פולחנאני -מפרוטומות וסלפי- זום תשפא

תחום: מחול
תת-תחום: מפגש מחול
משך זמן המופע: 50
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: איריס ארז - עמותת הכוריאוגרפים
קהל יעד: ז - יב
כמות קהל מקסימלית: 50
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 10/03/2021

תקציר המפגש: המפגש עוסק בנסיון להנצחת האני, הגוף,הדימוי והדיוקן האנושי. הוא עובר במרחבים ארכיאולוגיים קדומים , דרך רעיון המסיכה היונגיאני ועד הסלפי העכשווי. בתוך כך אני משתפת בתהליך העבודה על הסולו "פולחנאני" ומראה קטעים מתוכו. המפגש בנוי למפגש בזום אך יכול לעבור להיות גם מפגש חי המשתמש בטלפונים הסלולאריים של התלמידים.ות

בתחילת המפגש אני מבקשת מכל משתתף להשתמש בטלפון האישי שלו כדי ליצר דימוי חלקי או מלא של הפנים שלו. נתחיל מהסלפי ונלך אחורה בזמן. הדמות שליהמשוטטת במוזיאון ,הופכת לדמות הגונבת זהויות קדומות על מנת להשיבן לחיים. דרכן היא מנסה לדבר את כאביה וכוחותיה, את הנשי והגברי, את המלך והעבד ודרך הריבוי לדבר את מורכבות הקיום האנושי הפרטי ואת הרצון המאחד את כולנו להנצחה. השיטוט וגניבת הזהויות ממשיך לאפיין את העידן הטכנולוגי העכשווי.איזה פנים אני בוחרת לשים בפרופיל שלי? מה הדימויים שאני חושפת על הקירות הציבוריים שלי ואיזה דיבור הם מדברים על מסיכות ואמת פנימית. בתוך גל זה עולה גם השאלה איפה הדיבור של הגוף הנוכח נעדר ממרחבים אלו.

תוך כדי המפגש אשנה את פני דרך פניהם של אחרים, דרך ריבוי פני המשתתפים כולם, אלבש ואפשוט פנים ואדפדף במגוון הפנים בארכיון הפרטי שלי. לקראת סוף  המפגש דרך שימוש בדימויי פנים סטטים מול הגוף המדבר אותם אבקש מהמשתתפים ליצר דימויים דינאמיים של פנים או תחליפי פנים שידברו את אחורי המסיכה ויהיו כמו פסל קינטי חי. מה מאפשר לנו המדיום ומה הוא סוגר בפנינו. שאלות על גילוי וכיסוי בלשון המסך גוף יהוו בסיס לדיון על העכשוויות של פולחן הדימויים.

נושאי בסיס: הארכיב המוזיאוני כמקביל להסטוריה אישית, ריבוי אנשים המתקיימים בכולנו

רעיון ההנצחה כצורך אנושי בסיסי לאורך השנים, הסינכרוני והדיאכרוני. הסטוריות ועכשוויות

תיאור מהלך המפגש

1.בתחילת המפגש אבקש מכולם.ן לצלם סלפי ולהחליף את התמונה החיה שלהם בדימוי סטטי עכשווי. תיווצר גלרית דימויים.

אשאל אותם כמה פעמים בשבוע, ביום, בשעה הם מצלמים את עצמם בסלפי? למה?

אחבר לרעיון הפרוטומה. FACEBOOK כפרוטומה עכשווית. ונדבר על הצורך בהנצחה.

2.נקודת הפתיחה לסולו הזה היתה המפגש דווקא עם פסלים חסרי ראש ופנים. בזמן שהסתובבתי במוזיאון הדהימה אותי העובדה שפסלים רבים, שהיו אמורים להנציח אנשים ניזוקו באופן שהרס את הדיוקן עצמו. ההבנה הזו איפשרה לי לשים את עצמי במקומם ולתהות מי הם.ן היו.

אציג דרך וידיאו או באופן חי את המהלך הפיסי של העלמות הפנים מתוך העבודה.(דקה 4:00-7:00) אראה דימויים של פסלים ללא ראש ודימוי של KNOW HOPE שהיה השראה לדמות שלי.

דמות של כל אדם ללא אפיון אישי מאפשרת לייצר גוף שיכול להיות כל דבר: גברי נשי זקן צעיר. -אעלה את רעיון האנשים השחורים בתאטרון לעומת הגוף ככלי במחול ואת רעיון גניבת הזהויות שאני מבקשת להתחיל ממנו.

אראה את הקטע שבו אני מנכסת דמויות שונות. אבקש מהם לצפות במה מתרחש בגוף שלי תוך כדי גניבת הזהויות.(דקה 8:24-14:30)

נושא לדיון: מי אני בוחר להיות? האם אני אחת או מרובה? גלרית דמויות מוזיאונית כגלריית מצבים פסיכולוגיים לאורך השנים. האפשרות שקיימת בנו לדפדף באלבום תמונות וירטואלי וממשי. להחזיק ריבוי.

3.מה זו דמות במחול ובמה היא שונה מתאטרון?

נעסוק בג'סטות ובהפשטה שלהן לשפה מחולית-הרצון לתת גוף לפרוטומות, גוף מדומיין חי, להחיות בגופי דמויות מן העבר.

צפיה בקטע מתוך הג'סטות איטי ומהיר.(דקה 17:00-19:00)

4. נעסוק ברעיון המסיכה והשימוש בטכנולוגיה כמסיכה עכשווית.  מה היא מסתירה ומה היא מגלה? הפלסטיות של הגוף, הפלסטיות של הדימוי, של אפשרות הדפדוף, אידיאל היופי מול ההסכמה להיות מה שאני. אראה את קטע השיר ונוס ואדבר על ההסתרה הממשית של הפנים בעוד האפשרויות הטכנולוגיות מבקשות לגלות דברים שגם אני איני יודעת.(דקה15:23-16:53, 20:00-20:50, 23:00-28:00)

אבקש מהם.ן ליצר בתמונות שלהם כמה אפשרויות של דמויות עצמי שמבוססות על עצמם.ן, על דימויים חיצוניים או על חלקיות של דימוי ולדפדף בהם באופן אקטיבי. אבקש מחלקם להראות ואסיים באילתור שלי שמכיל את כל הדימויים שיצרו.




שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

critic Anna Harmon

לינק לצפיה
איריס ארז - עמותת הכוריאוגרפים
052-5612239

iriserez@gmail.com

,

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.