במשך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה הפך מרד גטו וארשה לסמל ההתנגדות והגבורה היהודית בתקופת השואה.
מרדכי אנילביץ' והארגון היהודי הלוחם (אי"ל) זכו לתהילת עולם, כגיבורים שלא הלכו כצאן לטבח, אלא עמדו זקופי קומה עם הנשק ביד. עם זאת, בין הלוחמים של מרד גטו וארשה הייתה קבוצה נוספת - הארגון הצבאי היהודי – האצ"י.
קבוצה זו מנתה כמה מאות לוחמים, הונהגה על ידי פאבל פרנקל והייתה אחראית לקרבות הגדולים והעיקשים ביותר של המרד. בשיאו של הקרב הניפו לוחמי האצ"י מעל שמי גטו וארשה את הדגל הכחול לבן, ובמשך 4 ימים לא הצליחו הגרמנים להסירם. על אירוע הירואי זה אנו למדים מהדוחות של הגנרל יורגן שטרופ, שמונה ע״י הימלר לדכא את המרד ולהשמיד את גטו וארשה. שטרופ דיווח למפקדיו מדי יום על כל אשר התרחש בגטו שתחת פיקודו ודוחות אלו משקפים באופן קר וחסר פניות את אירועי המרד מנקודת מבטם של הנאצים.
למרות הסכנה המשותפת שארבה ליהודים, לא התאחדו שני הארגונים – אצ"י ואי"ל כנגד הצורר הנאצי. כנראה שחילוקי הדעות האידיאולוגיים, בין הרוויזיוניסטים והסוציאליסטים היו עמוקים מדי. אך לעומת סיפורו של אי"ל וגיבוריו, שהונצח בעשרות סרטים, ספרים ומחקרים, סיפורם של לוחמי האצ"י הושתק ונותר בין כתלי הגטו.
הסרט מגלם בתוכו שתי מטרות: האחת, לתת במה ולהאיר בזרקור את הסיפור השלם והמלא של המרד בגטו וארשה, כולל שיחזורים תקופתיים, ובמרכזם עדות ממקור ראשון של ז׳וטה הרטמן , שהייתה השריד האחרון לאותם לוחמים אמיצים. כחברת האצ"י, מספרת ז'וטה על ההכנות למרד ועל הלחימה העיקשת של חבריה במהלך המרד.
המטרה השנייה, לעסוק בשאלת העלמתו של האצ"י מדפי ההיסטוריה היהודית. איך קרה שרק סיפור של ארגון אחד הגיע לארץ ישראל דאז? מי מעצב את ההיסטוריה שאנו מכירים ועד כמה היא "אובייקטיבית"? איזה נרטיב מדווח לנו ואת מי הוא מייצג?
VIDEO
לצפייה בסרטון
בתמהיל ייחודי של שחזורים תקופתיים, אנימציה ותיעוד דוקומנטרי מציג הסרט לראשונה את סיפור גבורתם של לוחמי הארגון הצבאי היהודי ששמם הועלם מדפי ההיסטוריה. הסרט מתאר את הקרב הגדול של המרד, את הדגלים שהונפו בשמי הגטו ואת המאבק של הלוחמת האחרונה בהנדסת הזיכרון.
יובל חיימוביץ' זוסר: בן 41, יליד רחובות ומתגורר ביבנה, בוגר המכללה למנהל. שימש בתפקידים מגוונים במסגרת הסוכנות היהודית: ממדריך נוער ועד לשליח חינוך במדינות שונות ברחבי העולם. התמחה בתחום ההיסטוריה של עם ישראל, תולדות השואה ומלחמת העולם השנייה. במאי התכנים של אירועים ממלכתיים: טקס יום השואה בבית לוחמי הגטאות, בית העדות ואתר יד לשריון. במאי ועורך של עשרות סרטים ומיצגים דוקומנטריים עבור מוזיאונים ברחבי העולם, ביניהם: מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון, מוזיאון בית התפוצות בתל אביב, מוזיאון ההיסטוריה היהודית, מוזיאון השואה בסנטיאגו דה צ׳ילה, מוזיאון יהדות תימן ואחרים. לאחרונה נבחר לבמאי הראשי של מרכז מורשת יהדות ברית המועצות הנמצא בתהליכי הקמה בירושלים.
סימון שכטר: בן 41, נולד בברית המועצות ועלה לישראל ב1987. בוגר פקולטה למדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר אילן. שימש כיועץ פרלמנטרי בכנסת במשך כשלוש שנים. בשנת 2003 החליט לעשות הסבה מקצועית ולאחר לימודים בפקולטה לקולנוע באוניברסיטת תל אביב החל לעסוק בכתיבת תסריטים לסרטים ומיצגים שונים עבור מוזיאונים, טלוויזיה וקולנוע. בשנת 2006 היה ממקימי חברת Meta4 Interactive . בין עבודותיו: תחקיר וכתיבת תכנים למוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, מוזיאון ההיסטוריה היהודית בסנטיאגו דה צ׳ילה, מוזיאון יהדות תימן ואחרים.
ונזכור את כולם הינו סרט הביכורים של הבימאים, עליו עמלו שבע שנים.
מטרות :
התלמידים ירחיבו את ידיעותיהם על אחד מאירועי הגבורה החשובים בהיסטוריה של העם היהודי – מרד גטו וארשה
חיבור רגשי, אנושי ועדכני של הדור השלישי והרביעי אל תקופת השואה
התלמידים יכירו את הקשיים, הדילמות והאתגרים שחוו הגיבורים בזמן מלחה"ע ה-2 ולאחריה עם עלייתם לארץ
דיון על הנושא 'שנאת חינם' שבא לידי ביטוי גם במקום האפל ביותר של השואה
התלמידים יעסקו בשאלות כתיבת ההיסטוריה ואובייקטיביות הדיווח והתיעוד ההיסטורי
התלמידים יבינו את החשיבות החברתית וההיסטורית בלקיחת אחריות על שימור זיכרון השואה
מהלך הפעילות :
פתיחה – 'מאחורי הקלעים' עם היוצרים, והרקע להפקת הסרט - 5 דקות
הקרנת הסרט - 'ונזכור את כולם?'- 60 דקות
דיון פתוח – רפלקציה ושאלות שעולות מהתלמידים מיד לאחר ההקרנה - 10 דקות
המסע הקולנועי – היוצרים ישתפו במסע הקולנועי שעברו במשך 7 שנים. סיפור המאגד בתוכו את האתגריים הדוקומנטריים של תיעוד הגיבורה האחרונה של האצ"י, ואת האופן בו בחרו היוצרים להנגיש נושא מורכב כשואה וגבורה לדורות הצעירים -שיחזורי הקרבות ושימוש באנימציה שחור לבן - 10 דקות
מניפים את הדגלים בגאווה – חלקה האחרון של הפעילות יוקדש לקריאה לפעולה. התלמידים יבינו ששרביט הזיכרון של השואה מועבר מז'וטה וחבריה– אליהם. אל הדור הצעיר. ועכשיו האחריות לזכור ולספר היא עליהם - 10 דקות
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.