יאנק חולם שיהיה לו בית.

אחרי שהתגורר ברחוב, עבר בין בתי יתומים, חטף מכות, ולאחר שכל הילדים הדביקו לו את הכינוי "גנב", איזה סיכוי יש לילד כמוהו?

חייו סוף סוף משתנים כשהוא מגיע לבית היתומים של יאנוש קורצ'אק.

יאנק נאבק להחזיר את כבודו ולזכות בהתחלה חדשה.

אבל בזכות החברים הטובים, הסביבה התומכת ומבוגר אחד שנותן לו הזדמנות ומאמין בו, יאנק מצליח להחזיר לעצמו את האמונה לא רק באחרים אלא בעצמו.

מילד שרגיל לגנוב הוא הופך לכותב מוכשר, חבר טוב ומוצא בית חם ואוהב במקום הכי לא צפוי...

הצגת יחיד מרגשת, מפתיעה ומעוררת השראה על ילד אמיץ שמוכיח שאף פעם לא מאוחר מדי לעשות שינוי.

הספר "אני לא גנב" מאת תמי שם טוב, פורסם בשנת 2012, נכנס מיד למצעדי הספרים לילדים וזכה בשלל פרסים, בין היתר ב"פרס ביאליק", "פרס לאה גולדברג" ופרס דף-דף לספרות ילדים.

על היוצרים
מאת:                            אורי אוריין

בימוי:                            נועם שמואל

עיצוב תפאורה ותלבושות: אביה בש

עיצוב תנועה:                  טולה דמארי

מוסיקה:                        רוני רשף

ייעוץ קסמים:                  ליאור רוכמן

הדרכת שפה וטקסט:       מרגלית גז

עוזרת במאי:                  נועה בן ארי

שחקן:                           יולי סקר

קולה של סטפה:              גילה אלמגור

קולו של ד"ר קורצ'אק:      גלעד קלטר

קולות נוספים: ילדי הסטודיו למשחק של תיאטרון המדיטק

על היצירה

הספר "אני לא גנב" פורסם בשנת 2012, נכנס מיד למצעדי הספרים לילדים, וזכה בשלל פרסים.

בין היתר זכה בפרס ביאליק, פרס לאה גולדברג, פרס הסיפריות הציבוריות ועיטור אנדרסן לספרות ילדים.

נושאים שההצגה עוסקת בהם:

• גישתו החינוכית פורצת הדרך של יאנוש קורצ'אק- דרך סיפורו של יאנק נחשפת לצופים דמותו מעוררת ההשראה של יאנוש קורצ'אק, איש החינוך ההומאניסט שגישתו פורצת הדרך רלוונטית היום יותר מתמיד ומשמשת בסיס לחינוך הדמוקרטי. קורצ'אק דגל בגישה שרואה את הילד כאדם שווה ערך למבוגר, אדם שראוי לכבוד וזכאי להזדמנות נוספת. בית היתומים של קורצ'אק התנהל באופן דמוקרטי, בניהול עצמי של הילדים, כשגולת הכותרת היתה בית המשפט של הילדים, שהיה מחוייב לצדק על פי חוקה שניסח קורצ'אק עם הילדים. בית המשפט איפשר לילדים לצמוח ולפתח אחריות והדדיות והתחייבות לצדק הומאני. כפי שמדגים המשפט שקורצ'אק אומר ליאנק במחזה: "מורה טוב הוא מורה שלא רק אוהב את הספר, אלא אוהב את האדם",  ומבחינה זו מבטא למעשה שיחסי האנוש חשובים לא פחות מהלימודים.

• סטיגמות- גיבור ההצגה נלחם כל חייו בסטיגמת הגנב שדבקה בו עד שהוא כבר מאבד את האמונה שיכול להיות בו משהו מעבר לתווית הזו. במהלך ההצגה הוא מתעמת עם הקהל על השיפוטיות והקלות שבה כולנו מדביקים סטיגמות אחד על השני. הוא לומד בעצמו וגם מראה לצופים שאם מוכנים לראות באדם יותר מהתווית שהוצמדה לו, אפשר לגלות בו דברים טובים ולהרוויח אותו כחבר.

• אמונה בטוב שטמון בכל אדם- יאנק מתקשה להשתחרר מהרגליו הרעים ולאורך שהותו בבית היתומים הוא אכן מסתבך במריבות עם ילדים אחרים, ואפילו בגניבה. למרות המעידות  הוא נתקל שוב ושוב בבני אדם שלא מאבדים את האמון בו וביכולת שלו להשתנות ולהפוך לאדם חיובי וטוב. העובדה שיאנוש קורצ'אק וחבריו בבית היתומים לא ויתרו עליו למרות הכל, הופכת למציאות ויאנק באמת מצליח להשתנות. בנוסף ההצגה מלמדת את יאנק לסמוך מחדש על אחרים. יש רוע בעולם, אך יש גם לא מעט דברים חיוביים, והוא לומד למצוא את הטוב בכל אחד מהסובבים אותו במקום החדש אליו הגיע.

• בריונות וחרם- יאנק מגיע לבית היתומים בתור הילד החדש שצריך להוכיח את עצמו. בתחילה הילדים האחרים לא מקבלים אותו בזרועות פתוחות עקב המוניטין שלו כגנב. הם לועגים לו ומנדים אותו אבל הודות לעידוד ולתמיכה של יאנוש קורצ'אק ולחסות שיאנק מקבל מצד החונך שלו בבית היתומים, הוא מצליח להתקבל לחברת הילדים. ההצגה מראה איך בריונות וחרם פוגעים לא רק בילד שמסומן כמטרה, אלא גם בקבוצה כולה, ושאם רק יתנו לכל ילד יחס הוגן ומכיל, הוא יוכל להשתלב ולתרום לקבוצה.

• אופטימיות ככלי לחיים - המחזה מציג איך גישה חיובית ואופטימיות יכולה לסייע לכל אחד בהתמודדות גם עם המצבים הקשים ביותר. היכולת להכיר בקשיים אבל בד בבד לזהות גם את הצדדים הטובים שבכל סיטואציה היא שיעור שיאנק לומד בבית היתומים ומצליח לגדול ולהתפתח בזכותו. בזכות שיעור זה הוא מגלה שגם אם  לא יוכל לרוץ יותר, הוא עדיין יוכל לגלות בעצמו כישורים חדשים (במקרה של יאנק – כישרון כתיבה והאפשרות להיות עיתונאי) וגם אם הוא איבד את הבית שהיה לו עם אחותו מירה, הוא זוכה לבית חלופי בבית היתומים.

• משפחה- גיבור ההצגה מגיע מרקע משפחתי קשה מאוד- אמו נפטרה ואביו בכלא, ולאחר שאחותו מעבירה אותו לבית היתומים הוא מסרב לסלוח לה ומנתק עימה את הקשר. בעקבות תהליך ההתבגרות שלו והגילוי שאחותו ניסתה לבקר אותו בבית היתומים, יאנק מחליט לתת הזדמנות לקשר ביניהם ונוסע לבקר אותה אחרי הנתק הארוך ביניהם. ההצגה מראה כמה חשוב להשקיע בקשר עם בני המשפחה ולעשות מאמץ לתקן את היחסים. לצד המשפחה הביולוגית מראה ההצגה איך יאנק בונה לעצמו משפחה חלופית בבית היתומים, משפחה שמספקת לו תמיכה ועידוד לא פחות מהמשפחה "האמיתית".

• נחישות ודבקות במטרה - אחד השיעורים החשובים שיאנק לומד הוא החשיבות שבנחישות להמשיך ולנסות להשיג את מטרתו גם לנוכח קשיים בדרך. כל פעם שיאנק עומד להרים ידיים ולהתייאש, קורצ'אק שמאמין בו נמצא שם כדי לעודד אותו להמשיך לנסות ולא לוותר. הנחישות של קורצ'אק לעזור ליאנק, מעוררת בילד את המוטיבציה להמשיך להתאמץ להשתפר ולצמוח ובסוף התהליך הוא אכן מצליח לשים מאחוריו את העבר הקשה ולהפוך לילד אהוב שממלא את הפוטנציאל שגלום בו.

• חברות וערבות הדדית כערך עליון - כשיאנק מגיע לבית היתומים, למוד ניסיון מהחיים ברחוב, הוא דוגל בגישה של "אדם לאדם – זאב". בבית היתומים הוא נתקל בפעם הראשונה בגישה שונה של "אדם לאדם – חבר". יאנק מתקשה לתת אמון בזולת ולא מאמין שהילדים האחרים אכן יכולים להיות חברים שעוזרים לו ולא מנסים לפגוע בו. לאט לאט הוא לומד כמה כוח החברים נותנים לו - הם מגנים עליו מפני בריונים שתוקפים אותו, וגם כשהוא מועד ומסתבך בגניבה, החברים מצליחים לסלוח לו כשהוא פותח את לבו בפניהם. ההצגה מראה כמה חשוב להיפתח ולשתף את החברים במה שעובר עליך כי כך הם יכולים להגיש לך את העזרה והתמיכה שנחוצים כדי להתגבר על כל הקשיים.

• דימוי עצמי נמוך- יאנק מגיע לבית היתומים מבוהל ומיואש עם דימוי עצמי נמוך מאוד. השילוב של העבר המפוקפק שלו כילד רחוב וגנב עם העובדה שהוא צולע בעקבות הפציעה שלו, גורמים לו להאמין שלעולם לא יצא ממנו שום דבר. התהליך שהוא עובר בבית היתומים והתמיכה שהוא זוכה לה, עוזרים לו להתחיל לראות את עצמו באור אחר ולהכיר בערך שלו כילד נבון, כותב מוכשר וחבר טוב. ההצגה מוכיחה שגם ממקום נמוך וחסר בטחון אפשר לעלות וללמוד לאהוב ולהעריך את עצמך.

• פתרון קונפליקטים בדרכי שלום - בתחילת ההצגה הדרך היחידה שיאנק מכיר להתמודדות עם סכסוכים היא באמצעות מכות ואלימות- משום שזה מה שהוא ראה וחווה כילד רחוב. כשהוא מגיע לבית היתומים ורוצה ללכת מכות עם ילד שאיתו הוא רב, יאנק מגלה שהחוק בבית היתומים לא מאפשר ללכת מכות מייד, שיש לשריין מועד לקטטה. המועד תמיד רחוק מהזמן שבו התחילה המריבה, מה שאיפשר לילדים להתקרר ולוותר עליה מרצונם.  בסופו של דבר יאנק והילד שאיתו הוא רב הופכים לחברים. שיטה זו שהנהיג יאנוש קורצ'אק מוכיחה שקונפליקטים קל יותר לפתור ממקום רגוע ובאמצעות שיח ושיתוף, במקום בדרכים אלימות שלא  מובילות לפתרון.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

Salt2@mhc.org.il