הלפת הענקית - הצגה ומפגש עם היוצרים בזום

תחום: תיאטרון
תת-תחום: מופע תאטרון
משך זמן המופע: 45
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: תאטרון המפתח
קהל יעד: גן - א
כמות קהל מקסימלית: 80
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 25/11/2020

על המקור לסיפור

ההצגה "הלפת הענקית" מבוססת על אגדת עם רוסית שבהשראתה כתב לוין קיפניס את "אליעזר והגזר". במרכזה, זקן וזקנה שזרעו בגינה זרעים של לפת וכשהגיע הזמן להוציאה מן האדמה, גילו השניים כי צמחה לממדי ענק והם זקוקים לעזרתן של חיות המשק על מנת להצליח במשימה.  תחילה נחלצת לעזרתם הפרה. אחריה מצטרפים צמד חזירים, שלושה תרנגולים, ארבעה ברווזים וחמש קנריות וכל החבורה מסתדרת בטור ארוך ומושכת אך הלפת לא זזה במקומה. לבסוף, מצטרף אל החבורה עכבר קטן ורק בעזרתו נשלפת הלפת הענקית מן האדמה וכל החבורה המשעשעת זוכה לאכול דייסת לפת חמה וטעימה.

על ההצגה

ההצגה "הלפת הענקית" מתרחשת בתוך תיבת תיאטרון עתיקה, מלאת קסם והמצאות. האינטימיות של התפאורה מעניקה לילדים חווית צפייה תיאטרלית מיוחדת במינה - תפאורות מתחלפות, אביזרים וחפצים היוצרים עושר ויזואלי ותחושה אמיתית של חיים, מסך אדום שנפתח, אורות נדלקים (תאורה מיוחדת של פנסים קטנים שנבנתה במיוחד עבור התפאורה) ודמותו של המספר שמופיע מולם. המספר מתווך בין הילדים לבין ההתרחשות על הבמה, מפרש, מפעיל את הדמויות ובורא לפניהם את העולם.

 

מן הביקורת

"מבקשת להודות לכם מקרב לב בשם הצוות החינוכי, ילדי הגן ואנכי על חוויה נפלאה שחוו ילדי הגנים שלנו בהצגת הלפת הענקית. ההצגה קטנה בגודל וענקית בהיבט התיאטרלי."

טלי קרן – חינוך גני ילדים כפר ורדים

 

"תענוג צרוף, שעה של נחת והנאה. יופי של ביצוע, כבוד לשפה ובחירות מוסיקליות מושלמות."

שלומית גרנות - ספרית בית מיכל רחובות

 

 

 




תיאטרון המפתח

תיאטרון לקהל הצעיר שהוקם ב- 1998 ע"י דקלה כץ ואבי זליכה.

הרקע ממנו הגיעו בני הזוג זליכה וכץ, קולנוע ותיאטרון, הוביל להתאהבותם בעולם הבובנאות בו מצאו בסיס משותף ורב-שכבתי בו  הסיפור והממד החזותי מפרים זה את זה באופן שווה. רפרטואר התיאטרון מורכב כיום מ – 8 הצגות רצות: "אי המטמון" (1998) תיאטרון חפצים על פי ספרו של ר.ל.סטיבנסון,  "הנעל הכתומה" (2000) מחזה מקורי בסגנון הקומדיה דל'ארטה, "הילד שלא ידע פחד" (2003) עיבוד לאגדת האחים גרים בסגנון ה- POP UP, "הברון מינכהאוזן" (2004) קברט לשני שחקנים ובובות (עתיד לעלות השנה בעיבוד מחודש), "הלפת הענקית" (2007) אגדת עם בסגנון ה- Toy Theatre, "התינוק" (2008)– מופע רחוב ברוח ה- vaudeville, "כשהכול היה ירוק" (2012), "החברים הכי טובים" (2017). בני הזוג יוצרים וחיים בתל-אביב.

 

פרסים

על ההצגה "כשהכול היה ירוק"

ORIGINALITY of THE POETIC WORLD AWARD – Tandarica Festival, Romania 2016

THE TIBOR SAKALJ AWARD – The 49th Pif Festival, Zagreb, Croatia 2016

2016 - DRAMATURGE Prize - Medunarodni Festival Podgorica, Montenegro

2016 - GRAND PRIX – Medunarodni Festival Lutkarstva Podgorica, Montenegro

2016 - CHILDREN'S JURY AWARD VIRVAR Int' Puppet Festival, Kosice, Slovakia

2015 - CHILDREN'S JURY AWARD  Int' Puppet Theatre's Festival Katowice, Poland

2015 – AWARD of EXCELLENCE – Puppets for Peace Festival, Yerevan, Armenia

2014 – SPECIAL DEBUT AWARD - Golden Dolphin Int' Puppet Festival, Varna, Bulgaria 2013 – פרס המוסיקה לתיאטרון ילדים ונוער 2013

 

על ההצגה "הברון מינכהאוזן"

2012 – GOLDEN PUPPETEER AWARD -The 3rd Int' Marionette Festival, Hanoi, Vietnam

2012 – PUBLIC AWARD - The World Puppet Carnival, Almaty, Kazakhstan

 

דקלה כץ

יוצרת עצמאית ובובנאית בוגרת מגמת תסריטאות בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב (BA) ומאסטרנטית בתכנית למחקר תרבות הילד והנוער.

זוכת מלגת לימודי שפה ותרבות ב- UIMP מטעם ממשלת ספרד (2002), מענק NIFCT לפיתוח תסריט לסרט אימה (2011) ומלגת הצטיינות ((MA מאוניברסיטת תל אביב  (2017).

מנחה מפגשים וסדנאות בובנאות בארץ ובעולם, פרי פיתוחה, לילדים-נוער ולמבוגרים' בנושאים אמנות תיאטרון הבובות, יסודות הנפשת הבובות והאיכויות המטאפוריות של הז'אנר. 

שימשה כנציגת אונימ"ה (הארגון הבינלאומי לבובנאות) בישראל בין השנים 2015-2019, כחברת וועדת התיאום של אונימ"ה המזרח התיכון והשתתפה כחברת פאנל שופטים בינלאומי בפסטיבלי בובנאות (ויאטנם, מונטנגרו). 

אבי זליכה

יוצר עצמאי ושחקן בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב במגמת משחק (BA), התמחה בתיאטרון פיזי בשיטת לקוק.

שיחק בתיאטרון העירוני חיפה בהפקות "גטו" ו"טייבל'ה והשד שלה".

דיבב בסדרות הטלוויזיה: "צעירי בברלי הילס", "ווילי פוג" ו"השורשנים" בהפקת וידאו-פילם.

בוגר לימודי ניהול מוסדות תרבות, להב, אוניברסיטת תל אביב.

 

 

 

כמויות וגדלים

במהלך ההצגה, מופיעות חיות המשק לפי גודלן, בסדר קבוע. ראשונה מופיעה הפרה הגדולה, אחריה החזירים, התרנגולים, החתולים ועד לקנריות הקטנות. הופעתן חוזרת על עצמה והילדים משלימים את הטקסט שהופך להיות מוכר וקבוע.

הצעה לפעילות לגננות: לאחר ההצגה, ניתן להכין ערכה ובה פריטים מעולם הטבע שניתן לסדר לפי גודל ומספר, אצטרובל אחד גדול, שני , שלושה , ארבעה חלוקי נחל, חמישה צדפים   

 

שיתוף פעולה וכוחו של הקטן

בשיאה של ההצגה, הזקן והזקנה מבינים כי יזדקקו לעזרת החיות. כל החיות מצטרפות למאמץ ושיתוף הפעולה טומן בחובו מתח וגם שעשוע. ניסיונות החבורה לשלוף את הלפת הענקית מדגישים את כוחה של העבודה המשותפת והדרך להצלחה.

בסיום ההצגה, הלפת נשלפת מן האדמה רק לאחר שהעכבר הקטן מצטרף אל החבורה. לאורך ההצגה, העכבר מגלם דמות של אאוט-סיידר, הוא לא שייך לחבורה ומתגנב בלילות לביתם של הזקנים כדי למצוא אוכל. ההיפוך מתרחש שהזקנה מבינה שדווקא הוא, הקטן, הינו הנחוץ ביותר ועזרתו הינה החיונית ביותר וכך נמצא לו מקומו בחבורה והוא זוכה בהערכה רבה (בסיום ההצגה הוא מקבל מקום של כבוד בעליית הגג של הזקנים). דמותו של העכבר יוצרת הזדהות רבה אצל הילדים. העכבר בודק את מעמדו בחבורה (כמו משפחה או קבוצת חברים) ודרך זה מוצא את כוחו וחשיבות תרומתו. נושא נוסף שנגזר מהעלילה הינו מאמץ נושא גמול.

הצעה לפעילות לגננות: לאחר ההצגה ניתן לשאול את הילדים אילו פעולות לדעתן דורשות שיתוף פעולה ומנגד אילו פעולות יכולות להתבצע על הצד הטוב ביותר באופן עצמאי.

 

 

תהליכים ומושגים מעולם הטבע ויחסי אדם-טבע

במהלך ההצגה ובעזרת טכניקת הנדסת נייר, הילדים צופים בתהליכים מעולם הטבע:

בפתיחת ההצגה המספר מציג את הגינה הירוקה שהקיפה את ביתם של הזקנים. הזקנה יוצאת אל הגינה עם משפך ומשקה את הצמחים. ולעיני הילדים עולים וצומחים, כבמעשה קסם, שיחים, עץ ופרחים מנייר. בהמשך כשהזקנים מחליטים לצאת אל השדה ולזרוע זרעים, הילדים עדים לתהליך של הכנת האדמה – הקנריות יוצאות עם מגרפה, התרנגולים מנקרים גומות בעזרת מקוריהם, החתולים נושאים עימם זירעונים שהזקנים זורעים באדמה, החזירים מכסים את הגומות באדמה ומהדקים אותה בעזרת רגליהם החזקות והפרה נושאת עימה דלי מים להשקיה. לאחר לילה גשום שבו האדמה סופגת את טיפות המים, התפאורה מדמה תהליך של נביטה, צמיחה ואחריהם קטיף של ירקות.

יחסי הגומלין בין האדם לטבע שזורים לאורך כל ההצגה, הזקנים מטפחים את האדמה והיא מעניקה להם בתמורה שפע של ירקות, הזקנים דואגים להאכיל את חיות המשק והם בתמורה מעניקים להם חלב ועזרה כשצריך. למעשה נוצרים יחסי גומלין בין אדם-טבע-בעלי חיים.     

 

השפה התיאטרלית של ההצגה

התפאורה והאביזרים בהצגה בנויים בסגנון ה- Toy Theatre . דמויותיהן של החיות עושות שימוש באביזרים המוכרים לילדים מחיי היומיום אשר נושאים במשמעות תפקידה של כל חיה/תכונה דומיננטית:

הפרה בנויה סביב משפך (בשל החלב שהיא נותנת), פיותיהם של החזירים משלבים כפיות בשל תאבונם הגדול, גוף החתולים בנוי סביב כדים כסופים (שמזכירים כדי חלב/שמנת), גוף התרנגולים בנוי מביצים שנבקעו ואילו הקנריות יושבות בשורה על מגרפת עץ גדולה. הצעה לשיחה ניתן לשאול את הילדים על החיות ועל האביזרים שבעזרתם הן נבנו כדי להעמיק את היכרותם עם חיות המשק ותפקידן.

 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
תאטרון המפתח
054-4651852

diklakkatz@gmail.com

תל אביב, צייטלין 13

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.