משחקי ילדים - זום

תחום: מחול
תת-תחום: מופע מחול
משך זמן המופע: 50
סגנון: עכשווי
שם הרכב:
סיווג: מופע מחול
שם המפיק: קבוצת מחול נעה דר - עמותת הכוריאוגרפים
קהל יעד: א - ו
כמות קהל מקסימלית: 120
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 18/03/2021

"משחקי ילדים", מופע מחול לילדים, בהשראת יצירתו של פיטר ברויגל.

"משחקי ילדים" הוא מופע מבריק, צבעוני ומלא חיוניות המשלב מחול, מוסיקה, משחק, וידאו ומיומנויות קרקס ומיועד לילדים ומבוגרים מכל הגילים.

משחקי ילדים – יצירתה של נעה דר, זוכת פרס לנדאו לשנת 2010 ופרס היצירה לשנת 2009 – בהשראת יצירתו של הצייר הפלמי, בן המאה ה 16, פיטר ברויגל, בוחנת מקרוב את המתרחש במגרש המשחקים בו הילדים שקועים במשחקים שמשקפים את חיי הגדולים ומשמשים להם כהכנה לחיים הבוגרים.

על הבמה נוצר מיקרוקוסמוס עשיר בהתרחשויות בו האווירה משתנה תדיר מיחסי עוינות לחברות ומעצב לצחוק.
הכל מתרחש לנגד עיניו של האומן פיטר ברויגל שקפץ לביקור קצר מגן עדן, ולאחר400 שנה הוא בוחן מחדש את ילדותו, בגרותו ויצירתו.

מאת: נעה דר | יצירות מוסיקליות: רוני פורת, אריק סאטי, יוהאנס באך, הנרי פרסל. | רקדנים – מופיעים: נועה שביט, מור נרדימון, רותם יהודה, נועה שילה, אשר בן שלום, אפרת לוי | שותפים ליצירה וקאסט ראשון: נועה רוזנטל, אסף שץ, עילאיה שליט, מאיה ברינר, שלומית פונדמינסקי, נחשון שטיין | נגנים: תזמורת הבמה הישראלית- חולון | שחקן: עמנואל חנון | עיצוב תלבושות: עינת ניר | עיצוב תפאורה: אבי שכוי | עיצוב אביזרים: עמית אביתר | עיצוב מסיכות: פרנסואז קוריאט | עיצוב וידאו: דורית טלפז | עיצוב תאורה : קרן גרנק | כתיבת טקסט: שלומי מושקוביץ' | צילום סטילס: תמר לם | בכורה: פסטיבל "צלילי ילדות", ספטמבר 2002
משך המופע: 55 דקות




על היוצרת - נעה דר

נעה דר נולדה וגדלה בקבוצת דגניה א.  כילדה למדה אצל הדה אורן ז"ל ואושרה אלקיים.  כנערה, רקדה בלהקתו של ירון מרגולין ובגיל 18 הוזמנה להצטרף ל"אנסמבל בת שבע" בהנהלת נירה פז.
בתמיכת מלגה ממרס קאנינגהאם, נסעה לניו-יורק ושם רקדה בלהקותיהם של צבי גוטהיינר, ג'נט סטונר ועוד.
ב-1987 חזרה לישראל כדי להשתתף בהקמת להקת "תמר", בה רקדה ויצרה את עבודותיה הראשונות.  בשנים 1990-1992, פעלה כיוצרת עצמאית בפריס, בתמיכת מלגות מ'קרן אמריקה – ישראל' ומשרד החוץ הצרפתי.
 ב-1993 הקימה בתל אביב את "קבוצת מחול נעה דר" במסגרתה יצרה יותר מ 30 עבודות יחד עם קבוצת רקדנים ואמנים משדות יצירה שונים השותפים ליצירת שפה ייחודית.
 בגוף העבודות שיצרה נמצאות בין השאר "נוע-נוע", "עור", "טטריס", "ארניקה", "גיד אכילס", "מוזר", "אייזאורוס – פרידה" , כמו גם יצירותיה לילדים "משחקי ילדים", "החלום הוא צייר גדול" ו"עננוצה".
יצירותיה הוזמנו בארץ ע"י "פסטיבל ישראל", "הרמת מסך", "פסטיבל עכו" ועוד, והוצגו ברחבי העולם ביפן, קוריאה, אוסטריה, איטליה , פורטוגל, גרמניה, צרפת, הונגריה, אסטוניה, פולניה, ליטא, סין, צ'ילה, קוסטה ריקה, הולנד וארה"ב.
נעה דר זכתה בפרסים רבים ביניהם פרס משרד התרבות לכוריאוגרפים צעירים, פרס המחול של שר התרבות עבור ביצוע מצטיין,  בציון לשבח לחדשנות מפסטיבל עכו עבור "טטריס", בפרס 'רוזנבלום' מטעם עריית ת"א כאמנית מחול מצטיינת,
ב"פרס היצירה במחול" מטעם משרד התרבות עבור מכלול יצירתה וב'פרס לנדאו', מטעם מועצת הפיס עבור תרומתה לתרבות הישראלית.
מלבד ללהקתה - נעה יצרה גם עבור "הזירה הבין תחומית", "אנסמבל בת-שבע", "להקת מוזע", "תאטרון באר-שבע",  "התזמורת הקאמרית הקיבוצית", להקת Transitions" " מלונדון ועוד.
בשנת 2006 , נעה הקימה את "סטודיו קבוצת מחול נעה דר"במתחם 'בית הסופר' בת"א,  שמשמש בית ליצירתה וכחלל מופעים, חזרות ולימוד ומהווה מרכז לקהילה מגוונת של אנשי מחול מקצועיים, תלמידים וחובבים.
פעילות הלהקה נתמכת ע"י משרד התרבות, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, קשתו"ם,  עריית תל-אביב - יפו  וקרן רבינוביץ' לאמנויות. הלהקה פועלת במסגרת "עמותת הכוריאוגרפים", שנעה הייתה ממקימיה.
עוד על נעה דר וקבוצת המחול: www.noadar.com

 

על פיטר ברויגל

פיטר ברויגל הוא אחד מגדולי הציירים הפלמיים (אזור הולנד- בלגייה של ימינו ) מהמאה ה-16.

ציוריו עשירים בפרטים ובהתרחשויות. הוא התעניין במיוחד בחיים היום יומיים של האכרים ובעלי המלאכה. הוא צייר אותם עובדים, נחים, חוגגים ומשחקים.

בציור "משחקי ילדים" ברויגל התרכז בילדים, אך צייר אותם באופן שקשה לזהות האם הם ילדים או מבוגרים. בעיני, הוא הצליח להראות את מגרש המשחקים כמעין עולם שלם בזעיר אנפין, המשמש מראה משקפת לעולם המבוגרים.

הילדים המשתעשעים בריבים ובתחרויות - לעומת המבוגרים המתמודדים עם עניינים דומים, אך ברצינות רבה וללא הדמיון, הקלילות והיצירתיות שמאפיינים את משחקי הילדים.

ברויגל רצה אולי להסב בכך את תשומת לבנו להקבלה הקיימת בין עולם המבוגרים לעולמם של הילדים ולאופן בו הילדים מחקים את המבוגרים ומכינים את עצמם לבגרות – באמצעות המשחק.

במופע "משחקי ילדים" יצרתי, מתוך פרטיה השונים של יצירת המופת של ברויגל - התרחשות בימתית המתרכזת בחווית המשחק של הילדים ובנגזרות החברתיות והאישיות שלה.

המופע מאחד בתוכו ביטויים אומנותיים שונים ומדגיש את הקשרים והשונות בין האומנות הפלסטית לאומנויות המחול ולמוזיקה.

 

הכנה בכיתה:

ההכנה מיועדת ליצור הכרות והזדהות בין התלמידים והציור עליו מבוסס המופע.

לעודד אותם לחפש ולזהות בציור ובמופע חוויות אישיות שלהם ממגרש המשחקים, מההתרחשויות והיחסים הנוצרים בינם לבין ילדים אחרים במהלך ובעקבות משחק.

הדגש יושם על התבוננות בתנועה ובשפת הגוף – כשפה אוניברסלית ועל –זמנית, שניתן לקרוא ולהבין אותה כמו כל שפה אחרת וגם לבטא באמצעותה רגשות, סיפורים ויחסים אנושיים.

ככל שתהיה לילדים הזדמנות להכיר ולחוות את הציור על רבדיו השונים – כך תהיה הנאתם מהמופע שלמה יותר.

 

הצעות לפעילות:

  • להתבונן בציור ולזהות בו משחקים מוכרים ופעילויות שונות:

ישנם בציור כ 60 משחקים שונים בהם הילדים עסוקים, חלק גדול מהמשחקים משוחק גם בימינו. למשל: חמור ארוך, משיכות חבל, מחבואים, משחקי כדור, פרה עיוורת, תהלוכת תחפושות, תופסת, ועוד. כמו כן, הילדים שבציור נמצאים בפעילויות שונות כמו טיפוס על עץ, שחייה, התאבקות, הליכה   על קביים, תרגילי התעמלות.

  • לבחור קטע קטן מתוך הציור וליצור "תמונה חייה" בהשראת הציור.

למשל אפשר ליצור ב"פריז" את משיכות החבל שמופיעות במרכז הקידמי של התמונה. את התהלוכה של הילדים שמחזיקים כל  אחד את החולצה של זה שלפניו וכולי.

  • הציור הוא רגע שמוקפא בזמן, כמו צילום.

לעומתו -  במופע שתראו, המחול מתקיים במימד הזמן: האירועים שבמופע מתחילים בנקודת זמן אחת, מתפתחים ומסתיימים בנקודת זמן אחרת.

מחול ומוסיקה הן אומנויות המתקיימות במימד הזמן ומהלכן מתפתח על פני מרחב הזמן. על מנת להמחיש זאת: אפשר לבקש מהתלמידים ליצור סיפור קטן שקשור לפרט מסוים בציור ומתחבר עם חוויות המוכרות להם עצמם.

למשל: קבוצת הילדים שמשחקים במשיכות חבל: מתי ואיך לדעתם הילדים הגיעו למגרש המחקים? מי מהם הציע לשחק במשחק? מה קרה במהלך המשחק? איזו קבוצה תנצח? מה ירגישו הילדים מהקבוצה שתפסיד? מה יקרה בעקבות המשחק? האם ישחקו במשחק אחר? האם הקבוצות ישארו או יתפרקו? האם אחד מהילדים יפגע? איך יגיבו השאר?

אפשרות נוספת לסיפור שמתפתח המבוססת על קטע אחר בציור ומתייחס למצב חברתי:

על הגדר האדומה שצד שמאל של הציור יושבים 3 ילדים ומדמיינים שהגדר היא סוס והם הרוכבים:

מה לדעתם קורה בדרך כלל בין 3 ילדים? האם 3 הוא מספר נוח למשחק משותף? או שמתוך השלושה, תמיד אחד ישאר בחוץ? נסו ליצור סיפור קטן, המבוסס על נסיונכם, בו 3 ילדים משחקים יחד.

  • המופע שתראו מדבר בכמה שפות: השחקן שמשחק את הצייר - מדבר בשפת המילים, המוסיקה בשפת הצלילים, וסרטי הוידאו בשפת התמונות. אך רוב המופע מדבר בשפת הגוף. התנועה והמחול.

באמצעות הגוף והתנועה, הרקדנים מבטאים סיפורים על חברות ויריבות בין ילדים, על קנאה ואהבה, שמחה ולפעמים גם עצב שנובע מבדידות או מדחייה של ילד יחיד ע"י הקבוצה. כל זה-  כמעט בלי אף מילה. 

התבוננו בציור ונסו לגלות על פי תנועות הגוף של הילדים המצוירים, מה הם מרגישים? איזה יחסים יש ביניהם לילדים האחרים?

נסו להביע עם הגוף שלכם רגשות שונים: שמחה,  ביישנות, כעס, חוסר רצון, תחושת ניצחון, פחד, אהבה ועוד.

  • שימו לב שישנם אזורים סביבתיים שונים בציור:חצר, בית, אחו, נחל.

מה הן הפעילויות או המשחקים המתאימים לכל אזור? האם ישנן בציור אזורים שלווים יותר מאחרים? היכן בציור מתקיימת הפעילות הסוערת ביותר?

  • הציור הוא דומם, ללא קול. נסו לדמיין אילו צלילים וקולות הילדים שומעים ומשמיעים במגרש המשחקים שבציור.

אילו צלילים שומעים בסביבת הנחל? ליד הדשא והעצים? ברחוב? בסביבת  החביות והחישוקים?

  • שילוב של צורות ביטוי וסוגי אמנות:

ביצירת המופע לקחו חלק אומנים מתחומי אומנות שונים:

הצייר יצר את הציור, הכוריאוגרפית את המחול, המוזיקאים את הצלילים, מעצב התפאורה את החלל בו מתרחש המופע וכותב הטקסט את המילים אותם אומר השחקן.

היצירה המשותפת של כולם היא שיצרה לבסוף את המופע השלם שתצפו בו.

כל אחד מהיוצרים השותפים, הביא ליצירת המופע את השפה האומנותית שלו ואת האמצעים האומנותיים שעומדים לרשותו. הדיאלוג שנוצר בין האומנויות השונות הוא שיצר לבסוף את היצירה המלאה שגדולה מסך המרכיבים שלה.

נסו לצייר ציור, ליצור צלילים, להמציא תנועה ולהגיד משפט אותו יכול היה אחד הילדים שבציור לומר -  שיגיבו לציור כולו או לפרט מסוים מתוכו.

 

שאלות שאפשר לדון עליהן:

-מה הקשר בין משחק ליצירה? למשחק יש חוקים וגם ליצירה יש חוקים משלה. המשחק יכול להתפתח למקומות לא צפויים כמו גם היצירה.

-מה הם היחסים בין היוצר ליצירה שלו? נסו לחשוב מי מוביל את מה: היצירה את היוצר או היוצר את היצירה.

-האם היצירה לאומן היא סוג של משחק? כשם שילדים בוראים לעצמם עולמות דמיוניים, כך גם האומן? האם יש הבדל?

 

למידע נוסף על המופע

 

לסיום –

אשמח לענות על כל שאלה ולעזור בכל מידע נוסף שיידרש.

אני מקווה שהמופע יעשיר את התלמידים בחוויה רב- תחומית המפתחת יכולת התבוננות, הקשבה, רגישות והבנה.

שלכם בברכה,

נעה דר,

מנהלת אומנותית, קבוצת מחול נעה דר

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
קבוצת מחול נעה דר - עמותת הכוריאוגרפים
N054-4872562

noadarpro@gmail.com

תל אביב, קפלן 6

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.