הניגון

תחום: מוזיקה
תת-תחום: מפגש מוזיקה
משך זמן המופע: 50
סגנון: ישראלי
שם הרכב:
סיווג: מעורב
שם המפיק: עמותת שיא(גושן)
קהל יעד: ג - ו
כמות קהל מקסימלית: 450
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל

מסע מוזיקלי אל מקורות המוזיקה היהודית

ארבעה נגנים ושחקנית לוקחים אותנו למסע מוסיקאלי אל מקורות המוסיקה היהודית.

החבורה עולה על הכרכרה לעבר העיירה היהודית של מזרח אירופה, שם הם פוגשים את הכליזמרים, ואת כלי הנגינה שלהם: הקלרינט הכינור והבסון, ואת המוסיקה היהודית שיוצאת מן הלב ומן הנשמה. הנשמה היהודית. ולקראת שקיעה מצפה להם הפתעה, כל יהודי הכפר מתכנסים לחגוג את חתונתם של ברל'ה וסורל'ה. השמחה גדולה והנגנים מנגנים ורוקדים יחד עם החתן והכלה מוסיקה חסידית שמחה מקפיצה ומסורתית. בוקר עולה ושוב על הכרכה מזרחה לעבר בוכארה הרחוקה, שם הם פוגשים את משפחת אלאייב, משפחה של נגנים המורכבת משלוש דורות של מוסיקאים. שם הם פוגשים את כלי ההקשה הבוכארים ואת המקצבים ששימחו את קהילת בוכארה כולה.

אך הדרך עוד ארוכה ובהרי האטלס שבמרוקו, גם שם חתן וכלה השכימו עם בוקר ליום ארוך של תהלוכות טקסים וחגיגות והתזמורת מלווה אותם בכל. במקום שאין בו לא רדיו לא טלוויזיה ולא שומעים בו מוסיקה, התזמורת היא סיבה לחגיגה. ומשם לספרד החמה שם שר לו הבחור סרנדה מתחתן לחלון חדרה של בת הגבירה. ונקנח את הביקור בארץ השמש העולה עם שירי לדינו שמוכרים לנו מבוסתן ספרדי. ואחרונה חביבה תימן, שם מתקיים לו טקס החינה, וכולם כבר אוחזים את תופי הפח ומנגנים לכבוד הכלה הצעירה שבטקס זה נפרדת מאימה. ואחרי הכול הגיע הזמן לחזור לארץ.

תקיעת שופר מקדמת את פני החבורה, והם יוצאים במחרוזת ניגונים יהודים שהפכו לחלק מאיתנו לדור ודור.

https://www.youtube.com/watch?v=1yVKbQqAe-g

 




ניהול מוסיקאלי ועיבודים: אייל סלע

כתיבה ותחקיר: יאקי מחרז

תלבושות: אלה קולסניק

אביזרים: טליה אוטולנגי

כלי נשיפה: אייל סלע

קונטראבס וגיטרה: גיא תובל

קלידים: אביטל סלע

כלי הקשה: צביקה אלאייב

שחקנית: מור ענטר/נעמה בסון

המנהל המוסיקאלי של המופע: נגן כלי הנשיפה אייל סלע נגן וירטואוז, שהתמחה במוסיקה יהודית על כל גווניה. מנגן בכלים רבים ומגוונים ביניהם קלרינט, סקסופון, חלילים אתניים מסוגים שונים.

הניגון הוא מופע מוסיקה שנוצר כדי לקרב את הילדים אל המוסיקה היהודית ולחשוף אותם ליצירות מוסיקאליות על פי הסגנונות מהם הושפעה.

כל שכבת גיל יכולה להפיק הנאה מרובד אחר של המופע ולכן אנו ממליצים להכין את הילדים להאזנה למופע בהתאם לגילאים של הילדים.

השימוש ברקע ההיסטורי יכול לשמש את הגילאים הגדולים יותר, שכן הוא כולל מושגים מורכבים יותר.

לגבי הגילאים הצעירים הדגש צריך להיות על הבנת המושג "מסורת מוסיקאלית" תוך דגש על העובדה שהעם היהודי היה מפוזר בכל ארצות תבל, וכל אחד הביא לארצנו את המסורת המוסיקאלית שלו. כמו כן אנו ממליצים לעבור עם הילדים על משפחות כלי הנגינה הנוטלות חלק במופע, ובמיוחד ייחודה ואפיונה של משפחת כלי ההקשה ומשפחת כלי הנשיפה (כפי שמופעיה בחומר הכנה זה)

כדאי לספר לילדים שהעם היהודי, טרם קום המדינה היה מפוזר בארצות שונות ברחבי העולם, וכל קהילה יהודית אם זה בפולין מרוקו או רוסיה פיתחה לעצמה מנהגים ותרבות משלה שהבדילה אותה מן העמים בהם ישבה. מסורת זו כללה גם מסורת מוסיקאלית של שירים פיוטים ומנגינות.

הגילאים הבוגרים יותר, אלה שיכולים לזהות ארצות ומיקומן על גבי הגלובוס, יכולים להבין את מיקומו של המסע המוסיקאלי ואת ההשפעות של התרבויות המוסיקאליות של העמים בהם חיו היהודים, כמו את הדרך שעשתה המוסיקה היהודית עד לקיבוץ הגלויות בארצנו.

שתפו את הילדים בסיפור המופע ובמושגים חשובים לקראת הצפייה:

מוזיקת הכליזמרים (כלי - זמר) היא מוזיקה יהודית שמקורה ביהדות מזרח אירופה. כלי הנגינה העיקריים המשמשים במוזיקה זו הם קלרינט, כינור, תוף, קונטרבס ואקורדיון. בעבר היה הכינור הכלי הנפוץ ביותר, אך כיום נגינה על קלרינט היא הנפוצה ביותר בקרב כליזמרים. ניגון הכליזמרים נעשה לעתים על ידי נגן בודד אך לרוב מאורגן כלהקה הכוללת בין שלושה לשלושה עשר נגנים. להקות קטנות של כליזמרים כוללות כלי סולו (קלרינט / כינור), כלי בס (הקונטרבס) וכלי הקשה (תוף) ששימש למקצב. נגינת הכליזמרים במזרח אירופה ליוותה את מרבית אירועי מחזור החיים בקהילות השונות ובכלל זה אירועי שמחה ואבל.

 

1. מה היא מוסיקה יהודית וכיצד צמחה?

מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו.

וכוללת מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך שנים רבות. המוזיקה במופעיה ובשימושיה השונים, הייתה חלק מן החיים היהודיים, בקודש ובחול.

 

2. האם הילדים מכירים שיר שההורים שלהם שמעו מהוריהם?

ניתן לבקש מן הילדים להביא לכיתה שיר או פיוט ששמעו בבית סבא או סבתא. ולספר עליו. מתי היו שרים אותו? על מה מספר השיר? ומאיזה ארץ מוצאו?

 

3. תפקיד הנגנים בעבר

כדאי לשתף את הילדים בעובדה חשובה שתסייע להם להבין את מהלך המופע. לפני שנים רבות לא היו אמצעי שידור של מוסיקה. לא רדיו לא טלבזייה לא מחשב או כל אמצעי אחר של השמעת מוסיקה. בימים אלה הייתה המוסיקה מצרך שהגיע אל התושבים באמצעות הנגנים בלבד.

לפעמים היו ממתינים חודשים רבים בכפר, לבואה של להקת הנגנים כדי לשמע מוסיקה. גם אמצעי הגברה לא היו ולכן נהגו לנגן בכלים שתהודתם הייתה חזקה ולמרחק.

 

4. כלי נשיפה כלי הקשה : מה ייחודה של כל אחת מהמשפחות?

כלי נשיפה הם כלי נגינה אשר מפיקים צליל כאשר נושפים בהם. האוויר הננשף אל תוך הכלי יוצר בו רטט שבעזרתו מופק הצליל. כלי הנשיפה נחלקים לשתי קבוצות עיקריות:

  • כלי נשיפה ממתכת: ביניהם: חצוצרה, קורנית, קרן יער, בריטון, טרומבון וטובה.
  • כלי נשיפה מעץ: ביניהם: סקסופון, חליל, קלרנית, אבוב ובסון.

כלי הקשה הם כלי נגינה אשר מפיקים צליל כאשר נוקשים עליהם. לדוגמה: תופים מצילה מצלתיים קסטנייטה פעמוניה טימפני.

כלי ההקשה הם חלק בלתי נפרד מן התזמורת הסימפונית. אמנם הם הכלים המנגנים הכי פחות במהלך היצירה, אך כשהם מנגנים הם חשובים ביותר. הם אלה ששומרים על הקצב. ישנם מספר סוגי כלי הקשה שנוהגים לנגן איתם בתזמורת הסימפונית: מצלתיים, טימפני, קסילופון, מערכת תופים (סט), שליש, טמבורין (תוף מרים).

 

5. מהו פיוט?

במופע המוסיקה מושרים כמה פיוטים. אדון הסליחות, צור מי של אכלנו ועוד.

מה ההבדל בין פיוט לשיר?

פיוט הוא הכינוי המקובל לשיר קצר. במקור נועדו הפיוטים להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

האם הילדים מזהים את הפיוטים הבאים: אדון עולם ונתנה תוקף ידיד נפש מעוז צור שלום עליכם

 

6. למה חשוב לשמור על המוסיקה היהודית?

את השאלה הזו ניתן לשאול את התלמידים לפני ואחרי המופע, ובך למנף את העיסוק בנושא: חשיבות שמירת המורשת והתרבות של העם היהודי בתפוצה.

שפת המופע עברית
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
עמותת שיא(גושן)
050-2546962

tgos100@gmail.com

הרצליה, רח' גיל 83, הרצליה

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.