שניים על גג אחד דו לשוני(اثنين على سطح واحد, בשיתוף תיאטרון אלמינא,)

שני חיילים משני צבאות שונים מוצאים את עצמם לכודים על גג אחד שמסביבם רק מים.

תחילה הם מנסים להילחם זה בזה, אך הרצון לחיות גובר.

הם מנסים לתקשר זה עם זה, אך הם לא מדברים אותה שפה והצורך במציאת פתרונות יצירתיים והרוח האנושית יובילו את השניים לנסות ולהבין אחד את השני ולהתקרב אל האחר... עד לרגע הפרידה !

הפקה דו - לשונית בשיתוף ת.הנפש

שניים על גג אחד

מבוסס על המחזה "רובינזון וקרוזו"

מאת פסקוואלה ד'אינטרונה וג'יאקומו ראוויקיו

תרגום- חני עמית כוכבי עיבוד ובימוי -דורי אנגל

עיצוב- שי אהרון מוסיקה- עידן יצחייק

תאורה- מיכאל צ'רניאבסקי ואינה מלכין

משחק - איליה ציבולסקי ובסאם בירומי

מורים יקרים, תודה שבחרתם להזמין את ההצגה -שניים על גג אחד- לבית ספרכם. אנו מגישים חומר רקע ונושאים לדיון במטרה להעשיר את חווית הצפייה בהצגה.

יש הסבורים כי כדי ליהנות מיצירה אמנותית די בכך שחווים אותה. אנו מאמינים שההנאה קשורה גם בהבנת שפת התיאטרון הייחודית, מרכיביה וסימניה.

כל יצירה אמנותית הינה שילוב של תוכן וצורה.

באמנות התיאטרון מכיל התוכן מסר או אמירה, ואילו הצורה היא הסגנון האמנותי בו המסר מוגש. סגנון אמנותי פירושו משחק, תפאורה, תלבושות, תאורה, מוסיקה ותנועה; בעזרת כל אלה התוכן משפיע על הצופה, מרגש אותו ומעורר בו מחשבה.

ליצירה התיאטרלית מורכבות ייחודית משלה: היא תוצאה של שיתוף פעולה בין יוצרים מתחומי אמנויות שונים. יחד הם יוצרים את הצגת התיאטרון, כחוויה חד פעמית הנוצרת כל פעם מחדש, מול קהל צופים אחר, במקום אחר, בזמן אחר.

הצגת תיאטרון היא אפוא יצירה רבגונית ושלמה, וביכולתה לברוא עולם חדש, אחר, עולם של אשליה ודמיון, המקרין על עולם המציאות שלנו ומרעיף עליו קסם והנאה.

המחזאי והבמאי

למחזאי ולבמאי שני כלים עיקריים להביע את המסרים: העלילה והדמויות.

בהצגה שניים על גג אחד אין כמעט שימוש במילים, והשימוש בשפה הוא ייחודי ומקורי. בהצגה החוויה התיאטרלית מועברת באמצעים מוזיקאליים, חזותיים ופיזיים והשחקנים משתמשים בפנטומימה, במימיקה ובשפות שונות בתקשורת שביניהם.

1. מדוע אם המחזה המקורי נכתב בג'יבריש, הבמאי הישראלי עיבד את המחזה לעברית ולערבית?
2. מהם הערכים והתובנות השזורים בעלילת המחזה?
3. מהו לדעתך הקטע המצחיק ביותר בהצגה?
4. מהו הקטע המפתיע, המקורי ביותר?
5. מהי לדעתך הסצנה הטובה ביותר בהצגה? למה?

השחקן

תיאטרון אינו יכול להתקיים ללא שחקן.

לרשות השחקן עומדים אישיותו וכישוריו, בניהם שפת הגוף והבעות הפנים (מימיקה), באמצעותם השחקן מעביר לצופה מידע ורגשות גם ללא מילים.

בערכת עבודת השחקן אנו מציינים מקוריות, דיוק, הומור, עקביות, רגישות...

1. מהם לדעתך ההבדלים בין שתי הדמויות בהצגה?
2. מהם הדברים המשותפים לשתי הדמויות?
3. מה לדעתך גרם להתקרבותם?
4. אילו שינויים עברו הדמויות במהלך ההצגה?

התפאורה, התלבושות ואביזרי הבמה

התפאורה זהו המרכיב העיקרי בחוויה החזותית. העיצוב יכול להיות ריאליסטי כאשר הוא עשיר ומפורט והוא משחזר זמן ומקום באופן מדויק, והעיצוב יכול להיות גם מינימליסטי, כאשר פריט אחד מסמל את השלם ועדיין הוא יהיה עשיר ומקורי.

התלבושות, האיפור והשיער הם הסימנים החיצוניים של השחקן. המסרים החזותיים מספרים לנו על תכונותיו של הדמות ומשלימות את אופיים.

אביזרי הבמה גם הם יוצרים את העולם הייחודי של ההצגה.

1. מה חשבת על תפאורת ההצגה?
2. כיצד אופיינו הדמויות השונות?
3. באילו אביזרים מקוריים הבחנת במהלך ההצגה? (מטאטא, מסננת, תיבת מוסיקה, פחית שימורים...)

המוסיקה

המוסיקה בתיאטרון שונה ממוזיקה שנכתבה למופע מוסיקאלי. לרוב היא מוזסקה מקורית, קיומה תלוי בהצגה ותכליתה לשרת אותה, ליצור אווירה והתרגשות. לעיתים אין למוזסקה של ההצגה, חיים מעבר לאותה הצגה.

1. האם ניהנת מהמוסיקה בהצגה?
2. האם אהבת את השילוב של שירים ומנגינות מוכרים?
3. האם שמת לב לשימוש בפעלולי קול? (רדיו, מטס מטוסים, רחשי הים)

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

info.nephesh@gmail.com