במותו, הותיר פרנץ קפקא מאגר עשיר של כתבי יד שלעולם לא ראו אור, ואיתם הנחיות לחברו הטוב ביותר, מקס ברוד, לשרוף את כולם. אך ברוד לא עשה זאת, ובחסות הפרתו העולם זכה באחד מהסופרים הגדולים ביותר של המאה ה-20. מעשה הבגידה האלטרואיסטי מוליד את הקללה הרב דורית שתלווה את סיפורינו לכל אורכו, סיפור בן 100 שנים הנע מהרחובות המפותלים של פראג ועד רחוב שפינוזה בתל אביב. שם, מזכירתו האגדית של ברוד הולכת לעולמה בגיל 102 ומותירה בביתה כתבי יד שיוביל למשפט שנראה שנכתב ע"י קפקא עצמו. זהו אפוס היסטורי מפותל שמתחיל במשפט, שנראה תחילה שולי לגמרי, אך במרכזו שאלות מוסריות, אתיות ולאומיות הסובבות סביב השאלה הגדולה: למי שייך אוצר תרבותי חשוב, ליוצר או למדינה?
לצפייה בסרטון
לאחר שחרורו בשנת 2015, אלירן פלד החל ללמוד בחוג לקולנוע עם הרחבה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. במסגרת לימודיו, הפיק כ-14 סרטים קצרים שהוצגו בפסטיבלים ברחבי העולם.
בשנת 2020, הפיק, כתב וביים את סרט האנימציה "להתאהב ברקס" ביחד עם מעין אנגלמן, שהפך לסרט הישראלי הראשון שזכה בפסטיבל האנסי. במקביל, הסרט הוקרן במעל 100 פסטיבלים ונמכר לשידור באירופה. הסרט זכה גם בפרס פיצ' פוינט בפסטיבל ירושלים והופק בתמיכת מפעל הפיס, המיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, קרן הקולנוע הישראלי, קרן מקור ומשקיעים פרטיים.
בשנת 2021, החל בצילומי סרט הביכורים "המנצחים", שהוא קופרודוקציה ישראלית אירופאית שכתב ביחד עם יונתן בלומנפלד. הסרט הוא מיוזיקל תקופתי אודות האופוריה הציבורית בימים שלאחר מלחמת ששת הימים, בהשתתפות דניאל ליטמן, עמית פרקש, יעל שטולמן, יואב רוטמן, דור הררי, שרון אלכסנדר ואחרים. הסרט יצא בפברואר 2024 בהפצה של חברת יונייטד קינג ובתמיכה של קרן רבינוביץ', רשת 13, קרן כדר ומשקיעים פרטיים.
פלד יצר את הסדרה "הבלתי חשובים" ביחד עם עידו הרטמן, אותה גם פלד ביים. הסדרה זכתה בפרס פיאט יפטא לדוקו מבוסס ארכיון, ולמספר מועמדויות לפרסע האקדמיה על העונה הראשונה והשנייה.
כיום, פלד מפתח סרט קולנוע עלילתי אודות ביקורה של מרלין דיטריך בישראל בשנת 1960, וכן גרסה באורך מלא ל"להתאהב ברקס".
הסרט "המשפט האחרון של קפקא" הוא זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר, פסטיבל הסרטים חיפה 2024.
מעבר לסיפור הקפקאי המרתק שמראה את הקשר ההדוק בין הספרות לבין החיים, הסרט מציף כמה שאלות מעניינות לדיון:
האם מותר להפר צוואה בשם טובת הכלל? האם יש מקרים שבהם נכון להתעלם מבקשת אדם כדי לשרת ערך גדול יותר, כמו תרבות, היסטוריה או מוסר?
למי שייך יצירה אמנותית – ליוצר, ליורשיו או לחברה? האם יצירה שנכתבה צריכה להישאר רכוש פרטי של משפחה או להפוך לרכוש ציבורי כשהיא משמעותית לחברה?
מה קורה כשחוק וצדק לא הולכים יחד? האם תמיד נכון לפעול לפי החוק גם אם הוא לא מרגיש צודק? האם יש הבדל בין צדק משפטי לצֶדֶק מוסרי?
כמה אחריות יש לדור ההמשך בשמירה על מורשת? האם הדורות הבאים חייבים להמשיך לשמר מורשת תרבותית או שמותר להם להחליט מה לעשות עם מה שהשאירו לפניהם?
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.