תיבת נח-גושן-שיא

שחקן תיאטרון מגיע לאולם ומקים את התפאורה. הוא מתלבש, מסתדר ועומד להתחיל בהצגה.

רגע לפני שמתחיל, מסתבר לו שהוא שכח את כל חפציו ובובותיו...

מה יהיה עליו עכשיו? כיצד יציג? והרי שכולם מחכים לו...

לפתע מבחין השחקן בחפצים ובאביזרים שונים הפזורים בחלל האולם. הוא אוסף אותם, בוחן אותם ומחליט שמהם הוא הולך לעשות הצגה!

סיפור תיבת נח התנ"כי בעיבוד מקורי המשתמש בתיאטרון חפצים להצגת החיות שבתיבה.

נח מקבל את בשורת האל על המבול הקרב ובא, בונה את התיבה לפי הוראותיו ומעלה את החיות זוגות-זוגות אל התיבה.

מה שמתרחש בתיבה בזמן המבול – הוא עיקר סיפורנו.

בתיבה, אנו פוגשים בחיות השונות, העשויות כולן מאביזרים וחפצים ביתיים.

כמו במטה קסם, הופכת מסננת ובתוכה ספוג כתום לחתולה ג'ינג'ית עצלה ומפונקת, ליפות אמבטיה יוצרות את הראש של הג'ירפה שלנו, כובע שמש לבן משמש כגופה של תרנגולת קולנית וחוט טלפון ישן מתפקד כרגל הארוכה של בת היענה. ואלו הן רק דוגמאות מעטות מהקסם המתרחש על הבמה באמצעות עולם החפצים.

בעיבוד זה, שמעבר לתנ"ך מבוסס על סיפורים מן המדרש, הדמיון מפליג אל יחסי החיות זו עם זו כמשל להתנהגות בני האדם: הקשיים, המריבות המתעוררות בין החיות, והקונפליקט הנוצר במהלך המבול, כשמפתח מחסן המזונות אובד, כל אלה משולים ליחסים אנושיים ומלמדים את כולנו שיעור חשוב ביחסי אנוש: על מה אנחנו מוותרים בשביל רווחתו של הזולת, כיצד אנחנו מבקשים דבר מה מחברינו, איך אנחנו מתנהגים כלפיו גם כשלא נוח, עצוב או כואב לנו ובעיקר – כיצד אנו לומדים לשתף עימו פעולה על מנת להצליח יחד במשימה משותפת.

עולם החפצים מעורר ופותח את הדמיון ומציג אפשרות לתיאטרון אחר, פשוט ועם זאת חכם ויפה המאפשר השראה ויצירתיות לכל גיל.

יוצרים:

מחזה: עינת פיידר
בימוי: אלון לוי עינת פיידר
יעוץ אומנותי: אביגיל שמר אהרון ואלון לוי
הלחנת שירים: יואב שמר
עיבוד השירים ומוסיקה מקורית: יוסי סידי
תפאורה: טליה אוטולנגי
ייצור בובות ואביזרים: יפעת ויינר לריסה חמד
בימוי והנחיית בובות: יפעת ויינר
איור פרגוד: אביב איצקוביץ'
צילום סטילס וודיאו: תמי שחם

שחקנים:

ישראל גולדסט / דורון ישנסקי

עילות טרם הצפייה בהצגה:

• סיפורו של נח ומילים/ביטויים משמעותיים מתוכו: מומלץ ורצוי לספר לילדים טרם הצפייה בהצגה את סיפורו של נח (בראשית, פרקים ו'-ט'), ותוך כדי כך להסביר ולחזור על מילים וביטויים משמעותיים להם יחשפו הילדים תוך כדי ההצגה:

- " אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו" (בראשית, פרק ו', פס' ט') - נח היה איש טוב וצדיק בדורו. הכוונה היא כמובן בהשוואה לשאר בני עמו שפשעו וגנבו.

- וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס (בראשית, פרק ו', פס' יא): אנשי הארץ פשעו מאד, הארץ נשחתה.

- " וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ" (בראשית, פרק ו', פס' טו'): מידות התיבה כפי שנח הצטווה לבנות מפי האל. אמה היא כאורך אמת יד אדם, בערך חצי מטר).

- "שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה--זָכָר וּנְקֵבָה: כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ." (בראשית, פרק ז', פס' ט'): האל ציווה על נח לאסוף מכל סוגי ומיני החיות שניים-שניים, זכר ונקבה לעלות אל התיבה.

-" וַיְשַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מֵאִתּוֹ--לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה." (בראשית, פרק ט', פס' ח'): נח שלח את היונה לראות האם כבר יבשו המים שכיסו את האדמה והאם ניתן כבר לרדת מן התיבה בביטחה.

- " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה, אֲשֶׁר אִתְּכֶם--לְדֹרֹת, עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ." (בראשית, פרק ט', פס' יב'-יג'): אות הברית שהאל מעניק לעולם לאחר המבול היא הקשת בענן, שמסמלת את הבטחת האל כי לא יבוא מבול נורא כזה בשנית.

פעילויות בעקבות הצפייה בהצגה:

• "בואו נמחזר!" - נושא המיחזור מתעורר ועולה מתוך העיסוק והשימוש בעולם החפצים. חפצים רבים שפזורים סביבנו יכולים לשמש אותנו לצרכים חדשים, ואם רק נדע לשים לב ולהפעיל מעט את הדמיון, נוכל למחזר בדרך פשוטה ויצירתית את הסביבה שלנו ולברוא לנו עולמות חדשים.

מומלץ לבקש מהילדים להביא חפצים שלא בשימוש מהבית או לחילופין למצוא כאלה בחלל הגן, ולהקדיש מחשבה לצורות/דמויות שאפשר ליצור מהם. לאחר מכן, ניתן לסייע להם ליצור ולהרכיב באמצעות מספריים ודבק ולהנפיש את הדמויות כיד הדמיון.

• "תערוכה בגן"- ניתן ליצור מחומרים פשוטים (מנקי מקטרות, בריסטולים, צבעים, מקלות פלסטי'/עץ, גפרורים, מקלות אוזניים, אטבי כביסה, קיסמים וכו') את חיות התיבה (למשל: לקחת אטב כביסה, לצבוע לו ולהדביק לו כפתורים בתור עיניים או לחילופין עיני פלסטיק פשוטות). ניתן לעצב מהחומרים גם תיבת נח-  כל ילד יעצב, יצייר ויצבע את התיבה כראות עיניו. ניתן להציב את כל היצירות בתור תערוכה בגן.
• "המקום שלי"- אחד הנושאים המשמעותיים והבולטים בהם עוסקת ההצגה הוא המקום של כל אחת מן החיות בתיבה (ומכאן- בעולם כולו), כשלכל אחת רצונות משלה ואופי משלה, שלא תמיד מסתדרים עם הרצונות של האחר.

מומלץ להתחיל את הדיון בנושא על-ידי המחשת נושא "המקום" (למשל דרך משחק הכיסאות המפורסם) ואז להעלות לדיון עם הילדים שאלות כמו: מה זה "המקום" שלי? על מה אני מוכן או לא מוכן לוותר לחבר? איך בכל זאת אוכל לעזור לחבר בשעת צרה, גם אם באותו רגע אני צריך לוותר על משהו?

איך נוכל ליצור מצב שלכולנו יש מקום ומדוע זה חשוב? מתי אני מרגיש "בבית", בנוח וברוגע ומתי לא? מתי ומדוע אסכים לשתף פעולה עם החבר שלי?

המטרה בדיון כזה היא לעמוד על חשיבות ערכי הסבלנות, הסובלנות, החברות ושיתוף הפעולה.

• "קשת בענן" - ניתן לצייר עם הילדים קשת בענן כיד הדמיון. היא יכולה להכיל צבעים שונים מאלה שקיימים באמת בקשת, וכל ילד יכול  להסביר לסובבים מדוע בחר בצבעים שבחר ומה הם מסמלים עבורו. אפשר גם לבקש מכל ילד לבחור למי הוא רוצה לתת את הקשת שלו במתנה ולדבר על משמעויות של נתינה.

ניתן להקריא לילדים את מילות שיר הסיום העוסקות בצבעי הקשת.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

tgos100@gmail.com