שיכון גלויות

תיאטרון חזותי המשלב חפצים, איורים, הקרנות ודימויים.

שושנה וזויה נפגשו בפנימיה של עליית הנוער. היום עשרים שנה לאחר מכן, הן נפגשות ליצירת הצגה משותפת השוזרת יחד את סיפורי חייהן. שושנה היא בת לעולים מאתיופיה וזויה עלתה מברית המועצות. על הבמה הן נעות בין השפות, המבטאים והזהויות. משאילות זו לזו את שפתן ולשונן ושואלות שאלות על זהות ועל היכולת לראות אחת את השניה מבעד ומתוך השפה והלשון.
זהו סיפור אובדן ושבר של דור עולים שהוא סיפור קניינה של מולדת. סיפור על מפגש בין שתי תרבויות רחוקות הנשזרות לכדי סיפור אנושי אחד.

קישור לכתבה ב-Ynet: 

https://www.ynet.co.il/activism/article/h1azju11iq#autoplay

קישור לכתבה במקור ראשון:

https://www.makorrishon.co.il/culture/504153/

קרדיטים:
יצירה וביצוע: זויה קניגסברג ושושנה דרור

בימוי ושפה חזותית: זויה קניגסברג
ליווי אמנותי ודרמטורגיה: ברכי ליפשיץ, ג׳קלין פערל ופביאנה מיוחס
מוזיקה: מורן מייזלס
בניית אובייקטים ומנגנונים: טל שריר
עיצוב תלבושות: אורית שפירא
עיצוב תאורה: אמיר קסטרו
עיצוב תנועה: ענבר שרון

היצירה פותחה במסגרת החממה לבמאיות של מועצת הפיס לתרבות ואמנות בהנחיית חנה ואזנה ודפנה קרון. ההצגה הועלתה בבכורה בפסטיבל הבינ''ל לתיאטרון בובות בחולון ובפסטיבל הקרון הבינ''ל.

בתמיכת הקרן ליוצרים עצמאיים, מועצת הפיס לתרבות ואמנות ומרכז תיאטרון בובות חולון.

ניתן לקיים שיח עם היוצרות בסיום ההצגה.

שושנה וזויה נפגשו בפנימייה של עליית הנוער, היום עשרים שנה לאחר מכן, הן נפגשות מחדש ליצירת הצגה משותפת. שושנה היא בת לעולים מאתיופיה וזויה עלתה מבריה״מ. המסע שלהן על הבמה הוא מסע הנע בזמן, הן חוזרות לחוויות הילדות וההתבגרות ובוחנות מחדש את המסע האישי שלהן.

ההצגה מסופרת מנקודת מבטן כילדות ובנות להורים עולים. אנו פוגשים על הבמה שתי ילדות אשר עדות לשבר הקליטה של הוריהן, לאובדן המעמד, למצוקה הכלכלית, להתנפצות החלום מול המציאות היומיומית הקשה. הילדות נאלצות להיות לפה עבור הוריהן ולהחזיק את המושכות בהתמודדות מול הבירוקרטיה הנוקשה, שאלות המגורים והאתגרים הכלכליים. אנו מתוודעים לילדה החצויה בין הזהות הישראלית לבין הסובייטית/אתיופית. מצד אחד, מנסה לברוח מהזהות-מהשם הזר, מהצבע הזר-ולהיות ישראלית. ומצד שני, הילדה הבוגרת המתגעגעת להורים שכבר אינם בחיים. נאחזת בחלקיקי התרבות עליה גדלה דרך החפצים, הזיכרונות והשירים שהעלו אבק בבוידם-שלא יתמוסס עולמה. על אף הפער הגדול בין שתי התרבויות, אנו עדים לאורך ההצגה לדמיון ולחיבורים שנרקמים בין החוויות השונות. שני סיפורי החיים נשזרים זה בזה לכדי סיפור אחד. שתי הילדות נפגשות בפנימייה דתית אליה הן נשלחות בשל דוחק כלכלי ושם מתרקמת ביניהן חברות מיוחדת שנמשכת לאורך שנים ובאה לידי ביטוי ביצירת ההצגה המשותפת. המפגש זו עם זו על הבמה פותח את  האפשרות להתבוננות מחודשת בחומרים  האישיים ובמסע שכל אחת מהן עוברת. שתי השחקניות נעות בין השפות, בין המבטאים, בין הזהויות, משאילות זו לזו את שפתן ולשונן ושואלות שאלות על זהות ועל היכולת לראות אחת את השניה מבעד ומתוך השפה והלשון. 

השפה הבימתית והאמצעים האמנותיים:

טקסט ולשון: הטקסט שזור מכמה ז'אנרים ספרותיים: פרוזה, שירה/ ספוקן-וורד וסצנה דרמטית. עבודת הדמויות עם שיבושי העברית והמבטא של ההורים מביאה את הדרמה של העולה. אנו, השחקניות נעות בין השפות, בין המבטאים, בין הזהויות, משאילות זו לזו את שפת אמנו ולשוננו ומגלמות זו עבור זו את דמויות ההורים. במעשה הערבוב בין השפה והלשון אנו שואלות שאלות על זהות ועל היכולת להשאיל שפה אחת לשנייה ועל היכולת לראות אחת את השניה מבעד ומתוך השפה והלשון.

תיאטרון חזותי: להצגה שפה חזותית ייחודית המשלבת חפצים, איורים, הקרנות ודימויים. שפה תיאטרונית שהיא גם עיצוב החלל. השפה הבימתית נוצרת דרך עולם החפצים ומה שהשחקניות עושות איתם. דרך החפצים הנוסטלגיים האמיתיים מבית אבא ואמא. החפצים הם הם עצמם והסמל של הדברים. ההצגה החלה להתפתח דרך העבודה עם החפצים האותנטיים מבית ההורים: ''אטיודניק''- כן ציור נייד של אבא של זויה שהיה צייר וה''ספת''- סלסילה מסורתית אתיופית גדולה. בהם נעשתה מניפולציה אמנותית על ידי חיבור רצועות תריס אשר ''הפכו'' אותם לתיק. בהמשך העבודה הונחו בצד שני החפצים האלה מתוך חיפוש אחר שפה יותר קוהרנטית. ונוצרו שני רקוויזיטים מרכזיים - ''בלוקים'' מאוירים של שיכונים הנישאים על גבן של הגיבורות. לאורך ההצגה השיכונים עוברים טרנספורמציות. פעם נפתחת הדופן הקדמית ומתגלה הבית האישי מבפנים על התרבות הסובייטית/ אתיופית שבתוכו על צליליה ומראותיה. ופעם נפתחת הדופן העליונה והבלוק הופך לתיק משא ועוד. שיכון זה מהווה דימוי למטען התרבותי והזהות שהילדות נושאות בקרבן. בד בבד הוא גם משא כבד שהילדות סוחבות על כתפיהן הצנומות. כמו כן השיכון מהווה דימוי ארכיטיפי בחברה הישראלית ומביא איתו מטען שלם של הקשרים חברתיים ותרבותיים לבמה. בתהליך פיתוח השפה החזותית נעשה מחקר אחר האסתטיקה של השיכון, חיפוש אחר הפיוט שבתוך העולב. נעשה מחקר של השיכון על מרכיביו: תריסים, חלונות כמרחב חלימה ותודעה משוטטת, אורות בחלונות, תיבות דואר, חדר מדרגות, העיסוק בין פנים לחוץ בית, מרזב, חבלי כביסה, מזגנים ועוד. ומתוך כך נולדו דימויים שונים, לדוג': דימוי המרזב. מבעד לחלון מימין לשיכון נראית דמות עובדת בעבודת נקיון וגורפת ספונג'ה כאשר בו זמנית משמאל לשיכון השני מי הספונג'ה מטפטפים מהמרזב ויורדים על לחיה של הדמות השניה ומדמים דמעות. כך נוצר על הבמה דימוי המבטא שבר ואובדן מעמד של הגיבורות ודור העולים - דיירי השיכונים.

העבודה עם החומרים האוטוביוגרפיים עושה שימוש בתצלומים, ציורים של האבא הצייר, מסמכים, חומרי וידאו דוקומנטריים-  הנגלים מבעד לחלונות, המסתובבים על גבי פטיפון, המוקרנים על גבי אלמנטים שונים על הבמה, על גבי התריס, הכביסה התלויה בין השיכונים. כמו כן, נמשך חוט האיור לאורך ההצגה חוט המחבר לעולם הילדות של זויה לצד אביה הצייר. נעשה שימוש בדמויות ובאביזרים מאוירים דו ממדיים כמו בתיאטרון בובות. בכך נפרש לעיני הקהל עולם זיכרונות פיוטי ושברירי של הגיבורות.  

תלבושות: לצורך ההצגה עוצבו תלבושות המרמזות על העולמות התרבותיים בהם גדלו הגיבורות. לדמותה של זויה -שמלה מבד וינטאז' פרחוני, בגזרה מחויטת בעלת צווארון תחרה לבן. לדמותה של שושנה - שמלה מבד מקומט מעט, בעלת גזרה נשפכת ובעלת צווארון ושרוולים המזכירים רקמות אתיופיות מסורתיות.

מוסיקה : עבור ההצגה הולחנה מוזיקה מקורית הכוללת בתוכה אלמנטים מן המוזיקה הרוסית (אקורדיון וגיטרה) ואלמנטים מהמוזיקה האתיופית (קרר וחליל מסורתי). הפסקול כולל גם שימוש בשירים קיימים מן התרבות הרוסית, האתיופית והישראלית.

שאלות למחשבה ולדיון:

איפה ההצגה פוגשת אותי?  האם אני מכיר חוויות בין דוריות דומות מהמשפחה וכיצד הן משפיעות על החיים שלי?

מתי הרגשתי שונה/זר בחברה? האם אני מכיר מישהו בסביבה הקרובה שמרגיש שונה/זר?

איפה אני פוגש שיסוי/קיטוב בחברה הישראלית? איפה אני פוגש חיבורים בחברה הישראלית?

האם יש לי רעיונות כיצד להתנהג אחרת בעקבות ההצגה? האם אני יכול להתחייב לפעולה/מעשה בעקבות ההצגה?

במה תורמת השפה החזותית למהלך הדרמטי של ההצגה? 

אילו הקשרים, מחשבות, זיכרונות מעלה בי המושג ''שיכון''?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

ZOYAZI@WALLA.CO.IL