חיים ומוות ביד הסטטוס - היצע נוסף

תחום: תיאטרון
תת-תחום: תיאטרון
משך זמן המופע: 45
סגנון: דרמה חברתית
שם הרכב:
סיווג: הצגה בגודל בינוני
שם המפיק: חל"ד מפעלים חינוכיים
קהל יעד: ג - ו
כמות קהל מקסימלית: 100
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 03/09/2019

ההצגה "חיים ומוות ביד הסטטוס" עוסקת ביחסים החברתיים אצל ילדים בעידן המדיה החברתית.  ההצגה מעלה למודעות את ההשלכות של הפגיעה דרך הווטסאפ והרשתות החברתיות והתוצאות ההרסניות שיכולות לקרות עקב כך.

ההצגה עוקבת אחרי שלוש חברות שמקבלות משימה להעביר בכיתה שיעור חברה בנושא "אלימות". הסיפור מסתבך כאשר במהלך ההצגה ותוך כדי ההכנות לשיעור, הן פוגעות באחת הבנות ברשת החברתית.

במהלך ההצגה מתברר היחס לאופנים "החדשים" של האלימות בעידן הרשתות החברתיות, ושלעיתים התלמידים אפילו לא יודעים לסווג אותה ככזו.

בהצגה נחשפות ההשלכות של שימוש לא זהיר או פוגעני במדיה, ומוצעות דרכי התמודדות שהתלמידים יכולים לתרגם לעולמם ולסוגיות איתן הם מתמודדים בחיי היום יום בכיתה.

ההצגה מעוררת הזדהות רבה בקרב התלמידים ומעודדת אותם לשוחח על הנושא בכיתה ובעת הצורך לפנות למבוגר משמעותי במידה ונתקלו באלימות ברשת.




ההצגה הופקה ופותחה על ידי חל"ד מפעלים חינוכיים, גוף העוסק שנים רבות ביצירת תכנים במגוון ערוצים ומדיות לבתי הספר בנושאי החינוך הערכי והמורשת. לחל"ד ניסיון רב בעבודה עם בתי ספר ויצירת תוכן גם במסלולים הפורמאלי וגם במסלולים בלתי פורמליים בתוך בית הספר.

את ההצגה כתבו:

ליאת הורן - שחקנית, מנחת קבוצות ומטפלת בפסיכודרמה.

רועי שלום זמיר – יוצר ומשורר ואיש תוכן במחלקת הפיתוח של חל"ד מפעלים חינוכיים

אורלי יוגב – מנחה חינוכית בחל"ד ובעלת תואר שני בשילוב תחומי האומנות בלמידה. אורלי היא גם זו שמביימת את ההצגה.

 

ההצגה עוסקת בנושא אקטואלי מאוד בבתי הספר ונוגעת באופן ישיר בסוגיות שהתלמידים מתעסקים איתם כל יום.

על פי סקרי משרד החינוך, אין תלמיד מכיתה ג ומעלה שלא חווה על בשרו או שהיה עד לאירוע של אלימות ברשת (חרם, שיימינג, השפלה, לעג, זלזול, איומים וכו'). על כן באופן טבעי ההצגה יוצרת הזדהות עמוקה של התלמידים עם הדמויות ומהווה הזדמנות לפתוח את הנושא לשיח משמעותי וכן בכיתה.

חשוב בתום ההצגה לכנס את התלמידים לשיח כיתתי ולהעלות שאלות כמו:

  1. מה אתם חושבים על הדמויות בהצגה, עם איזו מהם הזדהיתם?
  2. מה השימוש שעשו הבנות בהצגה ברשת החברתית? האם הוא היה חיובי או שלילי? כיצד הוא העצים את הפגיעה?
  3. האם הסיפור בהצגה יכול לקרות גם בכיתה או בחברה שלכם?

נושאים שחשוב לדון בהם הם:

  1. השימוש ברשת החברתית לטוב ולמוטב: חשוב לא לשלול את הכלי אלא לעודד שימוש טוב וחיובי כמו עזרה לזולת, פרגון, הבעת חברות וכו'.
  2. מהירות התגובה שלנו ברשת – תרבות ה'שליפות'. לעודד להקדים מחשבה למעשה.
  3. פיתוח רגישות לזולת באמצעות ההבנה שגם מילים ותמונות פוגעות.
  4. מה עושים כשנפגעים או רואים שמישהו נפגע? למי לפנות לעזרה (הורה, מורה, קו 105)
  5. נתינת כלים ואימון כיצד לכתוב ולהגיב ברשת – מאוד חשוב לא רק להזהיר ולהגיד מה מזיק, אלא להתאמן עם התלמידים איך לכתוב חיובי, ממה להתעלם, מתי לא להתעלם ולהביע מחאה וכו'.
מפרט טכני מחשב נייד, מקרן ומסך לצורך הקרנת קטעי ואטאסאפ ;המלווים את ההצגה. רמקולים, מיקסר ושלושה מיקרופונים אלחוטיים לשחקנים, תאורה: אם באולם עם פנסי תקרה - שטיפת במה בלבד. אם בספרייה או חדר אחר ללא פנסים, אין צורך בתאורה מיוחדת. במה או חלק בחלל החדר בגודל של לפחות 6 מטר אורך ו 4 מטר רוחב, 3 מחיצות ניידות עבור התפאורה, 7 שולחנות תלמיד ו-4 כסאות
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

המלצה חיים ומוות ביד הסטטוס - גואטמלה ירושלים

לינק לצפיה

חיים ומוות ביד הסטטוס - המלצה מרכז א' ירושלים - יוני 19

לינק לצפיה

המלצה חיים ומוות ביד הסטטוס - עיר ללא אלימות ראשון לציון

לינק לצפיה
חל"ד מפעלים חינוכיים
03-5231311

otniel@heled.org.il

פתח תקוה, המגשימים 20

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.