תמר וייס גבאי וספרה ההיסטוריה של הילדות והילדים

ספרי "ההיסטוריה של הילדות והילדים" מספר לילדים את ההיסטוריה באופן שונה לגמרי מהמקובל: לא ההיסטוריה של מלחמות חשובות, של מלכים אדירים, של מדינאים בולטים או ממציאים דגולים אלא ההיסטוריה של ילדות וילדים רגילים; משפחות וילדים כמו כולנו... והרי בסופו של דבר זו רוב ההיסטוריה האמתית, כולנו עושים את ההיסטוריה.

במפגש אספר מדוע כתבתי את הספר - אסביר למה חשוב לי לתת לילדות ולילדים ומשפחות רגילות את המקום בהיסטוריה, ואשתף בחוויה האישית שלי כילדה, שלא תמיד רצתה לחיות בתקופה שלה, וחלמה מה היה קורה לו הייתה נולדת בזמן ובמקום אחר... 

כתבתי את הספר כדי להפגיש את הקוראות והקוראים בצורה סיפורית עם חיי ילדות וילדים לאורך מיליון וחצי שנים של החוויה האנושית. אבל איך ידעתי מה קרה פעם? איך ידעתי איפה גרו, במה שיחקו, מה אכלו, מה לבשו ובמה ניגנו ילדים לפני מאות ואלפי שנים? ואיך המצאתי ודמיינתי את מה שלא ידוע? איך אפשר לדמיין חיים של אחרים בספרות בכלל, ובספרות שמספרת על העבר בפרט?

במפגש עם התלמידים אציג את תהליך הכתיבה המרתק של הספר הזה - תהליך שארך עשר שנים ולווה בתחקיר מעמיק ומפתיע אבל גם בהרבה דמיון. אשתף אותם במקורות ההשראה לסיפורי הילדים בתקופות השונות. אציג תמונות של ממצאים היסטוריים שנתנו לי השראה: למשל בובה ששרדה ממצרים הקדומה, יו-יו מיוון העתיקה, כדורגל מרומא, חליל של האדם הקדמון, ציור של ילדים משחקים "חמור חדש" בימי הביניים, גלידה קדומה באירופה, צווארון מפואר לילדים ברנסאנס). דרך קטעים ואיורים בספר שלי אראה איך השתמשתי במידע הזה כדי לבנות את עלילת הסיפור ולדמיין את חייהם של הילדים בעבר. ננסה להבין גם איך אפשר לדעת מה הרגישו ומה חשבו ילדים בעבר, כדי שנוכל לדמיין ולכתוב את סיפורם (כתובות עתיקות, סיפורים, החוויה האנושית המשותפת...), ואגע גם בתפקיד של הדמיון והספרות לעורר שאלות על עצמנו ועל עולמנו - במה החיים שלנו כילדים הם חיים טובים יותר ממה שהיו במקומות וזמנים בעבר ובמה פחות? מה היינו רוצים לשמר ומה לשנות? מהו הסיפור שהיינו רוצים לספר על החיים שלנו עצמנו?  

על הסופרת תמר וייס גבאי:

תמר וייס גבאי היא סופרת ועורכת ספרים, כלת פרס ברנר לספרות ופרס דבורה עומר לספרות ילדים.
כתבה את ספרי הפרוזה למבוגרים "החזאית" (לוקוס) "צפלין" (כתר) ו"שטח מת" (הקיבוץ המאוחד). לילדים כתבה את "ההיסטוריה של הילדות והילדים", "טלי מתחת לשולחן" ו"סתם שדה ריק" (כנרת זמורה). 
סיפורים פרי עטה התפרסמו באנתולוגיות ובכתבי עת בארץ ובעולם. 

ממקימות ועורכות "המוסך", כתב עת מקוון לספרות באתר הספרייה הלאומית. הקימה והובילה פרויקטים ספרותיים-חברתיים, כגון פורום הסופרות והמשוררות בישראל, תחנות הקריאה בירושלים, "2 – פרויקט דו לשוני לספרות עכשווית בערבית ועברית" ועוד.

איך חיו פעם ילדות וילדים? על מה הם חלמו, במה האמינו?
מה צייר אילי על קירות המערה שבה הוא חי, ומה ציירה מיי־לינג על הנייר שהמציאו בתקופתה? אילו צעצועים היו לליויה ברומא העתיקה, ומה חשב אור־ממה בדרך לבית הספר הראשון בעולם? האם תמיד חגגו לילדים יום הולדת, ומי היו הילדים הראשונים בהיסטוריה שלבשו תחתונים?

הספר "ההיסטוריה של הילדות והילדים" מפגיש אותנו עם חיי ילדים ברחבי העולם, מלפני מיליון וחצי שנים ועד הילדים והילדות הקוראים בספר, שמוזמנים לכתב בסופו גם את ספורם. כל פרק הוא ספור על ילד או ילדה, מפגש עם פיסה מחייהם. יחד הם פאזל מרתק המציע לילדים להכיר דרכי חיים מגוונות מהעבר הרחוק ועד להווה, וממחיש להם את היותם חלק מההיסטוריה.

ההיסטוריה של הילדות והילדים הוא פרי דמיונה של הסופרת תמר וייס גבאי, כלת פרס ברנר לספרות ופרס דבורה עומר לספרות ילדים, שביססה את כתיבתה על איסוף מידע היסטורי רב ועיבודו. ביצירה זו, כמו ביצירות נוספות פרי עטה, היא בוחנת את יחסי האדם עם סביבתו בזמן ובמרחב, ומספרת אותם מחדש. שירז פומן העניקה פנים לגיבורי הסיפורים, ופרטי פרטים המכניסים אותנו לעולמם.

הספר היה לרב מכר ותורגם לגרמנית ולצרפתית.

הכנה:

כדי להעשיר את הדיון ולהפוך אותו למשמעותי, מומלץ להקריא לילדים מראש סיפורים אחדים מתוך הספר. הפרקים לא תלויים זה בזה ואפשר לדלג ולקרוא בכל פעם על ילד או ילדה אחרים. 

לאחר הקריאה כדאי להציף שאלות כגון: באיזו תקופה מהתקופות שקראנו עליהן הייתם רוצים לחיות? מדוע? במה טוב יותר לחיות בתקופה שלכם ובמה נראות לכם עדיפות תקופות אחרות? מה הייתם משנים בתקופה שלכם - אופנה אחרת? איזו? נימוסים אחרים? מוסכמות אחרות?  

עיבוד לאחר המפגש:
לאחר המפגש כדאי להציע לילדים לנסות לדמיין ואולי אף לכתוב יחד את הפרק שלהם בהיסטוריה! איך נראה יום בחיים שלכם? אם יבוא ילד או ילדה מהעתיד, מה תספרו לו או לה על החיים שלכם? ומה הוא יחשוב על כך?
אפשר להיעזר לשם כך בעמודים שבסוף הספר, שם מופיעות שאלות רבות שמזמינות את הילדים לספר על חייהם.

בסוף הספר ישנן גם שתי הפעלות נוספות: אפשרות לכתוב עם סבא/סבתא/אבא/אמא את סיפור הילדות שלהם, ואפשרות לדמיין חיים של ילד או ילדה בעתיד. אפשר להשתמש בהן כהזדמנות לעבד את הנושאים שעלו, להעמיק ולהרחיב בהם באופן יצירתי. 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

tamarwg@gmail.com