הגלריה לאמנות עכשווית במוזאון עין דור

ענת סימונס

מכשפה- כישוף מיוחס לנשים, בעיקר להן מאז ומעולם,( גם ככנוי גנאי).

תאור זה יותר מאשר מראה על יכולת או חוזקה של נשים, מראה על  חולשה/ פיד בעיקר של גברים.

לעולם לא יחסתי לעצמי סגולות בשום תחום, אני מי שאני, מכשפה אולי, בעלת יכולות אולי?

אני מי שאני, כמו שאני, תמיד אני.

 

נועה שי

העבודות הן רישומים בפחם ובגרפיט על נייר שנוצרו בתהליך עדין של הוספה ומחיקה. הן מתארות מעין ריקודים או טקסים ביחידות ובקבוצה. הדמויות, נשיות ברובן, נמצאות בתנועה ובהשתנות. הן עוברות בין אור חושך וצללים, וכמו קוראות ומזמנות את העולם שמעבר בדרכים שונות.

 

זוהר יולס

כל קיץ אני מתחילה לעסוק בגשמי החורף הקרוב. מכינה "מדי גשם", בודקת טקסטים ותפילות, מקווה לטוב. 

בשנת 2011 הוכנה העבודה לתערוכה בבית אבי חי בירושלים, לפסטיבל הפיוט. 

הקערות הריקות  הן "קערות השפָּעָה" ויסייעו בהבאת גשם וטל. 

לשון הפיוטים הרשומים בספירלה כמו ב"קערות השׁבָּעָה" עתיקות, עוסקת  בשידול גשם וטל לבוא בעִיתם לִברָכה ושובע לַאדם ולִבהמתו, מהלֶלֶת אֵל  ומים, חרֵדָה מריקנות, צמאון ושממה.  

אל פיוטי הגשם והטל של אליעזר הקליר, פנחס הכהן ואבן גבירול, צרפתי גם שני פיוטים חדשים, שראשי שורותיהם מרכיבים את שמותיהם: "הלוָאי שירד גשם טוב השנה" ו"גשם מעל לממוצע הרב שנתי". 

כדי לקרוא את הפיוטים הכתובים חייבים לסובב את הקערות.

התנועה המעגלית שתביא גשם וטל חוזרת על עצמה:  כמו עונות השנה, כמו הרוח השב ובא, כמו המעגל המשורטט של חוני, כמו לשון הפיוט המפציר וחוזר ומבקש, מים, גשם, טל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רעיה גוב

 

החיים הם רקמה של קסם, כישוף של חיי יום יום. זמן שעובר, צמחים שמונעים ניצנים, 

בעלי חיים שמבינים הכל ולא יכולים לדבר – ואולי כן יכולים?כל דבר מגלה את הצד 

המכושף ומאחורי המציאות מבצבצות אגדות ישנות.

 

מכשפות בעבודות שלי רוקמות קשר בין מציאות של יום יום למציאות של אגדות

 

 

 

נורית מירי ושרה

גלא=אתה גיבור לעולם אדוני

לאברא כדברא=מדיבור לבריאת מציאות.

 

יצרנו תצוגה של אמצעי מגיה ואביזרי כישוף בהשפעת תרבויות עתיקות שונות ומפרי דמיוננו.

חלקי הגוף שביצירה מתייחסים לאמונה, שהבאת דימוי של אבר חולה למקום מקודש - תביא מזור ומרפא.

צמחי המרפא משמשים בתרבויות שונות לתרופות ולטיהור מפני מזיקים, שדים ועין הרע.

התייחסנו לכוחה של מילה בדיבור("כדברא") - לשנות מציאות.

הקמעות = הן אביזר המעניק לאדם האוחז בו בטחון וקשר לאמונה.

כלי הקרמיקה הם פרי דמיון של כלים ששימשו לפולחן מכשפות.

כל העבודה נעשתה בהתייחסות למחקרים, לספרים ולתמונות העוסקים בכישוף.

 

 

 

 

השומרות׳

 'The Chaotic Keepers'

 

2021

נעה אורליצקי

 

במהלך סבב הלחימה האחרון בעזה , ואל מול חוסר האונים שחשתי כלפי המצב התגלו לי בן לילה ׳השומרות׳- ביטוי למושא תפילה אישי. מאז אני מפתחת את הסדרה דרך הציור וחשה ליווי שהוא מעל למרחב ולזמן: כצלמית שנוצרה בתקופת קדם ובו בזמן כמסר עתידי שמגיע מ׳האינטילגנציה של הבריאה׳ - מעין ידע עתיק-חדש שטמון בדמותן ומפיח בי תקווה לעתיד טוב יותר.

 

העולם המוכר לנו דורש התחדשות מתמדת, מעצם היותו חלק מהטבע הגדול המשתנה ללא הרף. 

השומרות מביאות עימן ניחוח מיסטי לעולמנו אנו באופן מבוקר - במטרה להיות נקודה ממוסגרת של כאוס בתוך הסדר, ולאפשר חיבור וקישוריות אל הלא נודע, בחמלה - 

 

לאהוב את הצל כמו את האור.

 

 

 

 

 

 

 

׳ להכיל רוח ׳

2021

נעה אורליצקי ואליצור בר-יהודה 

 

נפגשנו לראשונה במהלך טיול עם הכלבים, בין מורדות הכרמל בכפר האמנים עין-הוד, מקום מגורינו. חברותינו נרקמה והבנו שיש בינינו חיבור לא שגרתי במגוון תחומים סביב חיבור למשמעות - התחלנו ליצור יחד. בתהליך המשותף גילינו שהיצירה שלנו עוסקת בין השאר גם בעצמה. מתוך הרצון לאחד בין פרקטיקות וממדי היצירה השונים שלנו - ציור ידני במגוון טכניקות וחומרים (נעה) ואמנות תלת-ממד דיגיטלית (אליצור) - אנו ניצבים בפני אתגרים שיוצרים שפה חדשה, שיכולה להיווצר רק מתוך שיתוף הפעולה: השרטוטים והציורים הידניים הדו-ממדיים כמו מחפשים להשתלב במרחב האנימציה המכיל שני ממדים נוספים (עומק וזמן) וכך נולד דיאלוג בין-ממדי שבבסיס מהותו הבריאה עצמה. 

 

העיסוק באמנות דורש אמונה. 

האינטואיציה וכוחות קוסמיים הובילו את הדיאלוג הבין-ממדי לעבר מהות עמוקה יותר של כוחות ארכיטיפיים שמחזיקים את הקיום: הכאוס, הנקבי - זה שמכיל את מורכבות הטבע ודרכי המסתורין, אל מול הסדר, הזכרי שנותן מסגרת לבנייה בתוך העולם המוכר. שיתוף הפעולה בינינו מבטא גם הוא את שני כוחות אלה - הציור הידני-אינטואיטיבי שמתגלה מתוך המסתורין ושילוב שלו בתוך מסגרת דיגיטלית בעלת הגדרות ונוסחאות - אלה יחד יוצרים שלם גדול מסך חלקיו. 

 

נמשכנו לעסוק ב׳דגם המקדש׳, אובייקט מתוך אוסף המוזיאון שנוצר אי שם בתקופת הברזל, מתוך האדמה (מחמר החרסית). הוא נועד לשמש ביטוי גשמי לרעיונות של קדושה ולתמוך בטקס הפולחן - מעין כלי התקשרות פיזי המחבר בין האדם חסר השליטה המנסה לשרוד בעולמו הלא צפוי לבין אלוהיו, בתקווה שמשאלותיו תתגשמנה. בדומה לימים עברו, גם היום בתקופתנו, מנסה כל אדם באשר הוא להשליט סדר בכאוטי באמצעות אובייקטים ושיטות המשרתים את אמונותיו - תהיינה אשר תהיינה. העיסוק באמנות הוא הפולחן שלנו והדרך להכיל את העולם המטהפיזי ואת הלא נודע הגדול מאיתנו. הבריאה הקטנה הזאת מהווה בשבילנו שער להמשך חקירה והעמקה ברעיונות האוניברסליים איתם אנו בדיאלוג, כאורות שמאירים לנו את הדרך בתוך החשכה.

 

 

 

 

 

 

אהלה מוזיקנט

 

מכשפה...

בתה של האדמה ולילדתה של הרוח

זו המהלכת בין העולמות

כפות רגליה מטופפות על-פני האדמה

וראשה נוגע בעליונים

בליבה אש התשוקה

וה-  SPIRIT בכנפיה

זו הנוגעת במעמקים, מקור עוצמתה, ויוצרת חיים.

זו היודעת את השימוש הנאות והמסוכן

בכוחות הטבע והכישוף.

אחיותיה הקדומות הועלו על המוקד

והיא, בוחרת. מתמסרת לגורלה, ללא יראה

יודעת את עצמה, נתיבה סלול בפניה.

היא מתמירה את כוחותיה לכנפיים ועפה

מכשפת את העולם!

 

 

1. דמות המכשפה - שאלה ערכית - האם טוב או רע

2. המכשפה כמייצגת "האחר". - קבלה ודחייה של דמויות נשיות חזקות ותפקידי המכשפה : המרפאה, האימהית, הפראית 

3. חיבור היסטורי לדמות המכשפה : מהמכשפה והכשפים הקדומים עד ימינו דרך מצד תרבותי רחב 

 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

מוזאון עין דור
0508729912

tamar@eindormuseum.co.il

כפר תבור, המייסדים