אריה הספריה (מדיטק)

בספריה ישנם ספרים. וגם כללים מאוד ברורים:

אסור לצעוק. אסור לרוץ. אסור גם 'אוכל ושתיה'.

אך מה קורה כשיום אחד נכנס אריה לספריה?

הוא לא שואג או משתולל, ובניגוד לציפיות

הוא מצטרף לשעת סיפור ומאבק כונניות...

לא לכולם זה מסתדר, זה הרי לא 'לפי הספר'

(סליחה? אריה? בספריה? - זה לגמרי לא בסדר!)

עוד יתגלה שעל כללים חשוב לשמור, אבל לא רק:

חשוב מאוד גם, פה ושם, לנער מהם אבק.

מיועדת לגילאי גן-ג'

תקציר:

לספרייה שקטה ורגילה למראה נכנס יום אחד אריה. כל רצונו הוא לטייל בין הספרים כאחד המבקרים, ולהשתתף יחד עם כל הילדים בשעת הסיפור היומית. מר נקדי הספרן הראשי, מפוחד ומבוהל מנוכחות האריה ורוצה לגרשו וכך גם הילד אסף. לעומתם גברת דפני, הספרנית הראשית מוכנה לנוכחותו של האריה בתנאי שלא יפר את הכללים הנהוגים בספריה וכך גם הילדה יעל שמוצאת בו סוג של חבר. האריה לומד לאבק את הספרים, לעזור לילדים להגיע לספרים שנמצאים על מדפים גבוהים. האריה מתחיל להתחבב על הילדים, והם מצפים לבואו בכל יום. כשהספרנית דפני נופלת ונפצעת, האריה ממהר להזעיק לעזרתה את מר נקדי, אך לשם כך הוא נאלץ לשאוג בכל כוחו. מר נקדי, שרק חיכה להזדמנות להתלונן על האריה ולסלק אותו מהספרייה, ממהר לספר לגברת דפני על ההפרה הבוטה של הכלל "אסור לצעוק", ומוצא אותה פצועה. כך יוצא שהאריה אמנם הפר את אחד הכללים אך לשם מטרה מוצדקת ונעלה. מר נקדי מבין שטעה כשגרם לסילוקו של האריה, ויוצא לחפש אותו לאחר שזה לא חוזר לספרייה במשך כמה ימים, למורת רוחם של הילדים. כשהוא מוצא את האריה ניכר כי הוא מבין לראשונה את הלקח שהילדים הפנימו עוד בתחילת הסיפור: חשוב לשמור על הכללים, אבל לפעמים חשוב לדעת להפר אותם. שכן שאגתו המטרידה של האריה היא שהצילה את דפני, נציגתם הנוקשה של הכללים בספר הזה. האריה חוזר אם כן לספרייה ומתקבל בקריאות של שמחה מפי כל הנוכחים, ילדים ומבוגרים כאחד.

רציונאל:

"אריה הספרייה" הוא ספר מוכר, מצליח ואהוב המתאים מאד ברוחו ומסריו לילדי הגן הבוגרים ולילדי השכבה הצעירה בבתי הספר. זהו סיפור על התהליך שבו אנו לומדים לקבל את השונה מאתנו, ועל האופן שבו תבניות מחשבתיות מעכבות את התהליך הזה. בגלל הנוכחות הלא צפויה של האריה נבחנים הכללים היבשים של ההתנהגות בספרייה מחדש ( "אסור לרוץ" ו"אסור לצעוק" וכו') במצב בו נדרשת גמישות מחשבתית ופתיחות רגשית שמעבר לדעה הקדומה או החוק היבש. המחזה שנכתב בעקבות הספר הוא למעשה מחזה מקורי מחורז בשנינות ובקפידה על ידי אלי ביז'אווי, מתרגם ומעבד מוכר ורב מוניטין בתיאטרון הישראלי ("קברט", "בית ספר לנשים", "רומיאו ויוליה" בתיאטרון הקאמרי, "ליזיסטרטה" בתיאטרון הבימה ועוד), עם שירים וריקודים. התפאורה היא של ספריה עירונית וכל הרעיון של אריה אמיתי הנכנס לספריה עם כוונות טובות ונתקל בחומה של חוקים בלתי גמישים לצרכיו ויכולותיו עוזר להעביר מסרים חשובים באופן מפתיע, חינני ומשובב נפש. בהפקה מעורבים עוד כמה מהיוצרים המובילים בתיאטרון הישראלי.

הבמאי רוני פינקוביץ' - מנהלו האומנותי של תיאטרון המדיטק, המלחין רן בגנו- זוכה פרס מלחין השנה בתיאטרון (2010) והמעצבת לילי בן נחשון, זוכת פרס מעצבת התפאורה (2009).

רוני פינקוביץ', מנהל אומנותי, תיאטרון המדיטק

הבמאי רוני פינקוביץ' - מנהלו האמנותי של תיאטרון המדיטק,

המלחין רן בגנו- זוכה פרס מלחין השנה בתיאטרון (2010)

המעצבת לילי בן נחשון, זוכת פרס מעצבת התפאורה (2009).

רשימת הקרדיטים המלאה:

בימוי: רוני פינקוביץ'

מוסיקה: רן בגנו

כוריאוגרפיה: עוז מורג

עיצוב תפאורה: לילי בן נחשון

עיצוב תלבושות: לילי בן נחשון ורוני שלזינגר

עיצוב בובת אריה: רויטל אריאלי

עיצוב תאורה: קרן גרנק

קורפטיטורית: שחר גלזר

שחקנים: אור אילן, נעמה אמית, יגאל ברנר,
אופיר וייל, מאיה מדג'ר, דן קיזלר

"הצגה נהדרת מהסוג הנדיר שלא ברור את מי היא מענגת יותר את ההורים או את הילדים. מה שברור זה שהיא מוציאה את כולם עם חיוך גדול על הפנים. אל תחמיצו!"

"מהבימוי ועד לשירים ועם צוות שחקנים נהדר, העיבוד הבימתי הוא שיחוק מלא קסם."

שי בר יעקב, "ידיעות אחרונות" 9.2.2014

רוני פינקוביץ', מנהל אמנותי, תיאטרון המדיטק:

"אריה הספרייה" הוא ספר מוכר, מצליח ואהוב המתאים מאד ברוחו ומסריו לילדי הגן הבוגרים ולילדי השכבה הצעירה בבתי הספר. זהו סיפור על התהליך שבו אנו לומדים לקבל את השונה מאתנו, ועל האופן שבו תבניות מחשבתיות מעכבות את התהליך הזה. בגלל הנוכחות הלא צפויה של האריה נבחנים הכללים היבשים של ההתנהגות בספרייה מחדש ( "אסור לרוץ" ו"אסור לצעוק" וכו') במצב בו נדרשת גמישות מחשבתית ופתיחות רגשית שמעבר לדעה הקדומה או החוק היבש. המחזה שנכתב בעקבות הספר הוא למעשה מחזה מקורי מחורז בשנינות ובקפידה על ידי אלי ביז'אווי, מתרגם ומעבד מוכר ורב מוניטין בתיאטרון הישראלי ("קברט", "בית ספר לנשים", "רומיאו ויוליה" בתיאטרון הקאמרי, "ליזיסטרטה" בתיאטרון הבימה ועוד), עם שירים וריקודים. התפאורה היא של ספריה עירונית וכל הרעיון של אריה אמיתי הנכנס לספריה עם כוונות טובות ונתקל בחומה של חוקים בלתי גמישים לצרכיו ויכולותיו עוזר להעביר מסרים חשובים באופן מפתיע, חינני ומשובב נפש. בהפקה מעורבים  כמה מהיוצרים המובילים בתיאטרון הישראלי.

הסיפור בהרחבה:

לספרייה שקטה ורגילה למראה נכנס יום אחד אריה. כל רצונו הוא לטייל בין הספרים כאחד המבקרים, ולהשתתף יחד עם כל הילדים בשעת הסיפור היומית. מר נקדי הספרן הראשי, מפוחד ומבוהל מנוכחות האריה ורוצה לגרשו וכך גם הילד אסף. לעומתם גברת דפני, הספרנית הראשית מוכנה לנוכחותו של האריה בתנאי שלא יפר את הכללים הנהוגים בספריה וכך גם הילדה יעל שמוצאת בו סוג של חבר. האריה לומד לאבק את הספרים, לעזור לילדים להגיע לספרים שנמצאים על מדפים גבוהים. האריה מתחיל להתחבב על הילדים, והם מצפים לבואו בכל יום. כשהספרנית דפני נופלת ונפצעת, האריה ממהר להזעיק לעזרתה את מר נקדי, אך לשם כך הוא נאלץ לשאוג בכל כוחו. מר נקדי, שרק חיכה להזדמנות להתלונן על האריה ולסלק אותו מהספרייה, ממהר לספר לגברת דפני על ההפרה הבוטה של הכלל "אסור לצעוק", ומוצא אותה פצועה. כך יוצא שהאריה אמנם הפר את אחד הכללים אך לשם מטרה מוצדקת ונעלה. מר נקדי מבין שטעה כשגרם לסילוקו של האריה, ויוצא לחפש אותו לאחר שזה לא חוזר לספרייה במשך כמה ימים, למורת רוחם של הילדים. כשהוא מוצא את האריה ניכר כי הוא מבין לראשונה את הלקח שהילדים הפנימו עוד בתחילת הסיפור: חשוב לשמור על הכללים, אבל לפעמים חשוב לדעת להפר אותם. שכן שאגתו המטרידה של האריה היא שהצילה את דפני, נציגתם הנוקשה של הכללים בספר הזה. האריה חוזר אם כן לספרייה ומתקבל בקריאות של שמחה מפי כל הנוכחים, ילדים ומבוגרים כאחד.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

Salt2@mhc.org.il