מפגש סדנאי ורטיגו - חירום

מפגש סדנאי ורטיגו בחירום

משלב קטעי מחול של הלהקה לצד הפעלה בתנועה מתאים לכל גיל. 

החיבור לגוף ואחד אל השני יכול להביא אור בימים אלה.

לצפייה בסרטון

נעה ורטהיים, רקדנית, כוריאוגרפית בעלת שם עולמי ואמנית ברוכת כישורים, פועלת ויוצרת מן המרכז למחול של ורטיגו בירושלים ובכפר האמנות האקולוגי של ורטיגו בקיבוץ נתיב הל"ה שם היא מתגוררת עם בן זוגה, עדי שעל, ושלושת ילדיהם, יהונתן, נוב ודניאל. נעה נולדה בארה"ב בשנת 1965 וגדלה בנתניה שם עשתה את צעדיה הראשונים במחול בסטודיו של אסתר בש ובהנחייתה של שרה יוחאי. כילדה למשפחה דתית לא התאפשר לנעה להמשיך בהכשרתה בתחום המחול עד לשחרורה משירותה הצבאי כחיילת נח"ל בעיירת הפיתוח ירוחם. בשנת 1990 השלימה את לימודי המחול באקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים ומיד אחר כך הצטרפה כרקדנית אל להקת תמר הירושלמית, שם פגשה את עדי שעל ויחד ייסדו את להקת המחול ורטיגו, בשנת 1992.

להקת המחול ורטיגו בניהולה האמנותי של נעה ורטהיים ביססה את מעמדה לאורך השנים כאחת מלהקות המחול הבולטות בארץ וזוכה להערכה מקצועית ואמנותית רבה בארץ ובעולם. בפתח העשור השלישי לפעילותה מציגה הלהקה רפרטואר מרשים של יצירות מקור, ברובן מבית היוצר של הכוריאוגרפית נעה ורטהיים, המתאפיינות בשפת מחול ייחודית המהווה השראה לתלמידים ויוצרים בתחום המחול ומשמשת כאבן יסוד לעידוד תקשורת בין אדם לאדם בחברה, מעורבות וקשרי קהילה.                                                              

דרכה הייחודית של נעה מעבר לתרומתה לחיי התרבות והאמנות בישראל ניכרת בחיבור המיוחד שהיא עושה בעבודתה לנושאים חברתיים על-ידי יצירת קשר אמנותי עם הקהילה והסביבה בה היא יוצרת. דרך זו באה לידי ביטוי בהקמת בית הספר למחול בירושלים לחינוך למחול, בהקמת כפר האמנות האקולוגי של ורטיגו מתוך אחריות סביבתית ובאמצעות תכניות כמו: ורטיגו כוח האיזון – מחול משולב לנכים ושאינם נכים, ורטיגו מעבדת תרבות – בית מדרש ללימוד יצירתי עכשווי של התרבות היהודית.

המחול הוא המחולל. המחול הוא דרך חיים.                                                                                                                       

מהות החיוּת היא התנועה המתרחשת בין הקטבים, תנועה מתוך התמסרות טוטאלית ושקט פנימי,                                                                                                  

אשר שואבת כוח מן העבר ופועלת להגביר את המעורבות בהווה מתוך אחריות לעתיד.                           

בתנועה.

 

יצירתה של נעה ורטהיים

2022 - מקום

בחיפוש מתמיד לשוב אל המקום שמקרב אותנו אל עצמינו
"מקום Makom" עוסקת נעה ורטהיים במישור הקיומי ובשדה הרוחני ומערבת את הפנים עם החוץ. בין שני אלה היא מרגישה את ההשראה שבתנועה. שם נמצא "החיפוש שמבקש לשוב אל המקום שמקרב אותנו אל עצמינו" היא אומרת.

כשהיא מתבקשת להסביר את העבודה היא מפשטת: "העבודה עוסקת ב"צלם" וב"תבנית". הצלם הוא התוכן, הרגש, הנשמה וכל המערכת הפנימית. התבנית היא הגוף, המבנה שעוטף ומחזיק את הכל . בין שני אלה נמצא הזמן -אחד האתגרים הגדולים. כולנו יודעים שבאיזשהו שלב נעצור בין אם מוקדם ובין אם מאוחר. במקום הזה של הזמן מתעוררות שאלות הקשורות בחוויה הישרדותית "איך הוא נגמר? היכן הוא נופל?  ואתן ההבנה שעכשיו אנחנו נמצאים במרחב, במקום  בזמן ומסה של הגוף וזה כל מה שמתקיים. מבנה קסום שאנחנו נולדים אתו וצריכים לפענח אתו את שבילי החיים" .

 

2021 - פרדס

“פרדס” יצירה שנולדה בבית, התכנסות שכולנו חווינו בתקופה האחרונה.

עבודה שבה הגוף מתכנס לעצמו, מצייר את עצמו ומתחבר לרבדים הרוחניים שלו פנימה.

פנימה של כל אדם/רקדן לתוך עצמו לצד הקשר שלו עם המארג המשותף .

 

2020 - SHAPE ON US

תשעה רקדנים עם יכולות פיזיות מגוונות, במפגש על הבמה שהוא סך היכולות, הצרכים והחוויות שלהם. המהלך האמנותי מושתת על ההסכמה הקבוצתית המשותפת - לספר את האמת. זו מורכבת מרגעים של איזון וחוסר איזון, של סיכון, של מתח ומערכות יחסים קיצוניות, של מציאות ודמיון,של תמיכה, בדידות, שבריריות ואהבה - בטווח שנע בין גופים נפרדים וסיפורם האישי ועד לגוף אחד שנוצר, רקמה אנושית רכה ומנחמת.

2019 - לילא

‘לילא’ בסנסקריט הינו “משחק קוסמי”- השקפה בה הבריאה נוצרה על ידי אלוהים לשם משחק טהור. היצירה ‘לילא’ מתרחשת במרחב בין המציאות המתעתעת לבין המשחק הקוסמי.

 

 2018 - ורטיגו ותזמורת המהפכה - רעש לבן

המונח "רעש לבן" מתאר את הווית חיינו כעוטי גלימה רוחשת. הוא מתייחס לאותם רעשים אקראיים, כמעט בלתי מורגשים, הפזורים על פני תדרים שונים סביבנו, רחשים שאין אנו מייחדים להם תשומת לב. בחיים המודרניים אותו "רעש לבן" מטשטש את קולות הרקע של המולת חיינו, בעודו בולע אל קרבו גם ציוץ של ציפורים, לחש חרישי, עלה נושר או פסיעת רגל יחפה. הרעש הלבן ממסך את יכולתנו לשמוע דקויות ולהרגישן, עד שכמעט איננו שומעים דבר.

היצירה רעש לבן הועלתה לראשונה ב-2008 ונגעה בשאלות על אודות המודרניזציה ותכליתו של המרוץ האינסופי, הסיזיפי, של כולנו, לצד עיסוק בחווית היחיד כקורבן של התעשייה הצרכנית.

היא הידקה עבורנו בורטיגו את הקשר בין יצירה אמנותית לאמירה חברתית ודיברה בעוצמה מתפרצת על המחאה שלנו כחברה. בסמוך לה מומש החלום הגדול של הקמת כפר האמנות האקולוגי של ורטיגו בעמק האלה.

עשור חלף ורעיונות שנדמו אי אז גדולים ורחוקים מגעת, הפכו דרך חיים. גם הטכנולוגיה, שבראשיתה הילכה אימים ונדמתה כמפלצת הרסנית, הפכה לחלק אינטגראלי מחיינו ולבת שיח מורכבת ומרובת פנים. לצד הניכור והניתוק הנלווים לה, היא משרתת נאמנה מכלול של צרכים, היא משמשת כלי הניווט שלנו וגם אמצעי החיבור עם יחידים ועם העולם.

היצירה רעש לבן 2018 של להקת המחול ורטיגו נוצרה מחדש בשותפות עם תזמורת המהפכה. היא אורגת יחד מחול ומוסיקה חיה, שמקיימים לעיני הצופה דיאלוג מעורר המגלם את מורכבות מצב האדם בעידן המודרני, המשתנה תדיר. המוסיקה המקורית שנכתבה ב 2008 על ידי רן בגנו עברה עיבוד ותזמור לכלי מיתר וכלי הקשה ומחדדת את המפגש בין הרעש הלבן שסביבנו ובין הלמות הנפש והפריטה על מיתרי הלב. המפגש האנושי, החי, בין הרקדנים והמוסיקאים הוא שמבקש לחדור, למרות הכל, את הרעש הלבן ואת קהות החושים.

 

2017 - אחת. אחת ואחת

יצירתה החדשה של הכוראוגרפית נעה ורטהיים עוסקת במשאלת הנפש של היחיד לאחדות מול תהליכי נפרדות במרחב האנושי, במישור הקיומי, ובשדה הרוחני.

היצירה אחת. אחת ואחת. מערבת את הפנים עם החוץ תוך הקשבה להד המשתקף מכיוונים שונים, תוך שהיא מעמיקה לפתח את היחס המטאפורי בין קרוב לרחוק ובין עצמי לאחר.

 

2016 - ימה

"עבודה הכוריאוגרפית האחרונה של נעה ורטהיים - 'ימה' - היא תשלובת של פואטיות שזורה בגווני מיסטיקה ורוחניות ניו-אייג'ית המרחפת על נוכחות פיזית שמנכיחה תפיסת חלל רגישה ומוקפדת, שיחד מצטרפים למצג של רוח נוגעת בחומר, שיש בו הרבה רגעי יופי... בסיכום, 'ימה' היא אחת מהעבודות היותר יפות של וורטהיים. רגלה האחת נטועה בספירות הרוחניות- פיוטיות והשנייה עומדת יפה על הקרקע, מחושבת, מכוונת מטרה, כשהסך הכל נסמך על איזור פעולה בטוח ומוכר, ללא ניסיון לראות אם ערעורו יוביל לעמקים שעוד מחכים לה." מאת אורה ברפמן

 

2015 – גלובל

להקת המחול ורטיגו במפגש מרתק עם העבר והעתיד מציגה יצירה אשר פורצת את גבולות הזמן והמקום ואוצרת רגעים במחול החיים דרך עבודתם של שלושה יוצרים בינלאומיים המחברים בין אמנות, חברה וסביבה.

שיתוף פעולה עם אמנית המחול והמופע האמריקאית, אנה הלפרין (ארה"ב) בגרסה עכשווית ליצירתה פורצת הדרך משנות ה-60 Parades and Changes; שיתוף פעולה עם הכוריאוגרף שרון פרידמן (ספרד) בעבר רקדן בלהקת ורטיגו והיום יוצר מוערך והמנהל האמנותי של להקת המחול שהקים במדריד; והתבוננות מעמיקה בתהליכי היצירה המשותפת עם הכוריאוגרפית נעה ורטהיים (ישראל) המנהלת האמנותית של להקת המחול ורטיגו. שלושה קטעי מחול החוברים יחדיו ליצירת שלם שהוא יותר מסך כל חלקיו.

 

2014 – רשימו

מתוך זיכרון של האור המקיף, אור הבריאה, מתעמקת היצירה בחקר מהות הקיום כאן ועכשיו בנקודת ההשקה שבין עבר לעתיד. הגוף מכיר בהומור ובעצב של הזיכרונות אשר עוברים שינוי במהלך הזמן, והדרמה הנוצרת היא ללא קונפליקט כמעט, ללא חיכוכים מיותרים. החיפוש הקדחתני אחר הבלתי מושג לעת עתה מתבטא בתנועה סוחפת וזורמת, אשר מותירה רושם של רגש עמוק ונוגע ללב. 

 

2013 – ורטיגו 20

יצירה האורגת אל תוכה 20 שנות יצירה. ביצירתה זו תרה נעה אחר הסימנים שהניחה בדרך, כמו מפענחת מחדש את סוד הזמן. היא פורמת את התפרים שבין הפרטי לציבורי, תוך שהיא נעה מן הריאליסטי לסוריאליסטי, מהאינטימי אל התיאטרלי, מהמטאפיסי אל הקונקרטי. שפת הגוף הייחודית של ורטיגו 20 מתובלת בהומור ועצב דק, מחוללת רצף של טקסי חיים. היצירה הוצגה בפסטיבל נאפולי, בעקבות הזמנה מיוחדת של מנהלה האמנותי של פסטיבל נאפולי לתיאטרון ולמחול בינלאומי,  בהזמנה האישית ציין מנהל הפסטיבל, דה פוסקו, כי הוא רואה את עבודתה של נעה ורטהיים כעומדת בשורה אחת עם יצירותיהם של פינה באוש, הכוריאוגרפית המיתולוגית ופיטר ברוק האגדי.

 

2011 – נול

כמו תנועות המכונה, המייצרת בדים ושטיחים, הרקדנים אורגים את החלל הבימתי בקומפוזיציות של שתי וערב על ציר הזמן וציר המרחק. בעולם המספרים אותם צירים נפגשים תמיד בנקודה אחת, שהיא הנול, נקודת האפס - אפס זמן, אפס חלל.                                                                                     

 

2010 – מאנא

מחול העוסק במהות הבריאה, חקר הקוטביות בהשראת צורות היסוד, קו ועיגול, המתפרשים גם כזכרי/נקבי, יש/אין, חסר/מלא, שחור/לבן, ויצירת שפה תנועתית ייחודית המשתמשת במבנה ספירלי המסמל אנרגיה מתעצמת, צמיחה וגדילה. 

 

2008 – רעש לבן

מחול העוסק בעימות בין ייצוגי "תרבות" לייצוגי "טבע", ובהתמודדות של הפרט עם המתח שבין רעש הסביבה לרחשים ולקולות הפנימיים. התמסרות לכוח הכבידה והתחברות מחדש ליקום, לאנרגית החיים הקושרת אותנו לאדמה ולבני האדם, לשוב להיות חלק מהשלם ולא להשתלט עליו.

 

2005 - ורטיגו והיהלומים

הפקה מרהיבה המשלבת בין מוסיקה חיה בסגנון רוק ים-תיכוני של להקת היהלומים לבין המחול המרגש והאינטימי של רקדני הלהקה. חגיגה ויזואלית ואקוסטית הבוחנת לעומק את כוחה של אהבה אנושית, בין תהומות הקנאה והוויתור לבין תחושת ההתעלות של האהבה והתשוקה.

 

2004 – לידת הפניקס

לידת הפניקס מתגלה כעוף החול, ונעלמת בסוף המופע עד לבריאתה מחדש במקום אחר. כוריאוגרפיה לחוויה ייחודית מחוץ לכותלי התיאטרון, בתוך כיפה גאודזית. כמו בתיאטרון העתיק, אמנים וקהל חשופים לעוצמתו של הטבע, למראות, לצלילים, לתחושות וליופי. לידת הפניקס היא יצירה דינמית המשתנה בכל סביבה שבה היא פועלת, טבעית או אורבאנית, תוך הקשבה לפעימה של הלב, המקום, הזמן ועונות השנה.

 

2002 – סלויה

יצירה המשקפת תהליך אינטימי של התמודדות עם מציאות קוטבית, אושר על בן שנולד ועצב על אם אהובה שאיננה, סלויה. כמו בסימן 8 נעים הרקדנים בתנועה אינסופית במעגלים של אלתור וחקירה בין עבר לעתיד בין אבל לשמחה בחיפוש אחר שפת גוף ייחודית.

 

2001 – כוח האיזון

יצירה המשלבת רקדנים נכים ושאינם נכים.

 

נעה ורטהיים – פרסים וציוני דרך

 

2018     עמית כבוד לנעה ורטהיים מהאקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים

2017    פרס בראשית - פרלמן -  ורטיגו כוח האיזון

2016    ורטיגו זוכה בהכרה של משרד התרבות והספורט במעמד של להקת מחול גדולה

2015    ציון לשבח לביצוע של היצירה 'לידת הפניקס' בתחרות הבינלאומית Il Teatro Nudo di Teresa Pomodoro מילנו, איטליה

   2014שיתוף עם מכון וייצמן למדע במופע, מרכז לינקולן לאמנויות במה, בניו יורק

2013   פרס שרת התרבות והספורט למופע מחול מצטיין של להקה – ורטיגו 20

2012   פרס רודרמן על הצטיינות וחדשנות לתכנית כוח האיזון - שילוב נכים במחול

2011   TEDGLOBAL, אדינבורו, סקוטלנד

2011   פרס שרת התרבות והספורט ליצירה ציונית

2010   דוברת בכנס TEDxTelAviv

2009   פרס משרד התרבות והספורט בתחום המחול

2008   פרס משרד התרבות למופע המחול המצטיין – רעש לבן

2006   פרס גוטליב וחנה רוזנבלום על הצטיינות בתחום אמנות המופע

2005   פרס שר התרבות למחול להרכב קאמרי מצטיין

2003   פרס לנדאו על הצטיינות בתחום אמנות המופע

2000   מופע מצטיין בפסטיבל בודפסט לתיאטרון אחר

1999   פרס שר התרבות למחול להרכב קאמרי מצטיין

1998   פרס שר החינוך והתרבות לכוריאוגרפית צעירה

1994   פרס הקהל בתחרות כרונינגן הבינלאומית לכוריאוגרפים

1993   פרס ראשון בתחרות גוונים במחול לכוריאוגרפים – ליצירה, עדשות מגע

1992   פרס מלגה במחול של המועצה הבריטית בישראל

 

 

 

 

 

הכנה ליום הפעילות

מושגים בסיסיים: מהו מחול ומהי יצירת מחול?

כוריאוגרף - היוצר שאחראי על כל מרכיבי יצירת המחול.

משפט תנועתי - סידרה קצרה של תנועות.

שפה תנועתית - חיבור של המשפטים התנועתיים, ה"מילון" התנועתי הייחודי של היצירה, טכניקת המחול הספציפית שמשתמשים בה והסגנון (קלאסי, מודרני, אחר).

סוגי מחול מרכזיים - הינם הבלט הקלאסי והמחול המודרני. סגנונות בולטים אחרים הינם: מחול עכשווי, תיאטרון מחול, ריקודי רחוב, פלמנקו ועוד.         

הרעיון המרכזי - המוביל את הכוריאוגרף. יכול להיות סיפור, רגש, תוכן ומסר או רעיון מופשט.   

מרחב - חלל הבמה בו נעים הרקדנים והשימוש שהם עושים בו. מעניין לשים לב האם הרקדנים נעים במקום אחד, מתקדמים בחלל במסלולים, יוצרים מבנים (שורות, טור) משתמשים ברמות גובה שונות (גבוה - עמידה וקפיצה, בינוני -כיפוף רגלים, נמוך רצפה).     

הרקדנים - בלתי אפשרי להפריד בין הרקדן והריקוד. הם היצירה וכלי הביטוי בו זמנית בניגוד לאמנויות אחרות. הם שמאפשרים לכוריאוגרף להביע את עצמו ולעיתים גם משתתפים בתהליך יצירת המחול. מעניין לשים לב ליכולות הטכניות ורמת המיומנות הגופנית של הרקדן ולנוכחותו. מה ההכשרה שלהם (קלאסי, מודרני, אחר)? לאיכויות התנועתיות, לשרירים, הזיעה וכו'. יש לשים לב למספר הרקדנים, החלוקה המגדרית (כמה בנים וכמה בנות?).

הלווי המוסיקלי - של המחול יכול להיות קטע מוסיקה קיים או מוסיקה המולחנת במיוחד למחול. התנועות יכולות להיות מותאמות למוסיקה בדיוק רב, בצורה חלקית או להיות מנוגדות למוסיקה (תנועה איטית בלווי מוסיקה מהירה) המוסיקה תורמת ליצירת המכלול האמנותי השלם.

התלבושות והתפאורה - גם הם משלימים את החוויה האמנותית. הכוריאוגרף מחליט על צבע ועיצוב התלבושת, מה תהיה התפאורה או האם בכלל תהיה, צורת הבמה והישיבה של הקהל ועוד. כל החלטה כזאת היא מכוונת ויוצרת משמעות. 

 

כהכנה נוספת לצפייה, היכנסו בכיתה לאתר הלהקה והתרשמו מפעילותה –

http://vertigo.org.il

 

מה אנחנו חווים במהלך המופע?

אמנות המחול במהותה היא מופשטת מאחר שהיא מבוססת על תקשורת לא מילולית שבדרך כלל נושאת משמעות עמוקה. עם זאת, המחול הוא גם גשמי מעצם העמדת הגוף במרכז ההבעה. אנו חווים את גוף הרקדן החי, את שריריו, תנועתו, זיעתו ועל ידי גופנו והחושים, אנו חווים את הריקוד. הצפייה במחול אינה מחייבת להבין את הנראה, אלא לחוש, לדמיין ולהרגיש את מה שמתעורר בנו לאחר תפיסת המחול. החוויה האמנותית מכוונת להשאיר מקום לפרשנות אישית של הצופה, שבוחר על מה להסתכל ובמה להתמקד. לכל צופה, בעקבות זאת, נוצרת חוויה ייחודית ואישית.

 

כיצד נוצרות יצירות מחול?

הרקדנים מתפרנסים מעבודתם, המחול הוא מקצועם וייעודם המקצועי הוא להעלות יצירות מחול ולהופיע איתן. יצירה של מופע מתחילה בעבודה פרטנית בסטודיו על כל חלק בנפרד. לאחר מכן מתקיימות חזרות בהן היוצר מעיר הערות לרקדנים ומתקן אותם. השלב הוא הוא חזרות מלאות, כלומר הרצת כל המופע ללא הפסקות, לעיתים מול קהל וללא תלבושות ותאורה. השלב הבא הוא מופע שלם בסטודיו ללא תאורה והשלב הסופי הוא מופע על הבמה עם כל האמצעים הבימתיים. בכל אחד מהשלבים הללו, עוד בטרם גיבוש המופע הסופי, אפשר לצפות ולהנות. ואכן, אף אתם תצפו במופע סטודיו שאינו כולל תאורה.

 

מה מייחד את המחול העכשווי?

ביצירות מחול קלאסיות, הבימה נתפסת כייצוג העולם הבדוי שבו מתרחשת העלילה. הדרמה המועלית בשפת המחול מוצגת כאירוע נפרד מהמציאות של הצופים, ולכן היא מוצגת באולם, במרחב ייעודי, שבו קיימת הפרדה בין חלל התנועה של הרקדנים ובין חלל הצפייה. יותר מכך, החלל שבו מתרחשת היצירה מוגבה על בימה, וזאת מתוך חלוקה בולטת: עולם האמנות מזה ועולם היום-יום מזה. המחול העכשווי מערער על תפיסה בימתית זו. יצירות רבות של המחול העכשווי נמנעות במכוון מהפרדה חותכת בין חלל הריקוד לחלל הצפייה. טשטוש גבולות זה מושתת על התפיסה שלפיה הצופה הוא שותף פעיל ליצירה, והתיחום בין עולם האמנות ועולם החיים מועמד בלי הרף בסימן שאלה.

 

להקת ורטיגו: חיבור לטבע ולסביבה

במציאות שלנו רוב האנשים חיים בסביבה עירונית ומנותקים מהטבע. אנו דורכים על רצפה, מדרכה או כביש, מבלים את רוב זמננו בישיבה ללא פעילות גופנית ומכונות חוסכות לנו עבודה ונוכחות פיזית (מכונת כביסה, מחשב, טלפון סלולרי). במציאות זו, להקת ורטיגו מכוונת להאיר לנו את חשיבותה של האדמה. בסיור בכפר נכיר את המערכות השונות שנבנו במטרה לצמצם למינימום את ההשפעה והפגיעה של האדם בסביבה. תתקיים סדנא של פיסול בחומרים טבעיים כמו קש, אדמה, חול ומים. תתקיים סדנת תנועה בה נתחבר לחוויה הבלתי אמצעית עם הגוף שלנו דרך החושים, הדמיון והרגש.

ספרו לתלמידים על הדרך הייחודית של ורטיגו והקרינו בכיתה את הסרטון על הסיור בכפר:

https://www.youtube.com/watch?v=S4ponuV0aB8

 

 

נושאים אפשריים לשאלות: למה נבחרו דווקא התלבושות האלו למופע? מה תפקיד המוזיקה במופע? אלו הכנות הרקדן עושה לקראת המופע? מה הרקדן חש במופע עצמו? אלו מאמצים נדרש להקדיש הרקדן כדי שהמופע יצליח? מהי עבורך משמעות הריקוד כחלק מלהקה? כיצד אתה חווה מפגש עם תלמידים? האם זה מרגיש אחרת מלהופיע באולם לקהל מבוגר יותר? אתה את/ה מרגיש שהריקוד הוא ייעודך המקצועי/האישי?

 

 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

להקת המחול ורטיגו
סיגל אלוני - 052-2344502

gala1997@bezeqint.net

ירוושלים, רח' בצלאל 11