ליאת מר וסרטה "הטובים לסיף"

סיפורה של משפחת חתואל , שושלת הסייפים המפורסמת מעכו, הנשלטת על ידי חיים חתואל האבא והמאמן האגדי. לאורך ארבעים  וחמש שנה שלטה המשפחה בענף הסיוף. בני המשפחה השתתפו בשבע אולימפיאדות.  הם כבשו כל יעד אפשרי בארץ ובעולם, והפכו את עכו למעצמת סיף בינלאומית . רגע לפני המשחקים האולימפיים בריו 2016  חיים מתחיל לאבד את שליטתו  בילדיו. מה ששולח אותם לדו קרב משפחתי ספורטיבי ויצרי בו בני המשפחה דוקרים זה את זה בזירה ומחוצה לה.  

קדימון הסרט

https://vimeo.com/211442004

ליאת מר 

בעלת תואר שני בחוג לקולנוע וטלוויזיה מאונ' תל אביב תעודת הוראה בקולנוע ממכללת בית ברל.

מורה לקולנוע עיוני בתיכון לאומנויות "ריגלר" נתניה. 

מאז שאני זוכרת את עצמי אני משוגעת על קולנוע. 

כבר בתקופת הלימודים שלי הבנתי שקולנוע תיעודי מעניין אותי יותר מקולנוע עלילתי. 

במאית ומפיקה סרטי תעודה: "קינדרלעך" 2007 סרט תיעודי על להקת הבנים החרדית הראשונה בעולם שודר בערוץ 1

"סגורות" 2013 סרט תיעודי על כלא נווה תרצה שודר בערוץ 8 של הוט. השתתף בפסטיבלים רבים בעולם זכה בפרס "טירת הזהב" בפולין

מפגש סביב הסרט נמצא בסל תרבות 

"הטובים לסיף" דוקו תיעודי אודות משפחת חתואל מעכו. שדור ביס דוקו השתתף בתחרות הישראלית בפסטיבל דוקאביב 2017

השתתף בתחרות הבינלאומית בספטיבל סנטה ברברה ארה"ב 2018

כיום עובדת על הסרט הבא שלי, מקיימות הרצאות והקרנות עם הסרטים שלי  בכל רחבי הארץ. 

למה החלטתי לעשות את הסרט? 

מבחינתי, קולנוע תיעודי חייב לשלב אמירה חברתית ולהביא לצופים נקודות מבט וקולות של אוכלוסיות ואנשים שלא שייכים תמיד למרכז. כאישה יוצרת, חשוב לי לחשוף צדדים במציאות של החיים שלנו בישראל שבהן מעורבות נשים. ענף הסיף נחשב ענף ספורט שולי, נידח אבל בתוך העולם של הסיף  גיליתי משפחה מיוחדת משפחת חתואל שכנגד כל הסיכויים הצליחה ליצור שושלת סייפים אולימפית.  

הגעתי לסיפור על המשפחה בצורה מיוחדת כמו שקורה הרבה פעמים בעולם התיעודי. בסרט הקודם שלי "סגורות" אחת האסירות הייתה סייפת והיא סיפרה לי על משפחת חתואל ועל האקדמיה לסיף. 

שלב התחקיר:  הבנתי שמעניין אותי לספר את הסיפור של המיזם החברתי של אקדמיה לסיף - רעיון חברתי ייחודי שניסה להביא בני נוער  לספורט ולהרחיק אותם מהפשע. הבעייה הייתה שלא היו חומרי גלם משנות השבעים כי רוב האנשים שהיו באקדמיה לסיף עזבו את הענף.  מצאתי איש אחד, הגיבור של הסרט שלי, חיים חתואל, שהיה החניך המצטיין של האקדמיה לסיף. לשמחתי חיים תיעד את החיים שלו במצלמת פילם סופר 8 ולכן היה לי תיעוד נדיר מאותה תקופה. הבנתי שאני רוצה לשלב בין העבר בשנות השבעים לבין ההווה, המסע של המשפחה לאוליפיאדה ריו 2016. במהלך העבודה התברר לי שמערכת היחסים בין הגיבורים היא מורכבת ומרתקת והסרט יעסוק במשפחה המיוחדת - משפחת חתואל.

שלב הצילומים וההפקה:  לצלם סרט זו תמיד משימה מורכבת. לצלם סרט על משפחה זו משימה קשה ביותר. צריך לפעול ברגישות בין הדמויות שהן כ"כ קרובות אחת לשנייה ויש ביניהן מטען רגשי עמוק. בשלב הצילומים הבנתי שאני חייבת לצלם בחו"ל בתחרויות בינלאומיות כדי להעצים את המתח המשפחתי. לשמחתי השתתפתי בחממת נשים של הקרן החדשה לקולנוע ושם חיזקו אותי עם ההחלטה המאתגרת לצלם בעולם. תוך כדי צילומים של שנתיים, התקרבתי מאוד לדמויות, הן הרגישו נוח לידי והתנהגו בטבעיות מוחלטת

שפה קולנועית: עבדתי עם צלם מוכשר ורגיש בשם רואי רוט, שמצלם סדרות כמו "כיפת ברזל", "נבסו", "שטיסל" ועוד. החלטנו שהסרט יצולם בסגנון "סינמה וריטה" שזה אומר שאנחנו סוג של "זבוב על הקיר" מנסים ללכוד את הרגעים הדרמטיים בחיי המשפחה, גם בבית וגם במועדון הסיף. בנינו סיטואציות מחיי היום היום של הגיבורים שמייצרים תחושה של טבעיות. לכן לקראת כל יום צילום תכננו מראש איזה סצנות יצולמו. לפעמים הדמויות שיתפו פעולה ולעיתים לא.  לגבי הצילום של הסיף, פה היה אתגר גדול לצלם ספורט לא ברור כאשר הספורטאים מכוסים במסכה. 

שלב העריכה: היו לנו 80 שעות חומר גלם וחומרי ארכיון, עבדתי עם נעם עמית עורך מוכשר שערך את הסרט "טהורה לעד" על בית"ר ירושלים. התחלנו לצפות בסרטי דוקו ספורט ומשפחה במטרה לקבל השראה. ערכנו סצנות לכל דמות וארגנו את הסיפור לכדי סיפור מסע לקראת האולימפיאדה בשילוב עם חומרי העבר. בסוף יצא סרט באורך שעה שבנוי מקצב מהיר כמו הדמויות שלו. 

הקרנת סצנה שלא נכנסה לסרט: בסצנה רואים את חיים ודלילה חתואל מגיעים לחטיבת ביניים ומנסים לשכנע את התלמידים לעסוק בסיף. 

בתום הסצנה אני שואלת את התלמידים מה הם יודעים על ענף הסיף? הם גולשים בנייד ודולים מידע. אני שואלת אותם לאור הסצנה-  מה לדעתם הנושא של הסרט? 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

mermerit@gmail.com