לואיסה

על ההצגה
בסטודיו קטן, יושבת אמנית וידאו ואנימציה, ומשחקת עם האוספים המיוחדים והקטנטנים שלה, אותם תוכלו לראות דרך עדשת המצלמה המגדילה!

לאט לאט, מתחיל להירקם אל מול עינינו מחזה שלם, במרכזו - לואיסה, ילדה קצת שונה, העשויה מענף קוצני ופנינה.

כשלואיסה באה ביום הראשון לבית הספר, כל הילדות לועגות לה, היא שונה מהן, אחרת. לואיסה יוצאת למסע, לחפש אחר המקום הרך, מקום בו אין קוצים. האם היא תגיע אליו? ומי יושיט לה יד בדרך?

סיפור מרגש ומצחיק על קבלה ע צמית וקבלת האחר, המשלב לייב וידיאו, אנימציה, הפעלת בובות, משחק ומוסיקה חיה.

זו אמנם הצגת ילדים, אך היא תיגע בכל מי שלב פועם בגופו.

על היצירה
ההצגה לואיסה עוסקת בילדה אחרת, השונה מהסביבה החברתית שלה, ובדרך שלה להתמודד עם חרם חברתי במסגרת לימודית, דרך יציאה למסע דמיוני בחיפוש אחר מקום אחר. ילדים רבים מוצאים עצמם במצב של נידוי חברתי מסיבות שונות: שונות פיסית, רקע חברתי ועוד.

ההצגה מציגה את הקושי הרגשי שחווים ילדים כאלה, וכן את היכולת של כל ילד או ילדה לעמוד על שלו ולחפש מקום אוהב ורך עבורו לגדול בו. בכך קוראת ההצגה לכל אחד מאיתנו לחפש עבורנו את המקום המתאים לנו. היא עוסקת בחברות, ומראה איך אהבה יכולה לגרום למישהו ללבלב ולפרוח.

הסיפור של לואיסה הוא סיפורה של איריס דומאני, היוצרת כשהיתה ילדה קטנה, ואיך האמנות נתנה לה כוח לה תמודד עם השונות שלה מול חבריה לכיתה. זהו כוחה המרפא של האומנות: לקחת את הסיפור שלנו ולהפוך אותו ליצירה, לסיפור, לדמויות, שירים וקסמים. האמנות והדמיון הן כלי חינ וכי ואנושי חזק בהתמודדות עם קשיים נפשיים שלנו כילדים וכמבוגרים.

ההצגה המשלבת אנימציה, מוסיקה חיה, משחק, מגוון עצום של צורות ביטוי הינה חגיגה של היצירה האמנותית. עולם הטבע בה צגה הוא כוח מרפא נוסף, המאפשר ללואיסה מרפא ממה שהיא חווה בכיתה. דרך התבוננות מעמיקה בטבע, לואיסה, מו צאת יופי בפרטים הקטנים המרכיבים את היום יום: עלה שנפל לאדמה, חרוזים מנצנצים, קו צים חדים ועננים רכים. לואיסה רואה את היופי הנסתר בכל דבר בעולם הטבעי,  המבט שלה צובע את היום בפנטזיה, שמאפשרת לה לעבד את החוויות הרגשיות אותן היא חווה במסגרת החינוכית. החבר אותו לואיסה מוצאת בהצגה, הינו העץ, עמוס. הטבע, ב ניגוד לילדות בכיתה, מושיט לה יד, משחק איתה, משוחח איתה ונותן לה תחושה שהיא לא לבד בעולם. בדומה לדמותה של אן שרלי, בספר "האסופית", משחק הדמיון בטבע, מאפשר ללואיסה לברוא חברים והרפתקאות דמיוניות, שמסתירים את העובדה שהיא לבד בעולם החברתי ה"אמיתי".

ההצגה היא הזדמנות לשוחח עם ילדים על נידוי חברתי וקושי של ילדים, שאינם מוצאים את עצמם במסגרת חברתית. וכן אפשרות לה ציע לילדים שני כלים להתמודד עם הקושי והבדידות בעולם, כלים מרפאים: האמנות והטבע.

השפה האמנותית
איריס דומאני, יוצרת ההצגה, היא צלמת, עורכת וידאו ואנימטורית, שלקחה את מיומנותה משדה אמנות אחד והעבירה אותו לבמת התיאטרון. כך בהצגה נוצרת שפה אמנותית יוצאת דופן, המשלבת צילום חי של אובייקטים קטנטנים על הבמה והקרנת הצילום על מסך גדול.

הילדים, שרגי לים לתוכן המועבר להם דרך מסכים, זוכים לראות את מאחורי הקלעים של פעולת הצילום והעריכה. הצילום וההקרנה מאפשרים להביט באופן יוצא דופן באובייקטים מאד קטנים על הבמה, שהופכים להיות גיבורים בה צגה: ענף קטן ופנינה הופכים לדמות, פרח לעולם ומלואו, נופים שלמים נבראים משימוש באלמנטים פשוטים מאוד.

בנוסף, ההצגה משתמשת בשפת "תיאטרון החפצים" בו חפצים קטנים מגלמים על הבמה דמויות ומקומות שונ ים, ע"י עבודת השחקנית שמנפישה אותם על הבמה. הוידאו מאפשר להוסיף "טריקים" של הנפשה, ולשלב בין צילום חי לקטעי אנימציה שהוכנו מראש. כך השחקנית יכולה לשוחח עם לואיסה או לואיסה יכולה להרכיב ספינה ששקעה בים. המעבר בין עולם תיאטרון החפצים לעולם הוידאו והאנימציה יו צר עולם בימתי מלא בהפתעות שלרוב לא פוגשים על במת תיאטרון.

ההצגה משלבת מוסיקה חיה, הומור, אנימציה, צילום חי ותיאטרון חפצים, תחושה המייצרת עושר בימתי רב וחגיגה אמנותית בה בכל רגע לא ניתן לדעת איזו הפתעה תצוץ על הבמה. השפה האמנותית העשירה מחזקת את המסר בהצגה בו האמנות, עולם הדמיון והיצירה הם הכוח איתו ניתן להתמודד עם קשיים בעולם, דרכו הקושי והכאב יכולים להפוך ליופי ושפה אסתטית.

הכנת הילדים לפני הצפייה
ההצגה מציגה ילדה מאד מיוחדת, שילדים לועגים לה ולא מקבלים אותה. כדאי להכין את הילדים ולשוחח איתם על חוויה של בדידות ושונות: איך זה מרגיש להיות לבד? האם יצא להם לפעמים להיות לבד? האם היו פעם בסיטואציה בה היו שונים מאחרים? כמו כן, ההצגה מציגה כמה אפשרויות של התנהגויות חברתיות כלפי האחר, דחייה חברתית ולעג או קבלה וחברות. אפשר לשוחח עם הילדים ולשאול: איך זה מרגיש להושיט למישהו עזרה כשהוא זקוק לכך? מתי הושטתי עזרה? מתי קיבלתי עזרה? איך זה גרם לי להרגיש?

כדאי לציין שהם הולכים לצפות בהצגה מאד מיוחדת, שמשלבת המון צורות של אמנות, ולבקש מהילדים לזהות במהלך ההצגה בכמה אמצעים אמנותיים השתמשו בה: וידאו, אנימציה, צילום, חפצים, מוסיקה חיה ומוסיקה מוקלטת, אמנות לחימה ועוד.

מה כדאי לעשות עם הילדים לאחר הצפייה
אנו מציעים מספר פעילויות לבחירה:
* ללמוד יחד עם הילדים על העץ המככב בהצגה, ceiba pentandra, או בשמו הקצר kapok
* לצאת ולאסוף חומרים מהטבע, ליצור בעזרתם דמויות וסיפורים.
* להשתמש במצלמות וידאו פשוטות כמו אלה שיש בטלפון כדי ליצור סרטונים או תמונות של הסצנות לעיל ולספר סיפור.
* לדמיין איך נראה העולם המושלם שלנו. בדומה לפנטזיה של לואיסה על המקום הרך.
* לדבר על השיר ״יש לי בתוך הלב אוניה״ – מדוע טבעה האוניה? ומה המשמעות של לצלול ולהציל את האוניה?
* ללמוד יחד איך נוצרות פנינים בטבע.
* לדבר על בדידות וניכור שילדים חשים, ועד כמה זה יכול לפגוע, ועד כמה גיבור הוא דווקא מי שנחמד לאחרים.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

shoshy@traintheater.co.il