פולחנאני -מפרוטומות וסלפי- זום תשפא

תחום: מחול
תת-תחום: מפגש מחול
משך זמן המופע: 50
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: איריס ארז - עמותת הכוריאוגרפים
קהל יעד: ז - יב
כמות קהל מקסימלית: 50
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 10/03/2021

תקציר המפגש: המפגש עוסק בנסיון להנצחת האני, הגוף,הדימוי והדיוקן האנושי. הוא עובר במרחבים ארכיאולוגיים קדומים, דרך רעיון המסיכה היונגיאני ועד הסלפי העכשווי. בתוך כך אני משתפת בתהליך העבודה על הסולו "פולחנאני" ומראה קטעים מתוכו. המפגש בנוי למפגש בזום אך יכול לעבור להיות גם מפגש חי המשתמש בטלפונים הסלולאריים של התלמידים.ות.

בתחילת המפגש אני מבקשת מכל משתתף להשתמש בטלפון האישי שלו כדי ליצר דימוי חלקי או מלא של הפנים שלו. נתחיל מהסלפי ונלך אחורה בזמן. הדמות שלי, המשוטטת במוזיאון ,הופכת לדמות הגונבת זהויות קדומות על מנת להשיבן לחיים. דרכן היא מנסה לדבר את כאביה וכוחותיה, את הנשי והגברי, את המלך והעבד ודרך הריבוי לדבר את מורכבות הקיום האנושי הפרטי ואת הרצון המאחד את כולנו להנצחה. השיטוט וגניבת הזהויות ממשיך לאפיין את העידן הטכנולוגי העכשווי. איזה פנים אני בוחרת לשים בפרופיל שלי? מה הדימויים שאני חושפת על הקירות הציבוריים שלי ואיזה דיבור הם מדברים על מסיכות ואמת פנימית. בתוך גל זה עולה גם השאלה איפה הדיבור של הגוף הנוכח נעדר ממרחבים אלו.

תוך כדי המפגש אשנה את פני דרך פניהם של אחרים, דרך ריבוי פני המשתתפים כולם, אלבש ואפשוט פנים ואדפדף במגוון הפנים בארכיון הפרטי שלי. לקראת סוף המפגש דרך שימוש בדימויי פנים סטטים מול הגוף המדבר אותם אבקש מהמשתתפים ליצר דימויים דינאמיים של פנים או תחליפי פנים שידברו את אחורי המסיכה ויהיו כמו פסל קינטי חי. מה מאפשר לנו המדיום ומה הוא סוגר בפנינו. שאלות על גילוי וכיסוי בלשון המסך גוף יהוו בסיס לדיון על העכשוויות של פולחן הדימויים.

 

נושאי בסיס: הארכיב המוזיאוני כמקביל להיסטוריה אישית, ריבוי אנשים המתקיימים בכולנו. רעיון ההנצחה כצורך אנושי בסיסי לאורך השנים, הסינכרוני והדיאכרוני. היסטוריות ועכשוויות.

 

תיאור מהלך המפגש:

1. בתחילת המפגש אבקש מכולם.ן לצלם סלפי ולהחליף את התמונה החיה שלהם בדימוי סטטי עכשווי. תיווצר גלרית דימויים. אשאל אותם כמה פעמים בשבוע, ביום, בשעה הם מצלמים את עצמם בסלפי? למה? אחבר לרעיון הפרוטומה. פייסבוק כפרוטומה עכשווית. ונדבר על הצורך בהנצחה.

2. נקודת הפתיחה לסולו הזה היתה המפגש דווקא עם פסלים חסרי ראש ופנים. בזמן שהסתובבתי במוזיאון הדהימה אותי העובדה שפסלים רבים, שהיו אמורים להנציח אנשים ניזוקו באופן שהרס את הדיוקן עצמו. ההבנה הזו איפשרה לי לשים את עצמי במקומם ולתהות מי הם.ן היו. אציג דרך וידיאו או באופן חי את המהלך הפיסי של העלמות הפנים מתוך העבודה (דקה 4:00-7:00) אראה דימויים של פסלים ללא ראש ודימוי של KNOW HOPE שהיה השראה לדמות שלי.

דמות של כל אדם ללא אפיון אישי מאפשרת לייצר גוף שיכול להיות כל דבר: גברי נשי זקן צעיר. אעלה את רעיון האנשים השחורים בתיאטרון לעומת הגוף ככלי במחול ואת רעיון גניבת הזהויות שאני מבקשת להתחיל ממנו. אראה את הקטע שבו אני מנכסת דמויות שונות. אבקש מהם לצפות במה מתרחש בגוף שלי תוך כדי גניבת הזהויות (דקה 8:24-14:30). נושא לדיון: מי אני בוחר להיות? האם אני אחת או מרובה? גלרית דמויות מוזיאונית כגלריית מצבים פסיכולוגיים לאורך השנים. האפשרות שקיימת בנו לדפדף באלבום תמונות וירטואלי וממשי. להחזיק ריבוי.

3. מה זו דמות במחול ובמה היא שונה מתיאטרון? נעסוק בג'סטות ובהפשטה שלהן לשפה מחולית - הרצון לתת גוף לפרוטומות, גוף מדומיין חי, להחיות בגופי דמויות מן העבר. צפיה בקטע מתוך הג'סטות איטי ומהיר (דקה 17:00-19:00).

4. נעסוק ברעיון המסיכה והשימוש בטכנולוגיה כמסיכה עכשווית. מה היא מסתירה ומה היא מגלה? הפלסטיות של הגוף, הפלסטיות של הדימוי, של אפשרות הדפדוף, אידיאל היופי מול ההסכמה להיות מה שאני. אראה את קטע השיר ונוס ואדבר על ההסתרה הממשית של הפנים בעוד האפשרויות הטכנולוגיות מבקשות לגלות דברים שגם אני איני יודעת (דקה 15:23-16:53, 20:00-20:50, 23:00-28:00).

אבקש מהם.ן ליצר בתמונות שלהם כמה אפשרויות של דמויות עצמי שמבוססות על עצמם.ן, על דימויים חיצוניים או על חלקיות של דימוי ולדפדף בהם באופן אקטיבי. אבקש מחלקם להראות ואסיים באילתור שלי שמכיל את כל הדימויים שיצרו.




ילידת 1971. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ואמנויות מאוניברסיטת תל אביב ותעודה בתראפיה בתנועה מסמינר הקיבוצים.

עובדת כרקדנית עצמאית משנת 1993. עבדה והופיעה עם הכוריאוגרפים: ענת דניאלי, ענבל פינטו, לרה בארסק, רונית זיו, אורי איבגי, ארקדי זיידס ובין 2000-2007 עם יסמין גודר עמה הייתה שותפה בתהליך יצירת העבודות "I feel funny today", "אולם", "שתיים שעשוע ורוד", "קרם תות ואבק שריפה".

זכתה בפרס ראשון בתחרות כישרונות מהקמפוס בתחום המחול לשנת 1995, בפרס שר התרבות, המדע והספורט לרקדנית מבצעת לשנת 2001 וכרקדנית בהרכב קאמרי של יסמין גודר לשנת 2003.

בשנת 2010 זכתה יצירתו של ארקדי זיידס "סולו קולורס" שבביצועה בפרס קורט יוס היוקרתי.

משנת 2003 יוצרת באופן עצמאי ומופיעה בארץ ובעולם. בשנת 2003 יצרה את הסולו "מקדם הגנה" לפסטיבל אינטימדנס ואיתו הופיעה בפסטיבלים שונים בעולם. על בסיס הסולו ערכה שיתוף פעולה עם הבמאי בנימין פרידנברג ביצירת הוידיאודנס "חדר חזרות" שהוצג בפסטיבל וידנס 2007 (תל אביב).

בשנת 2006 היתה שותפה לפרוייקט המולטי-מדיה "מרק אהבה" שעלה במסגרת פסטיבל ישראל ובו שיתפה פעולה עם צמד אמניות הוידיאו Delight  ולהקת פאניק אנסמבל.

בשנת 2007 יצרה את הסולו "זמני" שהוזמן והועלה בבכורה בפסטיבל  Operaestate (בסאנו) איטליה. על בסיס הסולו הזה יצרה בשיתוף עם הבמאי אבי דבאח את הוידיאודנס "נחש נחש" שהוצג בפסטיבלים ברחבי העולם.

באותה השנה יצרה את העבודה "פרוייקט קאנובה" שהוזמנה על ידי מוזיאון קאנובה באיטליה לרגל חגיגות 250 שנה להולדתו של הפסל אנטוניו קאנובה.

בשנת 2008 יצרה את הסולו "זה לא אישי" לפסטיבל זירת מחול בירושלים ואיתו הופיעה בפסטיבל International Dance Raids ברחבי איטליה.

באותה השנה יצרה את העבודה Manual"" עבודה לשתי רקדניות וזמרת אופרה- עבור המרכז לאופרה פרינג', תל אביב-יפו.

בשנת 2009 יצרה את הטריו "Numbia" לפסטיבל הרמת מסך. עבור יצירה זו קיבלה מענק יצירה מטעם חברת טבע.

בשנת 2010 העלתה ערב מעבודותיה "איריס ארז מציגה 3 עבודות" שכלל את העבודה "Numbia" ואת עבודות הסולו "זמני" ו "זה לא אישי" שהפכו לשני פרקים בעבודה אחת.

בשנת 2010 יצרה את "חולה בית-Homesick" לפסטיבל הרמת מסך והופיעה עימו כמופע במה וכמופע חוץ במקומות רבים בארץ ובעולם. עבודה זו ממשיכה עדיין להופיע ולעורר התעניינות רבה.

בשנת 2011 העלתה ערב מעבודותיה שכלל את  "Homesick"  וביצוע מחודש לסולו "זמני". ויצרה את העבודה "עצומים" לפסטיבל הרמת מסך.

בשנת 2012 העלתה מחדש את עבודת הסולו "מקדם הגנה" והופיעה עם עבודותיה בארץ ובחו"ל. באותה שנה קיבלה מענק מקרן ביסטריצקי עבור איש הפקה ושיווק.

בשנת 2013 העלתה את הערב "חולי בית" עם ביצוע מחודש לעבודה Homesick"" וביצוע חוזר לשתי עבודות הסולו "זמני" ו "זה לא אישי".

בסוף 2013 יצרה את העבודה "גוף ראשון רבים" לשבוע המחול הבינלאומי בהפקת פסטיבל מחולשלם בירושלים.

ביוני 2014 היא הוזמנה להעלות עבודה בבכורה בביאנלה למחול בונציה שם נוצרה העבודה "Public Intimacy".

באותה שנה יצרה את הדואט "תכף אשוב" לפסטיבל הרמת מסך 2014 בקופרודוקציה משותפת עם המרכז Center Choreographique National de Rillieux-la-Pape  בניהולו האמנותי של יובל פיק. עבור עבודה זו קיבלה תמיכה מהמועצה לתרבות ואמנות של מפעל הפיס.

משנת 2010 חברה בעמותת הכוריאוגרפים.

הייתה שותפה בחבר השופטים של פסטיבל וידנס 2008.

יצרה את המיצג הויזואלי "סיורים"  לפסטיבל וידנס 2010.

יזמה וניהלה אמנותית את האירוע "רוקדים הרי גליל 2010" בשיתוף עם רן בן דרור, משה שכטר, יקב הרי גליל ועמותת הכוריאוגרפים.

השתתפה בתוכנית להכשרת מנהלים אומנותיים לשנת 2010-2011 מטעם סדנאות הבמה ומשרד התרבות.

משנת 2012-2015 כיהנה כיו"ר ועדת רפרטואר בתחום מחול בסל תרבות ארצי.

בשנת 2015 ניהלה אמנותית בשיתוף שרון צוקרמן ויזר את פסטיבל מחול שלם 2015.

משנת 2008-2011 שיחקה את "ליידי מקבת" בהצגה "מקבת" בתיאטרון תמונע.

בשנת 2010 שיחקה בסדרת הדרמה "חיים אחרים" שעלתה בערוץ השני.

בין 2008-2010  היתה  שותפה בקבוצת האימפרוביזציה "אוקטט" .

בשנת 2014 התפרסם פרק שכתבה בספר "מקום לפעולה"-כוריאוגרפיה עכשווית בתיאוריה ובמעשה בעריכת רן בראון במסגרת כלים ובהוצאת אסיה.  השנה עתיד להתפרסם מאמר נוסף שכתבה בשיתוף עם רינה דודאי באסופת מאמרים על חינוך לאמנות בהוצאת מכון מופ"ת והקיבוץ המאוחד.

מלמדת שיעורים בטכניקת רליס, אימפרוביזציה ותהליכי יצירה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, בביה"ס לתאטרון חזותי וברחבי העולם.

נושא לדיון: מי אני בוחר להיות? האם אני אחת או מרובה? גלרית דמויות מוזיאונית כגלריית מצבים פסיכולוגיים לאורך השנים. האפשרות שקיימת בנו לדפדף באלבום תמונות וירטואלי וממשי. להחזיק ריבוי.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

critic Anna Harmon

לינק לצפיה
איריס ארז - עמותת הכוריאוגרפים
052-5612239

iriserez@gmail.com

,

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.