מפגש עם הסופרת שמחה טולידאנו־מויאל
ניקה – ימיה הראשונים בכיתה א'
הסיפור שמאחורי הסיפור
במפגש זה אני מספרת על הספר, על הרעיון שהוביל לכתיבתו ועל תהליך היצירה שלו. המפגש איתי הוא מפגש ספרותי־מוזיקלי המתאר למעשה את שלבי ההוצאה לאור של ספר ילדים – ""הסיפור שמאחורי הסיפור. הספר מבוסס על דמויות ועל אירועים אמיתיים, לכן הילד מזדהה עם החוויה שמעבירה לו גיבורת הסיפור בדרך בלתי אמצעית.
במפגש נחשפות סוגיות ספרותיות העולות מתהליך כתיבת הספר. בין לבין מושמעים שירים – מוּכּרים פחות וּמוּכּרים יותר – הקשורים לתוכן הסיפור, וכן נעימה מוזיקלית הסוחפת את הילדים לעולמם הפנימי.
במפגש צוללים כל הילדים לתוך הספר, ועם ניקה, גיבורת הסיפור, הם עוברים את תהליך המעבר שלה מהגן לכיתה א'. עיקר המיקוד במפגש הוא על איור הספר, מתחילתו ועד סופו, על שלל השאלות הצצות תוך כדי ההתקדמות בעבודה.
כיצד בוחרים את דמות גיבורת הסיפור? כיצד נבחרים החברים? מהו האופי הכללי שיישאו האיורים? כיצד תיראה כל דמות? אֵילו צבעים יהיו דומיננטיים? מדוע בוחרים בתמונה מסוימת ולא באחרת לעיטור כריכת הספר?
הילדים מבינים בדרך מוחשית את נושא האיור על כל שלביו באמצעות מצגת, וּבסוֹפה ניתנים להם דפים לצביעת האיורים מתוך הספר. לרגע הם מקבלים עליהם לכאורה את תפקיד המאייר, והדבר מאפשר לכל אחד מהם להחליט כיצד לדעתו אמור הספר להיות צבוע. זאת ועוד, לכל ילד ניתנת יד חופשית להוסיף לאיור אלמנטים כיד הדמיון הטובה עליו.
עם מה יוצאים מהמפגש הנוכחים בו? התמורה מהמפגש היא בעצם כפולה. הרווח המשני הוא שהילדים לומדים על תהליך לידתו של הספר, למן רקיחתו בדמיונה של המחברת ועד מכבש הדפוס; ואילו הרווח העיקרי הוא העצמתם של הילדים – הלוא הם הלקוחות הישירים – וחיזוק ביטחונם העצמי לנוכח המעבר אל המאיים והלא מוּכר, המעבר לכיתה א'.
בברכה,
שמחה מויאל
052-4695452
רקע
הדמות המרכזית שעליה אספר היא כזו שכל ילד יכול להזדהות איתה; דמות כזו שכל קורא – אף הקורא המבוגר ביותר – יכול להרגיש שסיפורהּ הוא למעשה סיפורו אישי.
אחרי שעלתה נכדתי לכיתה א', שמעתי מפיהּ על הקשיים שהיא חווה. ראיתי כיצד היא מנסה להתמודד עם שיעורי הבית – הן בכתיבה והן בקריאה – ושאלתי את עצמי: האם כל הילדים בימינו חווים כך את הלמידה? ישבתי ימים רבים בגינה הציבורית שם, בגינה, שאלתי את הילדים על החוויות שלהם. אחר שלושה חודשים אספתי את כל הפתקים ועברתי עליהם אחד לאחד. בעודני קוראת, התחזקה אצלי המחשבה על כך שהסיפור של הנכדה שלי חייב להיכתב
בתהליך הכתיבה עבר הסיפור כמה וכמה גלגולים, מהפכים ושינויים – עד שקיבל את צורתו הסופית. את ניקה, גיבורת הסיפור, לא היה קשה לאתר. היא הייתה מולי מדי יום ביומו. הקושי היה למצוא את הדמויות שילוו אותה. מי יהיו החברים שלה? כיצד הם ייראו? מה יהיה אופיים? וכיצד תיראה חברתהּ הטובה ביותר?
האיורים הם חוויה מרתקת ביצירת ספר.תפקיד המאייר הוא לתרגם את התוכן הכתוב לידי יצירה איורית־ציורית; להפיח חיים בדמויות.המאיירת ידעה במדויק מה אני מדמיינת וּמה אני רוצה, הקושי היה בבחירת הצבעוניות של הספר.אני אוהבת מאוד צבעים חזקים וחמים, ואילו המאיירת חשבה שצבעי פסטל בהירים ורכים ייטיבו עם הסיפור.
האיורים הם חוויה מרתקת ביצירת ספר. תפקיד המאייר הוא לתרגם את התוכן הכתוב לידי יצירה איורית־ציורית; להפיח חיים בדמויות.המאיירת ידעה במדויק מה אני מדמיינת וּמה אני רוצה, הקושי היה בבחירת הצבעוניות של הספר.אני אוהבת מאוד צבעים חזקים וחמים, ואילו המאיירת חשבה שצבעי פסטל בהירים ורכים ייטיבו עם הסיפור.התפשרנו.
אהבתי לקרא את סדרת חסמב"ה של יגאל מוסינזון. נהניתי לעקוב אחר נערי החבורה, להתעמק במעלליהם וּלדמיין שגם אנו, הילדים, יכולים להיות גיבורים.אנה פרנק, להבדיל אלפי הבדלות בַּזמן וּבמקום, הייתה המודל לגיבורת הסיפור שלי. החוסן הנפשי והעוצמה שלה הביאו אותי לחפש לסֵפר שלי שֵם שיישא בכנפיו העצמה והשראה.ביוונית ניקה (Νίκη) משמעה ניצחון. היא מתוארת כדמות זעירה העוטה לגופה גלימה מתנפנפת, סמל לניצחון וּלתקווה.
סיפור העלילה מוּכר לכל קורא והסביבה מוּכרת לכל ילד. שׂכרי הגדול ביותר הוא בעובדה שכיום, במפגשים עם תלמידים, הם אומרים לי: "ניקה זה אני!"
שמחה טולדאנו מויאל ,אומנית (,לימדתי ילדים ומבוגרים פיסול), אני גם צלמת וציירת. היתה לי חברה Israeli Visual Arts. www.israelivisualarts.com , החברה י יצגה אומנים ישראלים ומקומיים בארה"ב.
כסופרת , כתבתי שלושה ספרים שניים יצאו לאור השלישי בתהליך עבודה .
במפגש נחשפות סוגיות ספרותיות העולות מתהליך כתיבת הספר. בין לבין מושמעים שירים – מוּכּרים ופחות וּמוּכּרים הקשורים לתוכן הסיפור, וכן נעימה מוזיקלית הסוחפת את הילדים לעולמם הפנימי.
ספרי המוצע לכם "ניקה- ימיה הראשונים בכיתה א" מביא עמו לחלל הכיתה חוויה אמנותית,היסטורית משולבת בחיזוק החוסן הרגשי.כל ילד מרגיש שהסיפור מסופר עליו.