הפסנתרנית.
מופע קומיקס מוסיקלי מאת שירה לגמן המבוסס על ארבע נובלות גרפיות מאת עדי קפלן ושחר כרמל.
מופע מרגש המשלב מוסיקה, ציורים, וידאו, הקלטות-שטח ומשחק.
שירה חיברה פסקול לארבעת הסיפורים אשר חלקו מועבר באמצעות רמקולים וחלקו מבוצע חי על הבמה בעת המופע. במקביל עובדו הציורים והתנועה בתוכם וביניהם לסרט, המוקרן על מסך או קיר גדול.
במרכז שלושת הסיפורים הראשונים ניצבות דמויות שוליים הפועלות במרחב העירוני הציבורי ואשר דרכן מוצגים באופן מרומז קונפליקטים אנושיים מגוונים במפגש הדמויות את העיר והחברה:
- פסל אפריקאי המוצב במוזיאון ביפו אשר חולם על טיול ביפו העתיקה.
- מוכר בייגלה בכיכר התרבות בתל אביב, המבקש לפגוש את אהובתו אחרי קונצרט אך נקלע בעל כורחו להפגנה סוערת.
- מפגש טעון בין מנקה רחובות וחסרת-בית השולטת על אי עירוני מבודד.
באמצעות סגנון הציור הנאיבי והעלילות הבדיוניות, נחשפים הצופים למעין "יום בחיי" דמויות "שקופות" בחיי היומיום שלנו.
הסיפור הרביעי נכתב במיוחד למופע, ושמו הפסנתרנית (כשם המופע כולו). זהו סיפור התבגרותה של פסנתרנית צעירה ושאפתנית החולמת לכבוש את בימות הקונצרטים בעולם.
גיבורת הסיפור, אותה מגלמת הפסנתרנית שירה לגמן, ישובה לצד שולחן ומעלעלת באלבום תמונות מימיה בברלין, שם למדה אצל "פסנתרן-כוכב בינלאומי". דימויי הציורים שבאלבום, מוקרנים במקביל על הקיר, בזמן שסיפורה נשמע לקהל באמצעות קריינות מוקלטת.
באמצע הסיפור קמה הגיבורה ממקומה, ניגשת לפסנתר, ומובילה את המופע לסיומו בנגינה.
שירה לגמן: יוצרת, מפיקה ופסנתרנית משתתפת במופע
עדי קפלן ושחר כרמל: יוצרים, אמנים מציירים וכותבי הטקסטים המופיעים במופע
שירה לגמן, פסנתרנית ויוצרת. בעלת תעודת אמן מהניו אינגלנד קונסרבטורי בבוסטון, ארה"ב ותואר שני בהצטיינות מביה"ס הגבוה למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. זוכת פרסים ומלגות הצטיינות בברלין, בוסטון ותל אביב.
מופיעה ברסיטלים לפסנתר בארץ ובעולם עם רפרטואר קלאסי ועכשווי, עובדת בשיתוף פעולה מתמיד עם מלחינים. יצירותיה המקוריות הועלו בפסטיבלים נחשבים בישראל כגון: חג המוסיקה הישראלית, פסטיבל טקטוניקס, הביאנלה לרישום ירושלים, פסטיבל ContComp, , פסטיבל תמונע לתיאטרון, ועוד.
לצד פעילותה האמנותית כפסנתרנית סולנית ובהרכבים קאמריים, מעורבת ויוזמת שירה לגמן שיתופי פעולה חדשניים עם מגוון אמצעי מדיה, בהם מעורבות עם עולם האמנות הפלסטית, המחול והעיצוב. מלחינה פסקולים לסרטי אנימציה נסיוניים, וסרטים אמנותיים.
שירה היא חברת האנסמבל למוסיקה חדשה מוסיקה נובה ומנהלת אמנותית שותפה, במסגרתה אוצרת שירה קונצרטים למוסיקה עכשווית ואקספרימנטלית.
עדי קפלן ושחר כרמל, זוג אמנים רב-תחומיים ומוציאים לאור של נובלות גרפיות מקוריות.
בוגרי בית הספר הגבוה לציור 'קלישר', בתל-אביב 1992 – 1996. עובדים כשותפים יוצרים משנת 1994.
עוסקים בכתיבה וציור, יצירת סרטים קצרים, תסכיתים, מיצגים ציוריים ומוסיקליים, ומופעים המשלבים דיסיפלינות שונות.
יצירתם סובבת סביב חוויות אישיות וחברתיות הנובעות מהחיים בישראל בזמן העכשווי.
"אנו משתדלים לעצב את סתירותיה המוזרות והכאובות של ההוויה הישראלית כפי שהיא נתפשת בעינינו – ערבוביה נחשלת/מודרנית אלימה ומלאה בקסם פרוע וחושני".
יצירותיהם נמכרות לאספנים ומוצגות בגלריות ובתערוכות שונות.
רעיונות לדיון
נושאים עיקריים: תהליך יצירתי, מקום, מבט על האחר, סיפור התבגרות
בתום המופע יתקיים רב-שיח בין היוצרת והאמנית המופיעה לבין הקהל. השיח ייפתח בשיתוף הקהל בתהליך היצירתי שקדם ליצירת המופע ואיך מרעיון גולמי עיקש, התפתח ונרקם מופע חי.
נשוחח על התהליך היצירתי של הרכבת הפסקול, הלחנתו, על היחסים בין האמנים השותפים השונים, ובעצם איך אמנות קורמת אור וגידים, בזכות רעיונות עקשניים, התמדה, שיתופי פעולה, מקריות, טעויות, מזל, וקסם.
נשוחח על העלילות השונות, ועל הסגנונות השונים המאפיינים את הסיפורים: חלום מצוייר, סרט אימה, סרט דוקומנטרי וסרט שמביא סיפור אישי.
בהנחייתה, תכוון שירה את הקהל לראות כיצד עלילות דמיוניות על גבי ספר, הופכים ליצירה קולנועית: המפגש בין ציורי הפנדה, לבין המוסיקה ולבין הטקסט, הוא מפגש בין שלושה אמצעי מדיה, העומדים כל אחד בפני עצמו. יחד, הם מחזקים עיצוב מציאות מסוימת, מספרים סיפור ומעוררים רגש. נדבר על כוחה של המוזיקה ביצירת רובד חדש של מציאות, של עומק, של קצב, ועל הכח שביכולתה לסחוף ולרגש את הצופים. נדבר על השוני בין דפדוף בספר לצפייה בסרט, על החשיבות ועל כוחו של יוצר סרטים בעיצוב חויית הזמן של הצופה, בפיסול הרגע של הקהל, תוך שימוש במתח והרפייה מתוזמנים היטב.
נושא שני בו נעסוק בדיון - "יום בחיי" דמויות "שקופות": על היחס שלנו לדמויות שקופות, ועל מרכיבי הפנטזייה בסיפורים לעומת המציאות הקיימת. נדבר על חלומות, ועל האופן בו ציור מסוגל "ללכוד" חלום ולהנכיח אותו בעולמינו.
נתייחס לסיפור האחרון, סיפור מסע אל התבגרותה של פסנתרנית צעירה – על גבולות הסמכות, ועל גבולות השפעת נסיונם של אחרים על הנסיון האישי של כל אחד מאיתנו. על יצירה אוטוביוגרפית ועל כוחה להציע פרספקטיבה חדשה על חיינו.
סוג במה |
לא מקצועית |
מספר אומנים |
1 |
מספר אנשי צוות |
1 |
מספר הקבוצות במקביל |
1 |
זמן הקמה |
1 שעה |
שפת המופע |
עברית |
ציוד הקרנה |
מקרן + מוקד הקרנה (מסך או קיר גדול) |
החשכה |
כן |
סאונד |
כן |
מסך |
כן |
פסנתר |
כן |
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.