א-פריילכען פורים (פורים שמח)

א-פריילעכן פורים (פורים שמח באידיש) מספק מבט עומק ראשוני מסוגו על היום השמח ביותר בלוח השנה היהודי -  חג הפורים כפי שנהוג לחוגו בעולם החרדי. חדירה ראשונה וייחודית ללב החצרות החסידיים בירושלים וסוחף לחוויה אנתרופולוגית בעולם כה רחוק ועם כל זה כה קרוב. הסרט עוקב אחרי 6 דמויות, המייצגות את העולם החרדי בשכונות הדתיות ביותר בעיר ירושלים. הדמויות פותחות לנו צוהר ראשוני וזווית אישית מרגשת מתוך הבית והרחוב החרדי בניסיון להבין את הפסיפס של ההוויה היהודית החרדית וההתנגשות שלה עם התרבות הישראלית העכשווית בירושלים. יוצר הסרטים החרדי, אורי גרודר (זרע קודש) הכניס ומיקם את מצלמותיו בדיוק במקומות הנכונים שרק מי שמכיר את העולם החרדי מבפנים יכול לצלם וערך את הסרט כמיוזיקל סוחף, המייצג את הקצוות של הכאוס השמח לעומת הסדר וההידור בקיום המצוות של החג המוזר והמיוחד ביותר ביהדות. 

אורי גרודר או "אור ישר" בשמו המקצועי. הוא תסריטאי, במאי וצלם קולנוע. אורי נולד בישראל ב1970 ובגיל 18 התגייס, עבר קורס צילום צבאי ושימש כצלם בחיל אוויר. בשנת 1998 סיים את לימודיו לתואר ראשון בהצטיינות במגמת קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. ומאז הוא כתב צילם וביים סרטים רבים: עלילתיים, סרטי תעודה, תוכניות טלוויזיה, סדרות, וידאו- קליפים וסרטי תדמית, עבור ערוצי הטלוויזיה בישראל ובחו"ל. בכל עבודותיו אורי מטביע את חותמו האישי והמיוחד באמצעות שפתו הקולנועית החדשה בעריכה דינמית, בצילום בצורה אקספרסיבית ובשילוב מוסיקה מודרנית לצד מסורתית. היותו חוזר בתשובה וחרדי, יחד עם ההתמחות שלו בסרטים בנושאים הקשורים ליהדות, קבלה ורוחניות, אורי פותח לצופים צוהר לעולם אחר. רשימה חלקית של עבודותיו: הסדרה התיעודית האמונה שלי, סדרת הדוקודרמה האמת, הסרט העלילתי המשימה איקס, הסרט התיעודי זרע קודש ועוד. אורי גם מלמד קולנוע וטלוויזיה למעלה מ7 שנים בבית הספר לקולנוע יהודי תורת החיים.

ד

מבנה מפגש יוצר קולנוע עם תלמידים/צופים

הקרנת "א-פריילכען פורים" (פורים שמח) – סרט תיעודי של ערוץ 1

אורך:  62 דקות

תסריט בימוי וצילום – אורי גרודר (אור ישר)

שיחה עם היוצר כ 30 - 45 דקות

1. הצגה אישית שלי מאין הגעתי, שרותי בצבא ביחידת צילום של חיל האוויר, הנסיעה למסע ארוך בעולם אחרי השירות, לימודי הקולנוע באוניברסיטת ת"א, תקציר הקריירה הטלוויזיונית שלי ועבודות חשובות שעשיתי עד היום. 

שאלה לפני ההקרנה על מה הסרט לדעתם? שאלה אחרי ההקרנה מה זה סרט תיעודי/דוקומנטרי לפי הבנתכם?

קונספט ותחקיר

2. הסרט שראיתם הוא סרט תיעודי שנוצר עבור רשות השידור ושודר לראשונה בפורים 2016. התחלנו לעבוד עליו לפני כ 3 שנים. והוא צולם במשך 2 ימים בלבד ע"י כמה צוותי צילום במקביל אבל במשך שנתיים. כלומר ב 2 ימי פורים שנה אחר שנה כדי להשלים את כל החומר המצולם. אבל קודם כל על מה נושא של הסרט לדעתכם? חג הפורים? נכון ולא רק, בעצם זאת סרט שמדבר עוד דברים. הוא מציג עולם שבדר"כ סגור לצופים ומהווה חלון הצצה נדיר על מקומות שלא יודעים עליהם ציבור רחב. הסרט הוא מסוג סרטים שנקראים אנתרופולוגיים תרבותיים. "א פריילעכן פורים" (פורים שמח באידיש) הוא סרט דוקומנטרי - חווייתי הנותן אפשרות נדירה להצצה למקומות כמעט ולא מתועדים, במבט עומק ראשוני מסוגו על היום השמח ביותר בלוח השנה היהודי -  חג הפורים בעולם החרדי. הסרט עוקב אחרי כמה דמויות המייצגות את העולם החרדי בלב השכונות הדתיות ביותר בעיר ירושלים, בה חוגגים את הפורים ביום קדימה משאר רוב העולם הנקרא גם שושן פורים.

איך מגיעים לחשוב על סרט כזה? היות ותמיד חיפשתי לעשות סרטים על דברים מעניינים שלא מרבים להתעסק איתם אז גם פה ראיתי תחום שלא מטופל מספיק בטלוויזיה. אמנם יש בשנים האחרונות פתיחות וסקרנות על העולם החרדי כמו בסדרה העלילתית "שטיסל" שהיתה מאד אמינה ומדוייקת לעולם אבל למעשה אין הרבה סרטים תיעודיים המתארים את המציאות הפנימית חרדית מספיק. פנתה אלי גברת מוריה לפיד קור (הבת של) מנהלת מחלקת מורשת ישראל בערוץ ה1. היא ביקשה סרט על אחד החגים ומיד קפצתי על פורים. מכמה סיבות : א. כי זה חג שאני מאד מאד אוהב עוד מימי כחילוני ועוד יותר כדתי. ב. כי זה יום טוב שאפשרי לצלם בו. ג. הוא מצטלם נפלא מלא אקשן. ד. סרט שמח לשם שינוי אחרי הקודם זרע קודש הכבד משהו

טוב כמו בכל סרט קודם מחליטים מי קהל היעד – מי לדעתכם מתאים לראות את התוכנית הזאת למי היא מיועדת? לכתחילה הסרט היה מיועד לאנשים שלא מכירים את התחום וזה מעין סרט אנתרופולוגי כמו "נשיונל גאוגרפיק" על אסקימוסים בקוטב עבורם. דבר שני יש לו חשיבות של שימור מסורת עי שמתעדים אותה כמו ששפילברג עשה בפרויקט הראיונות עם ניצולי השואה בכל העולם. כי לפעמים לסרט יש שימוש נוסף מלבד לבדר כמו למטרות שימור חינוך ולימוד תרבותי.

השלב הבא היה לצאת לתחקיר ולמצוא דמויות ובמקביל לכתוב את התסריט. החלטתי על קונספט של ליווי דמויות על פי ה 4 מצוות של היום המיוחד.

הדמויות שנבחרו לאחר התחקיר, מייצגות את הקשת של החברה החרדית, כאשר היתרון שלהן שכולן עושות את 4 מצוות היום בהידור רב. ארבעת המ"מים:  מקרא מגילה/משלוח מנות/מתנות לאביונים/משתה פורים.

ככה היה קל לי לתת הוראות לתחקיר לצאת ולמצוא את האנשים הרלוונטיים והמתאימים ביותר לצילומים שלנו.

אחרי שהכנו רשימה של דמויות אופציונאליות מכל השכונות החרדיות בירושלים הגיע השלב הקשה של שכנוע להצטלם. היינו צריכים שיסכימו כי נעקוב אחריהם כל השעות של היום והלילה (כמעט כמובן שצריך לישון קצת). היה לנו הרבה עזרה משמיים וכן מאנשים שאנחנו מכירים בתוך העולם החרדי שימליצו עלינו כדי לקבל את ההסכמה שלהם לעניין. רציתי שהסרט יעקוב אחר הדמויות גם במשך ההכנות שלהן לחג כמה ימים קודם ובגולת הכותרת תיעוד רציף של יום שלם בחג הפורים עצמו בירושלים עם האווירה הפורימית הירושלמית המסורתית ברחובות, בבתי המדרש ובבתי הדמויות שבכל שכונה. תוכן הסרט מגיע  מראיונות מסודרים שעשיתי עם הדמויות בשילוב הסיטואציות הדוקומנטריות "ההזויות" שתועדו במעקב אחריהם בכל ימי הפורים.

היה חשוב לי כי כל אחת מהדמויות יפתחו לנו צוהר ראשוני וזווית אישית מרגשת להבין את המסורת היהודית ואת בית והרחוב החרדי בחג הפורים השונה מאד משאר חגי ישראל, וזאת כדי שהסרט יספק חדירה ללב ההוויה החרדית ויביא למסך חוויה אנתרופולוגית עמוקה פנימה לעולם כה רחוק ועם כל זה כה קרוב.

צילום והחלטות אומנותיות בשלב הצילומים

3. כמו כל סרט שיוצאים לעשות גם פה חשבנו הרבה באיזה דרך נצליח להעביר את הנושא שלנו לא רק בדיבור אלא גם באופי הצילום (ואחכ באופי העריכה להלן). היות ויש פה עולם שלא רגיל להכניס אליו מצלמות ויש מקומות אפילו שהיו שוברים לך את המצלמה. הייתי צריך ליצור צוותי צילום קטנים איכותיים ומהמגזר. פניתי לכמה במאים דתיים שאני מכיר שגם יכולים לצלם יפה וצירפתי לכל אחד מהם מקליט שחלקם לא היה דתי והיה צריך להתחפש לחרדי, היות וזה פורים אז מותר להתחפש וזה היה לנו ליתרון. אני לקחתי על עצמי להצטרף לאחת הדמויות וחילקתי את העבודה לכל הצוותים. היתה לנו במאית צלמת ומקליטה אישה כדי לצלם את הרבנית בבית שלה כי היא לא היתה מרגישה נוח מול צלם גבר. בפגישת ההפקה לפני הצילומים הסברתי לכל אנשי הצוות לאן אנחנו נכנסים ושצריך להיות מאד רגישים זהירים ולא בולטים וכן איזה סגנון צילום אני מחפש כדי שכל הצילומים יראו אחידים יחסית ויתחברו לסרט אחד. ההחלטה היתה שיצאו עם מצלמות די.אס.אל.אר שהן מצלמות מאד קטנות ואיכותיות שלא נראות כמצלמת וידאו ולא מעוררות חשד וכן הבאנו מכשירי הקלטה קטנים ולא מורגשים וביקשתי לא לפתוח בום הקלטה בכלל כדי לא לבלוט בשטח.

האם ראיתם דברים מיוחדים בצילומים של הסרט?

דוגמאות והסבר))

ואכן בחירת צוות עבודה קטן ויעיל היה יתרון גדול כדי להגיע לאינטימיות מקסימאלית עם הדמויות שירגישו נוח בצילום בתוך הבתים ברחוב ובשאר המקומות. נתתי הוראה לא לראיין כלל את הדמויות אלא אם הם פונות למצלמה ומדברות וזאת כדי לא לעצור את השוונג והזרימה של היום המיוחד הזה. ידעתי שאחכ בשלב העריכה אגיע עוד פעם לכל אחד מהם ואעשה ראיון מסודר לסרט על כל מה שצריך בישוב הדעת וברוגע.

בכל אופן תמיד יש לנוכחות מצלמה השפעה על המצולמים אבל אחרי כמה זמן שהדמויות מתרגלות אליך אז הכל זורם יותר חלק. חיפשנו את הרגע שהדמויות התרגלו אלינו כדי להיכנס יותר פנימה. באמת ניסינו כמה שפחות להפריע להם במהלך החג אבל להיות כמו ציידים לתפוס את הרגעים הטובים שלהם. וצריך לזה תעוזה ויחד עם זה רגישות למצב האדם שאתה מצלם. להרגיש מתי אתה נודניק ומתי אתה רצוי וזה לא פשוט בכלל. בתור במאי אני יודע מה אני צריך לעריכה והמצולמים לא מבינים את הצרכים שלנו הם לא מבינים למה לעשות פעולות שוב ושוב רק בשביל הצילום, הם לא מבינים למה אתה רוצה לצלם דווקא במקום מסויים כי שם יותר יפה הצילום והם לא מבינים למה אתה מתעקש לפעמים לעשות דברים פעמיים או לשאול שאלה שוב ושוב כי עדין לא קיבלת עליה תשובה מספקת ומתאימה לטלוויזיה. (דוגמא מהסרט)

סיפורים מיוחדים משלב הצילומים כמו הסיפור עם 2 כרטיסי צילום חשובים מאד עם חומר נדיר שנזרקו בטעות לפח ונאבדו ועוד

עריכה והחלטות אומנותיות בשלב העריכה

4. אחרי שלב הצילומים הגיענו לעריכה עם המון שעות צילום בערך כ 30 שעות ואולי יותר ואנחנו צריכים לצמצם את זה לכשעה סרט וזה קשה כואב אבל מרתק. פה זה עולם שונה לחלוטין פתאום אתה לא מסתובב בשטח כל יום במקום אחר אלא סגור בחדר קטן וחשוך. כאן נכנסת עבודה עם עוד איש צוות חשוב ומשמעותי העורך, חברי להרבה סרטים שלי עודד פרבר. העורך הציע להעלות בעוד רמה את מה שרצינו להעביר בעזרת עריכה תוכנית מורכבת יותר מהרגיל. הקונספט האומנותי הסיפור והתסריט הסופי נכתבו בחדר העריכה. הוא הציע שבמקום קריינות רגילה ומשעממת שמחברת בין הקטעים והסצינות אז ניקח גראמן שיעשה את זה במקום. הגראמן למי שלא יודע הוא מקצועי חסידי עתיק שתפקידו לשמח באירועים. הוא שר בחרוזים לחתן וכלה ומשמח את המשפחות בחתונות בר מצוות וכדומה במגזר החסידי.

פניתי לכמה מהגדולים ביותר והם לא הסכימו להשתתף בטלוויזיה בכלל אבל גם התברר לי שהם עושים זאת רק באידיש והערוץ לא רצה קריינות באידיש מפחד שזה ירחיק את הצופים (ובצדק) ואמרו שנמצא מישהו שיעשה זאת רק בעברית. ובאמת התגלה שלא הרבה גראמנים יודעים לחרוז בעברית ושזה הרבה יותר קשה מאידיש. בסוף בסד הגעתי לר' אהרלה ויינטרוב וחברו הנגן שימי סקאלר שהסכימו לשתף פעולה וככה ישבנו יחד וכתבנו את הטקסטים ושכתנו אותם שוב ושוב ואחכ הם הקליטו אותם באולפן הקלטות שלהם ואחכ בשלב עריכה מתקדם צילמנו אותם באולם חתונות בבני ברק והוספנו את הכל לסרט התיעודי שלנו. ומה שיצא שהסרט הפך להיות מסרט תיעודי רגיל יחסית לסוג דוקו מיוזיקל מיוחד שמאד מתאים ליום הפורים שמלא במוזיקה בכל פינה.

דוגמא להחלטות בעריכת סצינה והסבר עי הצגתה שוב.

אח"כ מגיעה עבודת האון ליין והפוסט מיקס סאונד על מנת לשפר ולאזן את הצבעים ואיכות התמונה וגם את פס הקול של הסרט. זה ממש מוסיף מהמקור ונותן לסרטים המשודרים או המוצגים בקולנוע אופי מקצועי.

5. שאלות הצופים לגבי הסרט בפרט והנושא בכלל, תשובות והסברים כמה שאפשר.

6. המלצה לצפייה בסרטים נוספים בסגנון דוקו אנתרופולוגי. 

7. אחרון חביב המלצה להתבונן במציאות שלכם בחיים. מה מיוחד בפורים? מה זה הנס של החג הזה? למה אומרים לא כל יום פורים אולי דווקא כן כל יום פורים? ועוד דבר חשוב תחפשו מה מיוחד באנשים סביבכם גם אלו שאתם לא מכירים כל כך. חשוב למצוא את העין הטובה איך כל אדם הוא אדם מעניין ומרתק אם נוכל להכיל אותו וגם אם הוא שונה ממני וגם אם הוא חושב שונה ממני בסופו של דבר יש אצלנו המון משותף ודווקא השונה ממני הוא המעניין בו ועל זה אנחנו יכולים לדבר. והעיקר זה להיות שמחים כמה שיותר ותמיד ולהמשיך את השמחה לכל השנה כמה שאפשר.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

office@go2films.com