יוצרת וסרטה - גלי הדף - כנרת חי גלאור

רבקי בת 25, אמא צעירה לשני ילדים קטנים, שבעלה יהודה יצחק נפצע בצוק איתן, עומדת בפני התלבטות האם להמשיך לטפל בו יומיום או לצאת לחיים חדשים בלעדיו. אורן בן 46 סובל מפוסט טראומה מאז שירותו כמסתערב והיום עומד בפני גיוסו של בנו הבכור המתלבט האם להמשיך בדרכו.  אלונה נפצעה קשה בפיגוע בדולפינריום ולמרות שנפגעה בגופה ובראשה היא לא מוכנה לוותר על אהבה. אימה בדרכה הייחודית מנסה לעמת אותה עם כאן ועכשיו. שלושת הסיפורים מתחברים דרך סיפורה האישי של היוצרת כ"ילדה של" ומי שהפכה להיות כיום. 

כנרת חי-גילאור- במאית ועורכת סרטים. מאז שסיימה את לימודיה בבית הספר לקולונוע וטלויזיה ע"ש סם שפיגל, כנרת בעיקר עוסקת ביצירת סרטים דוקומנטרים. המשיכה להאיר את הסיפורים הנמצאים בקרבנו היא זו שמניעה אותה ליצור ללא הרף. סרטיה הוקרנו בפסטיבלים רבים בעולם ואף וזכו בפרסים משמעותיים כגון פרס בימוי, הסרט הטוב ביותר, פרס הקהל ועוד. סרטיה של כנרת עוסקים בנושאים חברתיים, אנושיים, כואבים ועם זאת מחממי לב ומעוררי השראה. 

רשימת סרטים – הפקה ובימוי:

"ביחד לבד" (2019) - תיעודי 54 דקות- בימוי (בשיתוף עם מיה טיברמן), הופק עבור יס דוקו

פרס הסרט הדוקמנטרי הטוב ביותר- פסטיבל טונונטו. פרס הקהל פסטיבל פלורנטינה רוסיה, פרס הקהל בפסטיבל דוקאביב-מקום שלישי

פסטיבל דוקאביב נגב, פסטיבל  Sichuan TV Festival in China, נמכר לערוץ שידור יפני. 

"גלי הדף" (2017) - תיעודי 70 דקות – תסריט, בימוי והפקה. הופק עבור יס דוקו

פסטיבלים: THE JEWISH FILM FESTIVAL-Jerusalem, THE JEWISH WOMEN FF NY, Picture That FF- Calgary, The Jewish FF Maine, EFF Integration You and Me Poland

 "מה שנשאר" (2015) תיעודי 58 דקות-הפקה, בימוי ועריכה. הופק עבור קרן זולקוב  

סינמטק תל אביב, הרצליה,ראש פינה. פסטיבלים:  World Premiere FF Philippines, Awareness FF L.A USA, World FF,   Equalit Festival Kiev, Frame by Sound Festival, Santo Domingo, Viva Film Festival, Indie Wiz India, One world film festival, Estonia

"כמה אהבה"-(2010) תיעודי 53 דקות- תסריט, בימוי והפקה בשותפות עם דני מוג'ה. הופק עבור 8 הוט ונגה תקשורת *בתמיכת קרן מקור.

פרס הבימוי בוסיפסט ,סרביה. ציון לשבח פסטיבל הסרטים ,קנדה.

פסטיבלים : The 50th Krakow Film Festival, Poland  , Flimmer Norrköping Filmfestival Sweden  Pitigliani Rome Kolnoa Jewish Film Festival ,פסטיבל הסרטים הדוקומנטרי בסין' IDFA- Docs for sale, פסטיבל יוצרים מציאות -ירושלים , פסטיבל הסרטים סן- פרנסיסקו.  Equality Festival Kiev, בוסיפסט בלגרד, picture that FF Canada.

קצרים:   "בית הנופש שלי"- תיעודי קצר 7 דקות- תסריט, בימוי והפקה. פרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר Blue shorts film festival Australia, Shorts FF- Marmaris Turkey

"בית לדוגמא"- עלילתי קצר 22 דקות- תסריט, בימוי. הופק במסגרת לימודים בבית-ספר סם שפיגל *זוכה פרס התסריט, קרן סנונית ערוץ 2 ופרס בימוי ועריכה - קרן טלעד וקרן אמריקה-ישראל "המחנה"- עלילתי קצר 15 דקות- תסריט ובימוי. הופק במסגרת בית הספר ע"ש סם שפיגל. *פרס הבימוי קרן טלעד.

דניאל קדם צלם-  צלם סדרות, סרטים עלילתיים, סרטים תיעודיים, קליפים ופרסומות. דניאל נהנה לשלב בעבודתו בין חוויות העולם האמיתי בתחום הדוקומנטרי לבין עיצוב עולמות חדשים בעבודה עלילתית. צילם שבעה סרטים עלילתיים באורך מלא, וזכה במגוון פרסים בתחום הצילום.  הוא זכה פעמיים בפרס הצילום בפסטיבל דוקאביב (“שיחת חוץ” 2009, “מתחת לשטיח” 2011) ובפרס הצילום של פורום היוצרים הדוקומנטרים (“גן עדן” 2013). סרטים שצילם הוצגו במיטב הפסטיבלים בארץ ובעולם, ביניהם פסטיבל ברלין, טרייבקה, HotDocs, IDFA, שנחאי, ירושלים, חיפה ועוד.

יונתן בר גיורא- מוזיקאי. פסנתרן, מלחין, מעבד, מפיק מוזיקלי וכותב טקסטים. בעל אולפן הקלטות ומיקס בתל
אביב. מרצה בכיר במינוי במחלקה לקולנוע במכללה האקדמית ספיר. הפיק מוזיקלית והלחין את שלושת אלבומי האולפן האחרונים של יוסי בנאי: " פגישה לאין קץ ", "יוסי בנאי קורא תהלים" ו" לאט ", הלחין מוזיקה מקורית ללמעלה ממאה ועשרים סרטים וסדרות ישראליים, בהם "ההסדר", "אביבה אהובתי", "הכוכבים של שלומי", "קרוב לבית", "העולם מצחיק" וסדרות הטלוויזיה "מעורב ירושלמי ", "אבודים" ו" סאלח, פה זה ארץ ישראל ". היה מועמד 5 פעמים לפרס אופיר על מוזיקה מקורית, וזכה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו 1993 על "מבצע אנטבה המחזמר" שהלחין וכתב (במשותף עם אתגר קרת). זוכה פרס המוזיקה המקורית הטובה ביותר של פורום היוצרים הדוקמנטריים 2020 על פסקול "להאיר את יוסי".

כנרת חי גילאור היא יוצרת דוקומנטרית מוערכת, מעניינת ומרגשת

בדר"כ לאחר ההקרנה כנרת מספרת את סיפורה האישי כבת של נכה צה"ל ומה שהביא אותה לעשות את הסרט.

ניתן להרחיב את הדיון בנושאים הבאים:

הלומי קרב- מה זה אומר להיות פוסט טראומתי, כיצד זה בא לידי ביטוי? האם ניתן להחלים מזה?  כיצד זה משפיע על הסובבים? וכיצד ממשיכים לחיות עם זה בשלום?

*אורן, דמות בסרט, היום מוביל עמותה לתמיכה ועידוד המודעות להלומי קרב. 

נכי צה"ל ובני משפחותיהם- כיצד הנכות משפיעה על בני המשפחה. המעגל השקוף שלרוב אינו נמצא בפוקוס הטיפול ותשומת הלב , חווה גם הוא שינוי פתאומי במהלך החיים והתמודדויות מורכבות.

*כנרת, משתפת בההתמודדויות שלה, הקשיים והחוסן שנבנה עם השנים. כיצד חוותה כילדה את הקושי של אביה נכה צה"ל ובעיקר כיצד חוותה את ההתמודדות של אימה שגם חייה השתנו ללא הכר, אבל אף אחד לא ממש שם לב עד שהחליטה היא לעשות את סרטה הראשון בנושא. ניתן לנסות ולצרף דמויות נוספות מהסרט להרחבת הדיון.

יצירה דוקומנטרית ככלי תרפויטי- "המצלמה הופכת כל אדם לתייר במציאות של אחרים, ובסופו של דבר גם במציאות שלו” (סוזאן סונטג). על תהליך היצירה המטלטל והמורכב של הבמאית. כיצד התהליך היצרתי משפיע על ההתמודדות הנפשית. מתי ההכרות המעמיקה עם הנושא מקשה ומתי נותנת יתרון. כיצד המצלמה "דוחפת" ונותנת אומץ למצולמים לעשות את מה שפחדו עד עתה לבצע. 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

kikihay@gmail.com