ויסלר ישראל (פוצ'ו)

במפגש משוחח סופר הילדים והנוער פוצ'ו (ישראל ויסלר) על ההווי המיוחד של הפלמ"ח ומלחמת העצמאות, על הסיפורים שמאחורי הספרים וכיצד הפך מאגרונום לסופר.

בראיון לאתר וואינט, דיבר על תחילת דרכו ככותב: "גיליתי אותו [את שלום עליכם] בכיתה ה'. לדוד שלי היה אוסף של כל כתביו, ויום אחד שלפתי מהספרייה שלו את "חיי אדם" ונדהמתי. גיליתי סגנון אחר לגמרי מכל מה שהכרתי. עד אז קראתי רק ספרי הרפתקאות, ז'ול ורן, ויקטור הוגו. פתאום נחשפתי לחיי העיירה היהודית ברוסיה, לתיאורי דלות ועוני ועליבות, וכל זה עוד יוצא מצחיק. כל כך התפעלתי ממוטל בן פייסי החזן, שאומר בעמוד הראשון של הספר "אשרי יתום אני". הילד התייתם, אבל אומר איזה כיף לי שכולם מרחמים עלי. כשקראתי את זה חשבתי לעצמי: הלוואי שיכולתי לכתוב ככה".

כשהיה בן עשר גילה פוצ'ו את סיפוריו של שלום עליכם וכשהיה בן ארבע עשרה גילה את הפלמ"ח ומשני אלה לא הפסיק להתלהב, והם היושבים בלב יצירתו המפוארת של ישראל ויסלר, המכונה פוצ'ו. הוא היה בין הראשונים לתאר את דור הפלמ"ח באופן יומיומי, בלתי אמצעי, רווי הומור ובכתיבה נטולת יומרות ובספריו קיבע את תדמיתו של הפלמ"ח בתודעה הישראלית.

פוצ'ו נולד בשנת 1930 וגדל והתחנך בתל אביב ובוגר הגימנסיה הרצליה. הוא סופר ילדים ונוער, מחזאי, תסריטאי, משורר, מספר סיפורים וצ'יזבאטים. עם סיום בית הספר התיכון התגייס לשורות הפלמ"ח וכחודש לאחר מכן פרצה מלחמת השחרור. הוא שובץ לגדוד הראשון של חטיבת יפתח והשתתף בקרבות בעמק הירדן ובנגב ונטל חלק במבצע כיבוש באר שבע. בתום המלחמה הקים יחד עם חבריו את קיבוץ הל"ה וריכז את ענף המטעים של הקיבוץ. בזמנו הפנוי ישב וכתב וכשהיה בן תשע עשרה נולד "חבורה שכזאת", ספרו הראשון. הספר שיצא לאור רק כשבע שנים לאחר שנכתב, זכה להצלחה מסחררת, ואף עובד לסרט קולנוע בכיכובם של יוסי בנאי וגילה אלמגור.

פוצ'ו פרסם כארבעים ספרים לילדים ונוער ונחשב לבכיר היוצרים ההומוריסטיים לילדים ונוער בישראל. בין ספריו: "איה הג'ינג'ית", "המורה הדגול שמילקיהו", "שוקי בקבוקי", "אני פחדן אני", ורבים נוספים. נוסף על אלה כתב שירה, תסריטים לטלוויזיה החינוכית ונחשב לרב אמן כמספר צי'זבטים. בשנת 2016 זכה בפרס למפעל חיים מטעם אקו"ם ובשנת 2010 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

כשנשאל בריאיון לדעתו בנוגע להבדל בין הנוער של היום לנוער של ימיו, ענה כך: "נראה לי שהנוער היום במבוכה נוראית. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה שיציבו לו מטרות ויכוונו את דרכו. ומי שכבר רוצה לעשות משהו למען המולדת, לא יודע איך. לבני גילי בתקופת קום המדינה היו חיים קלים מאין כמותם. הכול היה פשוט. לא היו לנו לבטים. ידענו שצריך להקים מדינה, להגן עליה, ולעלות להתיישבות – וזה מה שעשינו".

הצעות לדיון לקראת מפגש:

1. בראיונות שונים תיאר פוצ'ו כיצד בער לו להצטרף לפלמ"ח, בין היתר כדי שיוכל לכתוב סיפורים על חוויותיו והרפתקאותיו. מהו לדעתכם הקשר בין יצירת ספרות ובין חווית החיים של הכותב? האם לדעתכם הוא הכרחי? האם אתם יכולים להדהות עם הרצון לחוות חוויות לשם עיבוד החוויה ליצירת אמנות?
2. אנו חיים בתקופה בה מרבית מהתקשורת שלנו מנוהלת דרך רשתות חברתיות והמסרים עוברים בין האחד לשני באופן מידי. נסו לחשוב, באיזה אופן הכתיבה בזמן אמת משפיעה על החוויות שלכם?
3. ניתן לבקש מהתלמידים לראיין סבים וסבתות על תקופת קום המדינה, ולבקש מהם להעביר לנכדים סיפורים ששמעו מהוריהם. מה היה מיוחד באותם הימים? במה התקופה ההיא שונה מימינו בהווה?

הצעות לעיבוד לאחר מפגש:

1. לפוצ'ו אישיות יוצאת דופן גם בגילו המופלג. אי אפשר לטעות בשמחה, בהומור, בבלתי אמצעיות ובאופטימיות שהוא מציע לעולם. איזה חותם השאיר עליכם המפגש? מה חוויתם ומה התחדש לכם?
2. פוצ'ו הוא אחד השרידים האחרונים שלחמו במלחמת השחרור. כיצד חוויתם מפגש זה? אלו מחשבות זה עורר בכם? (ניתן לדבר עם התלמידים על הגיוס המתקרב, העולם הערכי שמנחה אותם, הפער בין העבר וההווה בנקודה זו ועוד).
3. חלקכם חברים בתנועות נוער. האם ההווי אותו תיאר פוצ'ו מימיו כנער, מזכיר את ההווי שלכם? במה הוא שונה?
4. פוצ'ו חי בימים בהם מדינת ישראל הוקמה והוא לקח חלק במאמץ המלחמתי ואף היה שותף להקמת קיבוץ הל"ה. נסו לחשוב מה מאפיין את תקופת הנעורים שלכם, במה היא שונה מזו שתיאר?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

poochoo@smile.net.il