הביטאט-עמותת הכוריאוגרפים

היצירה ״הביטאט״ היא דואט לשני רקדנים, אשר חוקרת את המתח הקיים בין כוריאוגרפיה כתובה מראש ל״כאן ועכשיו״, בין יצוג לבין קיום, בין המקום בו ״מופיעים״ והמקום בו ״חיים״.
הרקדנים מבקשים לחוות מחול שידוע מראש, ובו זמנית מאולתר, נגלה מחדש ונכתב בהווה.
הם בודקים האם אפשר לרקוד את ה״כלום״, ויחד עם ״וריאציות גולדברג״ של באך, משחקים בדרכים שונות לענות על השאלה - מהו מופע מחול?
 

מהו ה״הביטאט״ - המרחב הטבעי של מופע מחול?
האם הוא הבמה? הריקוד? הגוף? המפגש בין כל אלה והקהל?
על במה ריקה, כאשר הקהל יושב מסביב, נרקוד לכם ריקוד, ובאותו זמן נחייה לכם חיים.
נחווה את זמן המופע כזמן של חיים. נתבגר בשעה.
ולמרות שאנחנו מכירים את הריקוד, ולמרות שאנחנו מכירים את עצמנו - נדמיין לעצמנו שאנחנו לא מכירים כלל.
נעצור, נשהה את הרגע המוכר הבא, ונניח ללא-כלום להתגלות.
ניתן לו לספר לנו משהו שלא ידענו - על טבעו של ריקוד, על טבעו של גוף, על היכולת שלהם להתקיים בהתנגשות מתמדת בין ביולוגיה ותרבות, בין ידיעה לחוסר-ידיעה, בין היומיומי לנשגב. 

 

אורי שפיר הוא רקדן, כוריאוגרף ויוצר. יליד 1983 וגדל במרכז הארץ. בוגר תיכון אלון ברמה״ש, הסדנה למחול בקיבוץ געתון, תכנית ״כלים״ לכוריאוגרפיה, ותכנית תואר שני לכוראוגרפיה ״מסטר אקסרס״ במונפלייה, צרפת. אורי יוצר עבודות שנת 2009 והופיע איתן על במות שונות בארץ כמו הרמת מסך, זירת מחול, חשיפה בינ״ל, וגם בפסטיבלים שונים ברחבי העולם. 
כרקדן, החל את דרכו באנסמבל בת שבע, והמשיך לשתף פעולה כרקדן-יוצר עם יוצרים ישראלים כמו יסמין גודר, ניב שינפלד ואורן לאור, דנה רוטנברג, מאיה לוי, גיא גוטמן ואחרים. 
בשנת 2017 זכה בפרס שרת התרבות ליוצרים צעירים.
אורי הוא גם מורה לגאגא, שפת התנועה של אוהד נהרין, ומלמד סדנאות ושיעורים בארץ ובעולם.
את העבודות שלו ניתן למקם על קו הביניים בין מחול לפרפורמנס, והן חוקרות מצבים שונים של להיות (Being), לפעול (Doing), ולרקוד (Dancing). במופעים שלו הוא חוקר את פעולת ההופעה עצמה, באמצעות תנועה כתובה ולא כתובה, ובאמצעות מבנים ומערכות יחסים משתנים בין המופיע, הקהל והמופע עצמו.

איך אפשר לשמור על ה״חיות״ של הריקוד כאשר מופיעים אותו? באיזה אופן אפשר לתת לגוף לבצע את הכוראוגרפיה בכל פעם כאילו הוא עושה אותה בפעם הראשונה? איך אפשר בכל פעם מחדש לחיות את הריקוד, ולהפוך אותו לאירוע שקורה ברגע זה ממש? העבודה שמה דגש על פרקטיקה של יצירת חומר תנועתי, והאופנים השונים בהם ניתן לשמור על החומר ״חי״ - כיצד אופן הביצוע משנה את הכוראוגרפיה עצמה, ובאיזה אופן אנחנו יכולים לשחק עם החומר התנועתי ולתת לו להגיב לזמן ולמרחב בו הוא מתקיים. 
 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

ushafir@gmail.com