בן גוריון, אפילוג

במעמקי הארכיון נמצאו גלגלי פילם 35 מ"מ ובהם ראיון מצולם בן שש שעות, עם דוד בן־גוריון, אחד המנהיגים הגדולים בהיסטוריה המודרנית. השנה היא 1968,  בן־גוריון כבר בן 82, חמש שנים לפני מותו וחמש שנים לאחר שהתפטר במפתיע מראשות ממשלת ישראל. זהו העשור שבו מצא עצמו מחוץ למערכת הפוליטית. הוא חי בבדידות בביתו בשדה בוקר, חודשים לאחר מות אשתו, ומתבונן מבחוץ על היישוב והמדינה, עורך לעצמו חשבון נפש ומביע דעתו על המתרחש סביבו ועל עתיד האומה. על רקע התקופה הנוכחית, המזמנת החלטות הרות גורל בנוגע לעתידה של מדינת ישראל, מציע חזונו של בן־גוריון תובנות מעוררות מחשבה.

תסריטאי ובמאי: יריב מוזר. עורכת: יעל פרלוב.

על היוצרים:        
יעל פרלוב היא עורכת ומפיקת סרטי קולנוע. פרלוב היא גם בתו של הבמאי דוד פרלוב ז"ל, חתן פרס ישראל לקולנוע. יחד עם הבמאי יריב מוזר, ניסו השניים לשחזר את סרטו של אביה "42:6" -  סרט עלילתי שעסק בחייו של בן-גוריון, מסוף שנות השבעים. במהלך עבודת התחקיר בארכיון ספילברג באוניברסיטה העברית, גילו השניים ראיון שמעולם לא התפרסם עם דוד בן-גוריון ויצרו על בסיסו סרט תיעודי.

חשוב להדגיש שהסרט לא מנסה להציג את פועלו של בן גוריון, אלא לתת ביטוי לפרספקטיבה שלו ממרום גילו המתקדם – הרבה שנים לאחר מעשיו הגדולים.

בפעולות ההכנה או העיבוד יש מקום להתייחס לנקודה זו, ובהתאמה, לנסות להציג לתלמידים את פועלו המשמעותי (שלא מופיע בסרט).

דוד בן-גוריון – רקע הסטורי:      
ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל (בשנים 1948–1954 ובשנים 1955–1963 ) ונחשב לאדריכל הקמתה.

בן-גוריון נולד בשנת 1886 כיוסף גרין בפלונסק שבפולין, שהיתה אז תחת שלטון האימפריה הרוסית, ואת ראשית חינוכו היהודי קיבל ב"חדר המתוקן" שיסד אביו, אביגדור גרין, מראשוני "חיבת ציון" בפולין.

בהיותו נער ייסד בעיר הולדתו את אגודת "עזרא" לחינוך ציוני ולהנחלת הלשון העברית. בהיותו בן 18 עבר לוורשה. בשנת 1906 עלה לישראל. בארץ היה פעיל במפלגה הציונית-הסוציאליסטית "פועלי ציון" חלק גדול היה לו בהשתחררותה מן המטען הרעיוני של מפלגת הפועלים הרוסית ובהתפתחותה כמפלגה ציונית. בשנת 1917 נשא לאשה את פאולינה מונבז (1896–1968), ילידת מינסק, שהגיעה לארצות-הברית בהיותה נערה.

בשנת 1919  השתתף בן-גוריון בהקמת מפלגת "אחדות העבודה" ונבחר למנהיגה. בשנת 1920 הוקמה הסתדרות העובדים בא"י ובן-גוריון נתמנה למזכירה הראשון עד לשנת 1935. כחבר הוועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל, ואחר כך כחבר הוועד הלאומי, היה בן-גוריון מבוני ארגונו של היישוב העברי בארץ-ישראל.

בן-גוריון פעל למען איחוד תנועות הפועלים. בשנת 1930 התאחדו אחדות העבודה ו"הפועל הצעיר" והקימו את "מפלגת פועלי ארץ-ישראל" – מפא"י.  בשנת  1935 נבחר בן-גוריון ליושב-ראש הוועד הפועל הציוני והסוכנות היהודית.  למעשה, מימי הוועידה הציונית העולמית בלונדון בשנת 1920 עד הקמת מדינת ישראל השתתף בן-גוריון בכל ההכרעות החשובות של התנועה הציונית.

ב-18 באפריל 1948 נתמנה בן-גוריון לראש "מינהלת העם" וב-14 במאי 1948 – ה' באייר תש"ח – הכריז ב"מועצת העם" על הקמת מדינת ישראל ועל ייסוד הממשלה הזמנית, אשר בה שימש ראש הממשלה ושר הביטחון אשר הוביל את המדינה במלחמת העצמאות. בראשית ימי המדינה עמד בראש המאמץ לקליטת עלייה המונית ולבניית כלכלת המדינה בתנאים קשים, ובתוך כך קרא להגשמה עצמית ולהתיישבות חלוצית, בעיקר בנגב. את מדיניותו ביסס על ממלכתיות הצבא ומערכת החינוך.

ביוני 1963 התפטר בן-גוריון מתפקידיו בממשלה, משהתברר לו כי עמדותיו הבסיסיות בנושאי חוץ וביטחון אינן זוכות לתמיכת חבריו. המחלוקות היו בנושא המשך פיתוח האופציה הגרעינית והתפתחות מערכת היחסים עם גרמניה, בייחוד על רקע פרשת המדענים הגרמנים שהגישו סיוע לצבא המצרי בפיתוח טילים. בן גוריון עורר עליו מחלוקת פנימית קשה בחברה הישראלית גם אשר בראשית ימי המדינה, הסכים לקבל "שילומים" מגרמניה. עם פרישתו התיישב סופית בשדה-בוקר והתמסר לכתיבת זיכרונותיו.

(מתוך העמוד אודות דוד בן-גוריון בלקסיקון הכנסת, שבאתר הרשמי של כנסת ישראל)

נקודות אפשריות לדיון לקראת המפגש:

איזה סרטים תיעודיים ראיתם לאחרונה? ובכלל?

סרט תיעודי יותר מעניין/פחות מעלילתי?

אפשרויות להפעלה:

• ניתן לבקש מהתלמידים לחקור עצמאית אודות בן-גוריון ולהביא שלוש עובדות מעניינות עליו. לצורך המחקר הם יכולים להיעזר ברשת ואף לשאול את ההורים והסבים והסבתות על האיש. ניתן לספר לתלמידים אודות דוד בן- גוריון על פי הביוגרפיה המקוצרת לעיל ומקורות אחרים כגון המכון למורשת בן-גוריון.
• ניתן לשוחח עם התלמידים על אחת או יותר מהסוגיות והפרשיות עמן היה מזוהה בן-גוריון: הכרזת העצמאות, יישוב הנגב, יחסו לירושלים, הסכם השילומים, מחשבותיו על המצב במזרח התיכון ועוד.
• ניתן להראות לתלמידים איפה נמצא שדה-בוקר בנגב . ניתן אף לבקר בבית בן-גוריון בשדה בוקר או בתל אביב.

נקודות אפשריות לדיון ועיבוד לאחר המפגש:

מה הרגשתם במהלך הצפייה? מה הפתיע? מה היה צפוי? מאיזו סצנה בסרט הכי התרגשתם? מה בסצנה או ברגע הקולנועי גרם לכם לזכור אותה או העלה בכם את הרגש?

יוצרי הסרט שפגשתם לא פגשו או ראיינו את בן גוריון, מדוע הם נחשבים ליוצרי הסרט? מה משמעות התואר "במאי" בסרט שמבוסס על חומר גלם ישן?

(עריכת החומרים, ההחלטה מה ייכנס לסרט ומה לא, ובאיזה סדר – הם תהליך של בימוי ועריכה בין אם החומרים היו מקיימים קודם או חדשים. ההחלטות לגבי שילוב חומרי גלם אחרים – תמונות סטילס, קטעי ארכיון נוספים שנמצאו, ראיונות עם אנשים נוספים – כל אלה הם החלטות של בימוי)

איזו דמות או אישיות מצטיירת לבן-גוריון בסרט? באילו אמצעים קולנועיים משתמשים היוצרים כדי ליצור דמות זו?

(שימוש בקלוז אפ על פניו, תוך כדי הראיון בן גוריון לעיתים משעין את ידו על השולחן ואת ראשו על ידו – תנוחה מאוד נינוחה ולא רשמית שיוצרת תחושה של אינטימיות ושל כנות, שימוש בפסקול, קטעי ארכיון, מרואיינים נוספים המספרים עליו ועוד)

האם המפגש שינה/העמיד באור אחר את מה שהרגשתם בזמן  הצפייה בסרט?

האם במפגש נאמרו דברים שהפתיעו אתכם?

האם הסרט והמפגש שינה את תפישתכם על קולנוע דוקומנטרי?

האם אפשר לספר סיפור באמצעות חומרי מציאות?

האם הצפייה והמפגש שינו את דעתכם על קולנוע דוקומנטרי?

מה ההבדל בין סרט עלילתי לדוקומנטרי?

איך היה נראה סרט עלילתי על בן גוריון? מה הייתם מספרים/מראים בו אם הייתם התסריטאים והבמאים?

מה היתרונות של עלילתי?

מה היתרונות של הדוקומנטרי?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

office@go2films.com