ראשית תודה על כך שאתם מאפשרים למי שלא תמיד מסוגל- לצרוך תרבות.
בדור שהוא העתיד שלנו ועסוק בהתכנסות למסכים ולמדיה השונה- זה מדהים בעיני.
אני בן 32. נשוי לאורית עם שלושה ילדים- רנן , יהב ורגב
את המופע שלי לא כתב הדמיון. הוא נכתב ע"י המציאות.
הייתי הילד שלא האמינו בו, ההוא עם ה'פוטנציאל הלא ממומש...
העיפו אותי מ4 בתי ספר.
דרך הילדות, גיל ההתבגרות, התקופה לפני הצבא, הצבא, אחרי הצבא ועד למי שאני היום כשבדרך חוויות
החוויה החזקה ביותר היא העובדה ששבוע לפני החתונה שלי אני נמצא בבינת ג'בל בלבנון (מלחמת לבנון השניה) ותוך שאני עובר על הגופות אני מזהה את שמעון דהן ז"ל, אורח הכבוד בחתונה שלי, השדכן שלי, שבוע לפני החתונה, מוטל, מת.
משם אני יוצא לתובנות על חיי היום יום של כולנו.
הפידבק שחוזר על עצמו פעם אחר פעם בסוף המופע יחיד שלי, 'הקרב של חיי', הוא: 'היינו איתך שם. הלכנו איתך והבנו הכל. זה כאילו מופע עלינו'.
הקהל צוחק, בוכה, מתרגש, מתחבר.
הרמטכ"ל גדי אייזנקוט קרא את הטקסט של המופע- וכתב לי- 'כל נער בישראל חייב לראות המופע הזה'.
שר החינוך לשעבר שי פירון קרא את הטקסט של המופע וכתב לי- 'המופע ראוי לכל הערכה וגרם לי להרבה מחשבות'.
נכון, אין לי השכלה אקדמית בתחום המשחק (אני עו"ד- זה לא נחשב סוג של משחק?) אבל, ויש אבל גדול....
כבר 9 שנים אני על במות ערב ערב. אם באירועים (נגן סקסופון), אם בהפקות (חבר בהרכב של חנן בן ארי) ואם במופעים שבהם הופעתי ומופיע ('מתבגרים'-מופע עם חנן בן ארי ויעקב אסרף- 250 מופעים ו'הקרב של חיי'- 70 מופעים).
ברור לי שזה נראה מוזר שאני עושה הכל לבד אבל זו המציאות. מציאות שנבעה מהנסיון שלי וזה עובד מעולה!
אני על הבמה עם מחשב שנשלט ע"י שלט, קונטרולר תאורה ומיקסר וכך שולט על הכל. יש תפאורה (בנוסף לגב במה), תאורת לדים, מצגת ברמה הכי גבוהה שמוקרנת על גבי מקרן ומסך שאני מביא. הגברה הכי איכותית שיש שאני מביא (רמקולים של RCF, מדונה של סנהייזר ומיק' דינמי של SHUR), אני מנגן, שר, משחק, מספר, מציג.
למעשה הלקוח מספק את המקום ובקבוק מים קטן. כל השאר אני מביא עד לרמת המפה לשולחן והשולחן עצמו....
דבר אחרון- כל מה שאנסה להציג פה לא יתקרב לחוויה במופע עצמו ולכן אני מבקש, ממש מתחנן- בואו לחוות את המופע. לא לבחון אותו, לא לראות אם הוא מתאים לכם בקריטריונים, פשוט לבוא ולחוות.
אחרי זה נדבר...
בהערכה רבה,
ניר