ביחדנסֿ, דווקא עכשיו

ביחדנסֿ, דווקא עכשיו - על ההצגה 

אירוע מוקומנטרי-השתתפותי, העוסק בחיכוכים בחברה הישראלית ובנוי מטקסטים מתוך סרטונים ויראליים. ״זוהי הזמנה לריטריט בסימן נותנים אהבה - מקבלים  אהבה, כי מה שאתה נותן - זה מה שאתה מקבל. להתבונן מהחוץ פנימה, להתנתק מהשגרה, לקחת רגע לעצמך. הכל זה בחירה.״

תקציר

״ביחדנסֿ, דווקא עכשיו״ היא לכאורה סדנת הפתיחה של ריטריט סופשבוע רוחני, בדגש על קבלת השונה ו״אהבת חינם״. 

בקרב הקהל, שמגלם את משתתפי הריטריט, שתולות דמויות שסיפוריהן נכתבו מראש. מהלך הסדנה כתוב כשלד וישתנה מדי יום בהתאם לקהל התלמידים/המורים שיגיעו להצגה באותו יום ולתקופה בה היא תתקיים. הטקסט בהצגה מורכב מתמלילים של סרטונים ויראליים עם תכנים נפיצים שעוררו סערות ציבוריות וטוקבקים שנכתבו בתגובה אליהם. 

בתחילת ההצגה, מדריכת הסדנה, מוריה, מציגה את יסודות האמונה שעליהם מבוססת השיטה של הגורו שלה - אהובהֿ - גורו אהבת חינם מפורסמת שהייתה אמורה להעביר את הסדנה אך מסיבות שאינם ברורות לא יכלה להגיע. הריטריט בהצגה הוא בסימן הקשבה והתקרבות לעצמי דרך האחר, ולו חוקים ברורים: הורדת נעליים בכניסה, השתתפות מעשית בתרגילים, הקשבה בלתי-מותנית והכלת האחר. במהלכו, מוריה משתמשת בשיטות שונות (חלקן של אהובהֿ וחלקן שלה) כדי להעמיק את המחקר הפנימי של המשתתפים: משיתוף והכלה, דרך תרגילים גופניים להבנת העצמי ועד למשחקי תפקידים. 

הסדנה שמתחילה באווירה נעימה ומכילה, אט אט מתהפכת והופכת לטעונה ולוחמנית, והמשתתפים בעל כורחם עוברים משברים ותגליות. 

במהלך הסדנה צפים מתחים וקשיים בין חברי הקבוצה. ברגעי השתבשות, מוריה מרבה לחזור ל'שירה מגבשת' ככלי להתקרבות ולהרגעה, מתוך תפיסה ששירת ארץ ישראל מהווה כוח מאחד ומלכד, בליווי כלים אתניים וריקודים פניאוריתמים (ריקוד רוחני).

למרות המאמצים, הקשיים ממשיכים לצוף וחריצי מחלוקת קטנים מעמיקים עד לכדי שברים. מוריה מנסה להפוך את החיכוכים להזדמנויות, אך כל מאמציה לעורר הקשבה נכשלים. למרות שאיפותיה שהתרגיל הבא יעבור בצורה טובה יותר, הקרע עמוק ומוטמע מעבר לשליטת המשתתפים, עד שחזותה השלווה ושוחרת השלום של מוריה נסדקת, וחוסר הקשב של המתרגלים הופך לטריגר שמציף פצעים מעברה. היא מגיעה לסוף הסדנה בהתמוטטות עצבים, ולאחר מכן נולדת הצעה לכל המשתתפים להוציא קול זעקה ולתת ביטוי קולי למה שיושב עליהם, כולם צועקים יחד בספירה לאחור, וברגע הצעקה המשותפת האורות כבים ומתחילה צפייה ב"סרט מאחד", במהלכו הקהל מבין שהטקסטים שנאמרו במהלך ההצגה לקוחים מתוך סרטונים אמיתיים מהרשת.

 

יוצרי ההצגה - ביחדנסֿ - דווקא עכשיו             

יצירה מקורית ובבימוי שחף ברגר

עיצוב וידאו: שי הברי

ייעוץ חלל: נאוה שטר

ייעוץ מוסיקלי: רונית רולנד ועמרם נבו 

עיצוב תאורה: שי סקיבא

ליווי וחניכה: דניאל כהן לוי ואורלי רביניאן 

דרמטורגיה: כרמל קנדל

תודה מיוחדת לדליה שימקו מנהלת פסטיבל עכו.
 

שחקנים:

מוריה - אתי וקנין סובר

שחם - שחף ברגר

גל - רן דואני

רונית - בר גול  

רעיונות לפעילות לתלמידי תיכון י״א-י"ב

"הפסיפס התרבותי והרב תרבותיות במדינת ישראל" - מה מקומו של השיח בתרבות הישראלית?

"אין להתעלם מהשוני התרבותי, אך חשוב גם לראות את הדמיון" (הרצל ובלפור מתוך "העולם הזה" 1980)            

משחר ההיסטוריה מהווה ארץ ישראל מקום מפגש של תרבויות רבות ומגוונות. תרבויות אלה מתקיימות זו לצד זו ומשפיעות זו על זו. מציאות זו תורמת לגיוון והעשרה הדדיים אך גם יוצרת מתחים חברתיים ופוליטיים. מדינת ישראל כארץ קולטת עלייה, היא אמנם מדינה יהודית אך היא גם מדינה דמוקרטית ולכן יש בה מקום לכל אזרחיה על מגוון העדות, הדתות והתרבויות. המפגש הבלתי אמצעי יוצר הוויה וחוויה ישראלית ייחודית. על מנת להבטיח לכידות חברתית, נדרשת נכונות לקיים שיח סובלני וחברה שתאפשר לכל אדם לשמור על זהותו וערכיו. החברה תעודד את קבלת ה"אחר" כשותף לבניית החברה והמדינה ותטפח תחושת שייכות לכל אזרחיה.                                

 

שאלות לדיון לפני צפייה

• מהי תרבות בעיניך? מהי תרבות ישראלית? האם היא משתנה? כיצד? 

• מה לדעתך יכול להשתפר בשיח הישראלי? 

• איך את.ה נוהג.ת כאשר מתקיים הבדל בין ערכים/דעות בינך ובין חברים/משפחה? האם זכור לך אירוע שנתקלת באדם אחר ממך? האם ראית פער בתפיסות? פער בלאום/במיניות/בדת/בתפיסה/בתרבות?

• האם לדעתך אנו צריכים להשתפר כחברה? אם כן, במה? באיזו חברה היית רוצה לחיות?

• האם לדעתך יש מכנה משותף חזק לחברה הישראלית? מה לדעתך מחבר בינינו?                            

 

היצירה חוקרת את השיח הישראלי והידרדרותו, תוך שימוש בחומרים ויראליים הצפים ברשת ובתקשורת הישראלית. 

מתוך עיבוד של קטעים מהמציאות. זהו מרחב להתבוננות, ביקורת, בחינה ופירוק.

 

שאלות לדיון אחרי צפייה

• מה מתרחש ומדובר בהצגה שראית או שמעת בעבר? האם הצלחת לזהות תגובות/מילים ששמעת כבר? במהלך שיחה אל מול משפחה/חברים? או ברשתות? 

האם את/ה מרגיש/ה שקיים אצלך הבדל בין התבטאויות ברשתות (וואטסאפ/אינסטגרם וכו׳) אל מול התבטאויות בחיים האמיתיים ואיך זה בא לידי ביטוי?

• למה לדעתך מתקיים שיח פוגעני והאם לדעתך זה מחמיר או משתפר עם השנים? מה מאפשר את השיח הזה? 

• מה יעזור לנו לקבל דעות של אחרים ולהיות פחות שיפוטיים כלפי האדם שמולנו? מה היה יכול לעזור לכם באמת להקשיב לדעות אחרות?

• האם יש לנו כחברה כוח לשנות? ואם כן - כיצד?

• האם בעינייך יש כוח לרשתות החברתיות? מה הוא בעינייך? לְמָה ואת מי הוא משרת?

 

"השסעים בחברה הישראלית" – ולאן עתידם להגיע?

ארץ ישראל היתה מאז ומעולם מקום מעבר של אוכלוסיות רבות והוקמה כמדינת מהגרים שתושביה מגיעים מקבוצות אתניות ועדתיות שונות. כל תפוצה הביאה לארץ ערכים, נורמות ודרכי התנהגות המאפיינות את תרבויות ארצות מוצאה. מציאות זו נבעה ממיקומה המיוחד של ארץ ישראל כגשר יבשתי, גשר ימי וכצומת לדרכים בינלאומיות אשר הציבו אותה במשך שנים כמושא למאבקים של אימפריות לשליטה אסטרטגית באזור וכמושא להתערבות ומעורבות של מעצמות, בשל המיקום הגיאופוליטי שלה. 

מציאות זו הפכה את החברה בישראל לחברה פלורליסטית, המורכבת מערב רב של תרבויות וקבוצות בעלות ערכים, נורמות ודרכי התנהגות המאפיינות את תרבויות ארצות מוצאן. 

        

שאלות לדיון לפני צפייה    

• מה הוא שסע חברתי? אילו עוד שסעים קיימים בחברה? 

• האם את.ה הרגשת אי פעם בצד אחד של המתרס? ואם כן - האם הרגשת שאתה בצד של המיעוט? מתי? מה דעתך על הצד השני?

• האם מצאת את עצמך פעם בקונפליקט פנימי בין ערכים שהתנגשו? 

• האם יצא לכם לשנות את דעתכם לגבי נושא שהייתה לכם לגביו דעה נחרצת ואם כן - בעקבות מה זה קרה?

        

שאלות לדיון לאחר צפייה

•  האם ההצגה פתחה לכם נקודות מבט חדשות לגבי שיח שקיימתם או שהייתם רוצים לקיים? האם בעקבות ההצגה השתנתה דעתך לגבי ערך מסויים?    

• האם אתם מרגישים שהכיתה, השכבה, קהילת בית הספר שלכם יכולה להכיל שוני בערכים? ומה איתכם, האם יש בכם סובלנות כלפי אנשים ודעות שונות? איך זה בא לידי ביטוי?                    

• הסרטונים בהצגה הם מהשנה, מלפני שנתיים ושלוש, האם כולם רלוונטים להיום? האם יש סרטון שבעיניכם לא רלוונטי? מדוע?

•ההצגה עוסקת בין היתר גם בחופש הביטוי, ביכולת שלנו להגיד, לפרסם ולהגיב כל דעה שיש לנו, מהו בעיניכם חופש הביטוי? האם יש הגבלות לחופש הביטוי? לדעתך צריך להגביל אותו?             

• מרבית מהטקסטים בהצגה שאובים מן התקשורת הישראלית, מה בעיניכם המקום של התקשורת בהקשר לשסעים בחברה הישראלית? מה מטרתה לדעתך והאם בעיניך יש לה אחריות מסוימת? 

• הויכוח של הדמויות בהצגה עולה במהלך הסדנה ומחריף עד עזיבה של שניים מהם. למה לדעתך נעשתה הבחירה להראות את זה כך? מה בעיניך המהלך שקרה בסדנה?

• האם יש לנו דעה קדומה על מי שיושב לידנו? האם פעם הרגשת שבאת עם דעה קדומה מסויימת שהתנפצה?

• נסו לשער מה היה קורה אם הסדנה הייתה נגמרת אחרת, האם היה אפשר לתקן? אם הייתם צריכים לצייר סוף חדש להצגה - מה הוא היה?            

רעיונות לפעילות צפייה לתלמידי מגמת תיאטרון 

הפרק הבא רלוונטי בעיקר למגמות תיאטרון, ובו מס' רעיונות לדוגמא ליצירת חיבורים והקשרים בין ההצגה לבין תכנית הלימודים במגמת תיאטרון. נשמח לסייע ברעיונות נוספים.    

תיאטרון פוסט מודרני - עיצוב מוזיקה, חלל ופרפורמנס

מטרת היצירה הינה לחקור את הקשר בין ה״במה״ לעולם האמיתי, את המרחק בין קודש לחול ובין ״אמת״ ל״בדיה״. הצופים במהלך היצירה ייאלצו להתחבט מה מתוך כל מה שמתרחש מסביבם הוא אמיתי? מי מהנוכחים בחדר שחקנים ומי צופה? מה מתוסרט ומה אותנטי? האם הסדנה הזו היא פרוזה קומית, או שבאמת מתרחש תהליך (גם אם מופרע) של ריפוי אמיתי?

האם באמת המציאות עולה על כל דמיון?        

• מה הוא תיאטרון פוסט מודרני? האם ההצגה הזו נחשבת פוסט מודרנית? למה?                    

• מה מאפיין את השירון המחולק בתחילת ההצגה? למה לדעתך נבחרו השירים האלה? ומדוע הושמעו ברגעים מסוימים? מהו תפקיד השירה והמוזיקה בהצגה לדעתך?                    

• מה ההבדל מבחינתך בין הצגה עם מבנה ״קלאסי״ לבין ההצגה הזו? נא התייחס גם לכניסת הקהל, צורת הישיבה, ועירוב הקהל בהצגה, מדוע לדעתך נבחרו האלמנטים הללו ומה הם גורמים?

• ההצגה עוסקת גם בטשטוש גבולות, האם הרגשת שזה בא לידי ביטוי? בין אילו גבולות?

(בין שחקן - לפרפורמר, בין קהל - לשחקנים, בין מחזה - לאלתור)

• ההצגה פותחה בעבודת אנסמבל. בחדר החזרות נבנו הדמויות, הקשרים החברתיים וקו העלילה הכללי. ההתרחשויות והקונפליקטים שעלו, הושארו הרבה פעמים לשחקנים ולקהל ליצור בזמן ההצגה מתוך תרגילי הסדנה, מדוע לדעתך בנו זאת כך? 

 

תיאטרון דוקומנטרי ומוקומנטרי - עבודה עם חומרי מציאות        

ההצגה משתמשת בטכניקות של תיאטרון דוקומנטרי כדי להביא את ״המציאות״ אל ״הבמה״ ולחקור את הקשר בין השניים. בעצם היצירה לוקחת את הז׳אנר המוקומנטרי (הקולנועי) ומנסה להביאו לתיאטרון.    

•  מהו תיאטרון מוקומנטרי בעיניך? למה לדעתך בחרו להשתמש בטכניקה של תיאטרון מוקומנטרי?

הז׳אנר המוקומנטרי - סוגה טלוויזיוניות, קולנועית וספרותית. היא מוצגת כדוקומנטריה, לרוב קומית, אך למעשה היא פיקטיבית ברובה, על אף שהיא נשענת לעיתים על המציאות. המוקומנטריה משמשת לרוב כאמצעי פארודי וסאטירי. ההצגה נקראת מוקומנטרית- שילוב של דוקומנטרי ומוק (לעג באנגלית) - הז׳אנר מוכר בעיקר בסדרות כמו ״המשרד״, ״משפחה מודרנית״, ״קופה ראשית״ ועוד.

• האם קיים בעיניך קשר בין הז׳אנר הקולנועי לזה הבימתי? איך היית עושה הצגה מוקומנטרית אחרת?

 תרגיל ״ריאליטי״: בהצגה לקוחות סצנות גם מתוך סדרות ריאליטי מוכרות כמו ״האח הגדול״ והטקסט מתוך הריאליטי נשזר באופן אורגני ״במחזה״. כעת נסו לעשות זאת בעצמכם, יצירת מוקו - בחרו סצנה מוכרת (מאחת מסדרות הריאליטי / דוקו שראיתם) והכינו סצנה בהשראתה מתוך הז׳אנר המוקומנטרי, נסו להשתמש בכלים מתודיים מתוך הז׳אנר המוקומנטרי/ריאליטי (הנחייה, ראיונות אישיים, פתיח, פרומו לפרק הבא, ועוד) 

• האם הצלחת לזהות רגעים על הבמה שזיהית מהרשת החברתית/ מהטלויזיה? במידה וכן, האם היחס שלך לרגע בהצגה היה שונה מהצפייה במסך? איך? מה ההבדל בעיניך בין צפייה בחומר ״חי״ אל מול סרטון אמיתי? האם קיים הבדל?

                    

המעבר מחומרי מציאות - לבמה. פרשנות, עיבוד ודרמטורגיה

כל תרגיל בסדנה וסרטון בהצגה עוסק בסוגיה אחרת בחברה, לעתים בשסעים כמו דתי-חילוני, לעתים בצורה - כמו רשתות חברתיות והשפעתן, בדרך בה אנו מתקשרים ומקשיבים או לא מקשיבים לדעות שונות מאיתנו.

•  מה משותף בעיניך לכל אחד מן הסרטונים שלקחו חלק בהצגה? מדוע דווקא הם נבחרו?

• תרגיל: בחרו סרטון / פוסט ויראלי שמעניין אתכם מתוך הרשת, ועבדו אותו לבמה. ניתן לייצר גם קטע תנועתי וניתן לעבוד עם טקסט בלבד או סאונד מקורי במידה וקיים. 

• נסו להבין מה משך אתכם בחומר? למה הוא ויראלי לידיעתכם? מה הסרטון גורם למי שצופה אותו?

• מה היה מאתגר בתהליך העיבוד? איך פתרתם את האתגר?

 

זמן הקמה	כ-45 דק
מאיזה שעה	0
עד איזה שעה	1
שפת המופע	עברית
ציוד הקרנה	מקרן ומסך
סאונד	כן
מסך	כן

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

שחף ברגר
0504559646

berger.s91@gmail.com

יפו-תל אביב, רלב״ג 39