קנולר אלירן ווייסבלאי אבי וסרטם "הטקס"

בגיל 80 יוצא אלוף משנה דוד רוקני לפקד על טקס יום העצמאות בהר הרצל בפעם ה-30.  למרות השנים שעוברות הוא ממשיך להיות קפדן ומלא מוטיבציה. 

כמו בכל שנה הוא עובר דרך מפרכת של מיונים, אימונים, בניית צורות ותרגילי סדר למצעד הצבאי המסורתי, משימה  אשר איש מלבדו אינו יכול לבצע.

שבוע לפני הטקס מתרחש אסון נוראי שבמהלכו נהרגת סגן הילה בצלאלי לנגד עיניו. לראשונה, מתמודד רוקני עם מציאות שהוא לא מכיר בטקס שישנה את חייו.

המפגש יתמקד בעשייה התיעודית משלב התכנון ועד שלב הביצוע, בבחירת הדמויות ובמפגש איתן, ובתהליך של עבודה בצל אסון כבד.

מפיק ראשי: אבי וייסבלאי; בימוי והפקה: אבי וייסבלאי, אלירן קנולר; תסריט: אבי וייסבלאי, טמיר אבידור, אלירן קנולר; עריכה: טמיר אבידור; צילום: אלירן קנולר; פסקול: ארז עיני; מוזיקה מקורית: עמית פוזננסקי.

ישראל 2013. 85 דקות, עברית, כתוביות בעברית

הסרט זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל דוק אביב.

אבי וייסבלאי  - במאי תסריטאי ומפיק

אבי וייסבלאי יליד רמת גן , 1979. בוגר החוג לקולנוע ולטלויזיה של אוניברסיטת תל- אביב במהלכן זוכה קרן אמריקה ישראל (2005,2008) וקרן סנונית לסרט העלילתי הקצר "יום חופשי":        

נסיון מקצועי (פירוט חלקי):

• הטקס – דוקומנטרי, 85 דק', 2013. יס דוקו – זוכה פרס חביב הקהל בדוק אביב.

• הזז- דוקומנטרי קצר על סופר שנעלם. פסטיבל ירושלים 2012.

• מדינה ביום אחד- דוקומנטרי, 50 דקות, 2011 . ערוץ יס דוקו. הסרט הדוקומטרי הטוב ביותר, פסטיבל ורשה 2011. בימוי והפקה. מועמד לסרט ההיסטורי הטוב באסיה- פסטיבל שנחאי לטלוויזיה.

• הדור הבא- סדרה קומית על עולם הזוהר- אתר FLIX , ערוץ 10- "צינור לילה" אחת מ-10 סדרות האינטרנט הטובות ביותר,2011. בימוי והפקה.http://www.flix.co.il/tapuz/myPage.asp?id=3413913

• לקטור בפסטיבל דוקאביב- דוקוצ'אלנג' 2010

• 2  דקות של השראה, דוקומנטרי, פסטיבל דוקגליל, 2009. בימוי.

• חדשות 10-  שישי, כתבות דוקומנטריות, 2009, בימוי

• ערוץ 1 - כתבות דוקומנטריות- יומן, ערוץ 1 , 2009, בימוי.

• שופט בתחרות פרויקט 48 לסרטים קצרים תל-אביב 2009.

• קמפיינים מצטיינים – פרסומות: בזק בינלאומי, סופרפארם,קרליין, ועוד 2009-2012 , בימוי.

• פרס הסרט הטוב ביותר-  האישה עם מצלמת הקולנוע ,דוקוצאלנג' במסגרת פסטיבל דוקאביב, 2009  הוט VOD, יס דוקו, סינמטק תל-אביב, תחרות דוקוצ'אלנג' הבינלאומית- סיאטל, פסטיבל שיקגו לסרטים יהודיים.

• פסטיבל קאן 2009 – SHORT FILM CORNER,   הסרט: ללא מרשם

• זוכה פרוייקט 48 שעות העולמי  לסרט הקצר: ללא מרשם – פסטיבל מיאמי: FILMAPLOOZA  פרס הבימוי, התסריט, 2009, בימוי הפקה.

• אלירן קנולר – צלם, במאי, תסריטאי ומפיק

• יליד ת"א 1975 , בוגר מגמת הקולנוע של תיכון עירוני א', בוגר המחלקה לקולנוע בית ברל. זוכה פרס  וולג'ין 2001 לסרט הקצר הטוב ביותר ("כדור" – כתיבה ובימוי). זוכה קרן שרת לבוגרי קולנוע 2002. בוגר סדנאות ת"א לוס אנג'לס 2008.  

• תסריט בימוי:

  2012-3 "הטקס" – סרט דוקומנטארי על מפקד טקס יום העצמאות (יחד עם אבי וייסבלאי). זוכה פרס חביב הקהל בדוק אביב.

  2009 "אני שונא את הודו" – סרט דוקומנטארי אישי – בעבודה

  2009 "משחקים בקקי" – דוקו צאלנג' – תסריט וצילום – מקום שני

  2007 "הטוקבקיסטים" – יוצר שותף – בימוי צביקה בינדר.

  2004 "סיפורו של הפסטיבל ה -1 " – תיעודי – סרט הפתיחה של פסטיבל הסטודנטים.

  2002 "חדוות העשייה הסטודנטיאלית" – תיעודי - סרט הפתיחה של פסטיבל הסטודנטים.

  2001 "כדור" – בית ברל. תסריט ובימוי. עלילתי 21 דק' – זכה בפרס וולגין לסרט הקצר הטוב ביותר והשתתף בעשרות פסטיבלים.

  צילום:

  צלם הסדרה על תולדות הקולנוע הישראלי "חגיגה לעיניים" ששודרה בערוץ 1 של עלמה הפקות, יאיר רווה, שי להב  ובבימוי נואית גבע. סרט על המוסד בבימוי של נפתלי גליקסברג, מזה יותר מ- 10 שנים צלם ראשי בתוכניות טלוויזיה פריים טיים כגון - העונה ה- 4 של "קצרים", מערכוני חוץ "צחוק מהעבודה" ו "שלום אנד גוד איבניניג" בערוץ 2. סדרות דוקומנטאריות כגון-  "אדרנלין", "הצבא של יבין", "בטבעת זו", "הסיפור האמיתי". צלם ויוצר שותף בסרט "הטוקביקסטים" (2007). צלם הסרטים "תחשוב פופקורן" – דן גבע (2003) "רעש" – דן גבע (2011). הסרט הדוקומנטארי "הסיפור האחרון של פרנץ קפקאי"(2011). התיעודי הקצר "משחקים בקקי" (מקום שני בדוקו צאלנג') ועוד. בנוסף מצלם בתוכניות טלווזיה כגון "המרוץ למליון" סרטים קצרים, פרומואים, קליפים, פרסומות לטלווזיה, ולאינטרנט

השיחה עם היוצר לאחר הסרט תדון בעשייה דוקומנטרית.  בשיחה יעלו נושאים כמו בחירת הגיבור, אופן העבודה על הסרט ואיך מתמודדים עם שינוי והתהפכות המציאות תוך כדי הצילומים (במקרה שלנו האסון שהוביל למותה של הילה בצלאלי). איך מספרים את סיפורו של הטקס החשוב ביותר במדינה שקורה בצל אסון גדול.

הכנה:

איזה סרטים תיעודיים ראיתם לאחרונה? ובכלל?

האם לדעתכם סרט תיעודי יותר מעניין/פחות מעלילתי?

למה לדעתכם יש טקסים ותרגילי סדר בצבא? מה חשיבותם? (הרי כאשר צבא נלחם הוא איננו משתמש בצעידה, הצדעות ודגלים)

אפשר להקרין למשל קטע קצר של צעידה עם דגלים מיוטיוב:

https://www.youtube.com/watch?v=8ifMK-2ed_E

(אפשר לטעון שבצבא יש חשיבות רבה לסדר, ניקיון, דיוק, תאום ושיתוף פעולה, יחסי סמכות, ציות לפקודות – טקסים מביאים לידי ביטוי איכויות אלה בצורה סימבולית, וממחישים למשתתפים ולצופים את העולם הצבאי וכללי ההתנהגות המיוחדים לו.

מצד שני אפשר לטעון שטקסים מדגישים את כל מה שרע בצבא: היררכיה שרירותית, צייתנות עיוורת, הדגשת כוח וכלי נשק – סוג של מפגן של כוח וכוחנות ויהיו אף שיגידו: התחברות לערכים פאשיסטיים)

נקודות אפשריות לדיון ועיבוד לאחר המפגש:

מה הרגשתם במהלך הצפייה? מה הפתיע? מה היה צפוי? מאיזו סצנה בסרט הכי התרגשתם? מה בסצנה או ברגע הקולנועי גרם לכם לזכור אותה או העלה בכם את הרגש?

אם האסון לא היה מתרחש – האם עדיין ניתן היה ליצור סרט מעניין וראוי?

האם המפגש עם היוצר שינה/העמיד באור אחר את מה שהרגשתם בזמן  הצפייה בסרט?

האם במפגש נאמרו דברים שהפתיעו אתכם?

האם הסרט והמפגש שינה את תפישתכם על קולנוע דוקומנטרי?

האם אפשר לספר סיפור באמצעות חומרי מציאות?

האם הצפייה והמפגש שינו את דעתכם על קולנוע דוקומנטרי?

מה ההבדל בין סרט עלילתי לדוקומנטרי?

איך היה נראה סרט עלילתי על רוקני והטקס? מה הייתם מספרים/מראים בו אם הייתם התסריטאים והבמאים?

מה היתרונות של עלילתי?

מה היתרונות של הדוקומנטרי?

מי הוא רוקני? כיצד הייתם מתארים אותו?

(קשוח, פדנט, אחראי, שאפתן, יצירתי, אופטימי, מנהיג, אבהי)

איך הסרט מספר לנו מי הוא רוקני? איך קורה שבסוף הסרט אנחנו מרגישים שמכירים אותו במלוא מורכבותו?

(מראים את רוקני בכל מיני מקומות ומצבים: רוקני בוחר חיילים – לפעמים מעליב, לפעמים מעודד. רוקני באימונים: לפעמים קשוח, לפעמים דואג ואבהי. רוקני עם האחראים האחרים על הטקס: יצירתי ובעל רעיונות, נלחם עליהם, נעלב כשחלק לא מתקבלים, כועס ודואג כאשר אין לו את התנאים לעבוד: אין מספיק חיילים, חיילים בלי מוטיבציה וכד'. רוקני עם אשתו- מכבד אותה -  חשוב לו שהיא תראה. רוקני לבד מדבר למצלמה)

האם דעתכם על רוקני השתנתה במהלך הסרט?

אם כן, אילו רגעים בסרט היו נקודת מפנה בהצגת/חשיפת דמותו?

בסרט לא רואים ולא שומעים את היוצרים, הם לא מראיינים את רוקני, לא נראה שמכוונים אותו בשום צורה – מה בעצם עשה כאן ה"במאי"?

(לבמאי השפעה מכרעת על הצורה שבה אנחנו חווים את רוקני והסיפור שלו – מה אנחנו חושבים עליו ועל מעשיו. ישנם חומרים רבים שצולמו ולא נכנסו לסרט. למשל: ייתכן שהיו רגעים בהם רוקני כעס על החיילים יותר ממה שראינו בסרט. ייתכן שהיו רגעים בהם החיילים לא התייחסו אליו בכבוד. יתכן שהבמאי ביקש מרוקני לעשות דברים מסוימים, לחזור שוב על דברים שכבר עשה – כי רצה שיהיו בסרט ואנחנו לא יודעים על כך וכו'. לבמאי דוקומנטרי יש תסריט: לפעמים הוא נכתב מראש, לפעמים בזמן עריכת הסרט, התסריט מבטא את הסיפור שהבמאי רוצה לספר,  ובהתאם לכך הוא מכוון את רוקני ומחליט מה להכניס לסרט בעריכה ומה להשאיר בחוץ)

אפשרות להפעלה:

לרשום תכונות של רוקני על הלוח. לחלק את הכיתה לקבוצות. המשימה: לקחת תכונה ולנסות להיזכר בסצנה/סצנות שבהן למדנו על תכונה זו. הקבוצה שמצאה  עדויות למספר הגדול ביותר של תכונות – מנצחת.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

theceremonyfilm@gmail.com