקורה על הבמה עשרות מונים. גם הוידאו משתדל לרוב לרמוז ולא להיות ממש. צלליות של כביש, הרף עין של אמבולנס. התפאורה נועדה גם לייצג את המצב החשוף והעירום שבו נמצאים הנערים של המחזה. מיעוט של צבע, מיעוט חפצים.
המוזיקה מלווה את ההצגה כמטרונום פנימי שמספר כל הזמן את האמת שמתחוללת בתוך נפשם של הנערים.

כולי תקווה שהמחזה החשוב הזה שכתב רענן פז,  והמסר שהוא נושא איתו,  יגיעו לכמה שיותר נערים ונערות שאולי יום אחד יעמדו בפני הבחירה - לברוח או להישאר.

נקודות לדיון בעקבות הצפייה בהצגה:

• נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים- הימנעות משתייה ושימוש בסמים טרם ובזמן נהיגה על הכביש, קביעת "חבר תורן", סכנות ותוצאות אפשריות.

נטילת אחריות- דיון על ערכי המוסר העומדים בפני מי שפגע באחר בעת נהיגה בכביש, בחירות לגבי הדרך לפעול, מצפון, רגשות שעולים כתוצאה מהפגיעה (פחד/אשמה/חרדה ועוד),  קריאה לעזרה, תוצאות אפשריות של בריחה מהמקום כפי שעלו בהצגה ובכלל.

)מתוך הראיון עם קייט ואיציק זייתוני, הוריה של לי זייתוני ז”ל(

)מתוך הראיון עם קייט ואיציק זייתוני, הוריה של לי זייתוני ז”ל(

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

tgos100@gmail.com