למראית עין - חדש - היצע נוסף

מופע תיאטרון  מוסיקלי של שחקני תיאטרון ״נוצר״ בשיתוף אמנים בעלי מוגבלויות מקרב קהילה נגישה.

המופע הוא בפורמט תכנית אירוח טלביזיונית.  בסיפורים האישיים של המשתתפים משולבות סצינות דרמטיות אשר עובדו לצורך זה, בהן משתתפים שחקני הלהקה:

- סצינת הטנגו מתוך הסרט ״ניחוח אישה״, כשאת מקומו של אל פצ׳ינו משחקת אלה וויא רקדנית עיוורת בשיתוף שחקן הלהקה.

- סצינת החיזור המפורסמת מתוך ״ביבר הזכוכית״,  כשבתפקיד לורה משחקת לימור אשכנזי, שחקנית נמוכת קומה עם תסמונת מורקיו, בשיתוף שחקן הלהקה.

- וידיאו ארט של צילומיה של לירית שפיר שמש, צלמת חרשת מלידה עם ליקוי ראיה קשה, מלווה בסיפורה האישי המסופר על ידה.

- ״סונטה לאור ירח״ של בטהובן מנוגנת ע״י סער בוכבינדר, פסנתרן מחונן עם אוטיזם, מלווה בהקראת שיר שכתב בהשראת  ״כשאהיה גדול״ של יהונתן גפן.

בין הראיונות משולבים שירים של שלמה ארצי, רמי פורטיס, לו ריד וליאונרד כהן, מנוגנים ע״י הרכב משולב ומושרים ע״י עמק עמרמי, זמר משותק בגפיו התחתונות.

סיפוריהם האישיים של המשתתפים גובשו לכדי ראיונות אישיים. בראיון הושם דגש על נחישותם ועקשנותם למימוש חלומם האמנותי למרות המגבלה שלהם ועל המחוייבות שלנו ״הבריאים״ לראות אותם דרך העדשה של כישרונם האישי ולא דרך מוגבלותם .

הבמה מדמה אולפן טלוויזיה בתוכנית אירוח, כשבצד אחד של הבמה יש פינת ישיבה מעוצבת ואינטימית ובצד השני ממוקמת 'להקת הבית' המורכבת ממוסיקאים מקהילה נגישה ואמני הלהקה.

את המופע כולו מנחה השחקן ואמן האימפרו אילן פופקו.

לצד המופע מתקיימת תערוכת אמנות פלסטית של אמנים עם מוגבלות ואמנים אחרים שיצרו מיצגים ויצירות מיוחדות סביב הנושא והשאלה של מוגבלות. דוגמת שימוש בעזרים לאנשים עם מוגבלות, צילום ודוגמנות של אנשים עם מוגבלות ועוד

בשנים 2015-2016 שיתף תיאטרון נוצר פעולה בבימוי והפקה עם תיאטרון זולת, קבוצת תיאטרון מקרב חברי קהילה נגישה בבת ים, ״בעירבון מוגבל״ ו״תו תקן״.

בעקבות הצלחת שני מופעים אלה בקרב קהלים שונים, תלמידים ,חיילים וקהל חופשי, פנו אלינו מהנהלת קהילה נגישה והחברה למתנ"סים בבקשה להעלות מופע עם אמנים בעלי מוגבלויות ממקומות שונים בארץ.

לאחר סיור הכרות אצל חברי קהילה נגישה ברעננה, כפר סבא, נתניה, תל אביב, בת ים ואשדוד התגבשה קבוצה של חמישה אמנים מוכשרים, אשר לכולם ניסיון עשיר בהופעה על במה, בהסברות ובהרצאות לצד חיים עם מוגבלות ועם כישרון אמנותי לא מבוטל ותשוקה עזה להופיע על במה מקצועית.

נפגשנו, בהט קלצ׳י, שחקנית ומורה לאמנות הסיפור ואני, ערן בוהם, שחקן, במאי המופע והמנהל האמנותי של נוצר, עם המשתתפים מספר פעמים בהם למדנו וחקרנו את הסיפורים האישיים שלהם על המאבקים, הניצחונות, הקושי והרגעים הקומיים שהחיים עם מגבלה מייצרים ובסופו של דבר גיבשנו את כל המחקר שעשינו לכדי ראיון ״טלוויזיוני״ של כ 7 דקות עם כל אחד, לצערנו מכיוון שמדובר בסיפורים מרתקים ובאנשים מעוררי השראה, גיבורים ואופטימיים.  בראיון ניתן דגש על הנחישות והעקשנות שלהם לממש את חלומם האמנותי למרות המגבלה שלהם ועל המחויבות שלנו ״הבריאים״ לראות אותם דרך העדשה של כישרונם האישי ולא דרך מוגבלותם.

בסיפורים האישיים של המשתתפים משולבות סצנות דרמטיות אשר עובדו לצורך זה, ובהם בחרנו לשתף אמנים מקצועיים, חברי הלהקה, ובין הראיונות שילבנו שירים אותם מבצע הרכב המוסיקלי משולב.

לצד המופע של אמני קהילה נגישה באירוע 'למראית עין', רצינו לייצר פלטפורמה נוספת להפגשת התכנים החברתיים, התרבותיים והאמנותיים, ומכאן הגיע הרעיון לתערוכה.

מיכל לאור – אוצרת התערוכה

בתערוכה קיוויתי ליצור שיח אמנים, שקיבלו הזדמנות לביטוי אישי וייחודי בעבודת אמנות מאתגרת, מול אביזרים המשתייכים לקהילה הנגישה, כדוגמת: כיסא גלגלים, הליכון, עזרי שמיעה, ועוד. לצד אמנים מוכרים ומנוסים, מציגים אמנים צעירים שאך סיימו מגמת אמנות בבית ספר תיכון והחלו ללמוד אמנות בבצלאל או ב- JSS.לצד אמנים המשתייכים בעצמם לקהילה הנגישה, יוצגו עבודות של אמנים עצמאים אוטודידקטים.

הניסיון לשבור סטיגמות שקיימות בחברה לגבי קהילה נגישה לצד מנעד רחב של חשיבה יצירתית ועבודות אמנות הפותחות צוהר לעולמם הפנימי והחוויתי של חברי הקהילה הנגישה,  הם הדברים שעמדו לנגד עיניי בעבודתי על התערוכה.

ערן בוהם במאי המופע:

לקראת תחילת העבודה על המופע, חשבתי שאני עומד לפגוש אנשים שמתמודדים עם המוגבלות שלהם דרך אמנות, ומצאתי את עצמי מתמודד בעיקר עם הדעות הקדומות שלי ועם הדרך שבה אני שופט בני אדם ע"פ מראית העין בלבד. דרך המפגשים עם אלה, לימור, לירית, סער ועמק למדתי שלמדוד אנשים דרך עדשת המגבלה שלהם מעידה בעיקר על המוגבלות שלי. במופע ניסינו לתת ביטוי לכישרון האמנותי של המשתתפים ובעיקר לחשוף את זווית הראייה שלהם על עצמם.

לתיאטרון נוצר, מעבר להיותו תיאטרון יוצר ובית לאמנות עכשווית, יש ייעוד- לקחת חלק פעיל בגיבוש פני החברה שהוא חלק ממנה. אנחנו מאמינים שבישראל 2019 , צריך להחזיר לסדר היום הציבורי את הכוח היוצר של האמנות להיות חלק מהתהליך המתמשך של גיבוש הזהות הישראלית. שיתוף הפעולה עם אמני קהילה נגישה הוא פן נוסף של מימוש היעוד הזה. העבודה המשותפת של כלל אמני קהילה נגישה, אמני התיאטרון, ההנהלה והצוות, העניקה לנו חווית יצירה, למידה וסיפוק רב.

בגיבוש תפישת המופע הצטרפו אלינו: בועז ברקת, מוסיקאי, מורה למוסיקה והמנהל המוסיקלי של הלהקה. מיכל לאור מעצבת הבית של התיאטרון ומורה לעיצוב במה. נועה בוקר במאית וכוריאוגרפית. איל רז שחקן התיאטרון. אילן פופקו שחקן מאלתר ומורה למשחק. ערן לביא אמן קרקס והמנהל הטכני של הלהקה. על ההפקה ניצחה טליה בן עמי מנכ"לית התיאטרון.

ישנן כל מיני דרכים להתכונן למופע מראש עם התלמידים או לעבד את המופע לאחר הצפייה.

להלן דוגמאות :

·         אפשר ורצוי להתייחס לתפישות מוקדמות ולאפשר הצפה של עמדות, דעות קדומות וסטיגמות כמו שימוש באסוציאציות למילים:  נכה, מוגבל, חרש, עיוור  וכו'.

·         לקיים סקר של האם הייתי רוצה בכיתה / בחברה / בסביבה שלי – תלמיד עם מוגבלות

·         האם הייתי יכול להכיל בן/בת זוג  עם מוגבלות.

·         כשאתם רואים אדם עם מוגבלות , מה המחשבה הראשונה שעוברת לכם בראש?

            מה אתם חושבים שהוא יכול להיות?

·         אפשר להשתמש במשחקים מעולם התיאטרון: חילופי תפקידים בסיטואציות נתונות כאשר אחת מהן היא דמות בעלת מוגבלות מסויימת – ומכאן להרחיב את המושג "מוגבלות"

מעבר למוגבלות שהיא "למראית עין".

           המטרה היא להסתכל לסטיגמה בעיניים ולייצר שיח חופשי וכנה וללא שיפוטיות במטרה  לייצר הצפה של מושגים, מחשבות, אינסטינקטים ונורמות על מנת לאפשר לתלמידים להתבונן בעיקר על עצמם כשחקנים בעלי אחריות ובעלי השפעה.

דיון :

רמה ראשונה:  רמה רגשית – הזדהות , רחמים , חמלה , הערצה - לנסות להתייחס לתגובות רגשיות

רמה שניה:  תובנות, למידה, מסקנות אישיות או כלליות.

הנחיות לעיבוד:

·         הכינו שאלות למשתתפים.

·         כתבו מכתב עם תגובה או תודה או תובנה לאחד או יותר מהמשתתפים.

·         ספרו סיפור שהמחזה הזכיר לכם או חיבר אתכם אליו.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

notzar.batyam@gmail.com