שם המחבר: המכון למוזיקה ישראלית ובועז שחורי

מדריך האזנה למוזיקה-מיוחד ליום הזיכרון והעצמאות

הזמנה להקשבה

תחום המוזיקה בסל תרבות ארצי ממוקד בחוויית ההאזנה למופע החי. בימים אלו, כאשר כולם נמצאים בבתים ומקבלים קישורים לאינסוף מופעים מסוגים שונים, חשבנו שזו תהיה הזדמנות טובה ליצור עבורכם מדריך להאזנה למוזיקה אמנותית (קלאסית), בדגש על היצירה המקורית הישראלית בשיתוף עם המכון למוזיקה ישראלית.

ההאזנה פתוחה לכולם, לכל אוהבי המוזיקה באשר הם (ובינינו, מי לא אוהב לשמוע מוזיקה?) ואינה דורשת היכרות מוקדמת עם מוזיקה קלאסית או קורס כלשהו. כל מה שצריך זה זוג אוזניים וקצת סקרנות.

הפעם החלטנו להתמקד ביצירות המתאימות לתקופה זו של השנה בה אנו מציינים את ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי צה"ל ויום העצמאות.
ההמלצה שלנו היא לא למהר ולשמוע את כל היצירות ברצף אלא להיפך, לקחת את הזמן ולהקשיב לכל יצירה מספר פעמים וככה לגלות את היופי שטמון בה. כמובן שאין חובה לאהוב את כל היצירות אבל במידה ויש מלחין שהיצירה שלו דיברה אליכם במיוחד, אנו מזמינים אתכם לחפש ולחקור יצירות נוספות שלו.

עדן פרטוש, יזכור
אחת מן התגובות הראשונות של מלחינים ישראלים לשואה היא "יזכור" מאת עדן פרטוש. זו יצירה שכתובה לוויולה ולתזמורת מיתרים. היצירה מתחילה במלודיה שכתובה על בסיס מוטיבים של מנגינות מזרחיות. אותה מלודיה מופיעה שוב ושוב לאורך היצירה תוך כדי שינויים.

https://youtu.be/ILPyde96jJc

מרק קופיטמן, שמש אוקטובר
"שמש אוקטובר" היא אחת מהיצירות הראשונות שכתב קופיטמן עם עלייתו ארצה ב-1972. היא כתובה למילים מאת יהודה עמיחי שנכתבו כתגובה למאורעות מלחמת יום כיפור. האני-הדובר בשיר פותח בדימוי של האבל כארון מתים, ולאחר מכן נעתקות המילים מפיו, הוא כופר באמיתות שנהיו לאקסיומות (ובהפוך על הפוך – קיומו של האל) – עד לאבדן מוחלט התודעה כאבדן המילים (אין לי מה לומר על המלחמה) והתאיינותו של האני-הדובר (סגרתי את עצמי).

שמש אוקטובר מחממת את פנינו,
שמש אוקטובר מחממת את מתינו,
העצב הוא לוח עץ כבד,
הדמעות, מסמרים.
השמש סובבת סביב הארץ, כן,
הארץ שטוחה כלוח אבוד וצף, כן,
יש אלוהים בשמים, כן,
אין לי מה לומר על המלחמה
סגרתי את עצמי.

https://youtu.be/Z-PupWhaNhM

לאון שידלובסקי, ליל אופל
ב-1997, לאחר אסון המסוקים בשאר ישוב, הלחין לאון שידלובסקי את "ליל אופל". המלחין מצא שני פסוקים מספר ישעיהו שמתארים את המחזה שהוא ראה בעיני רוחו ושעומדים ברקע ליצירה זו: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְשַׁעְיָהוּ, צֵא-נָא לִקְרַאת אָחָז, אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ: אֶל-קְצֵה, תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה--אֶל-מְסִלַּת, שְׂדֵה כוֹבֵסְ. אָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל-תִּירָא, וּלְבָבְךָ אַל-יֵרַךְ, מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים, הָאֵלֶּה--בָּחֳרִי-אַף רְצִין וַאֲרָם, וּבֶן-רְמַלְיָהוּ".

https://youtu.be/Wh9yD6YypH0

פאול בן-חיים, תרועה לישראל
"תרועה לישראל" היא אחת מן היצירות הישראליות החשובות. היא נכתבה ב-1950 בהזמנת תזמורת צה"ל ובהשפעת הניצחון במלחמת יום העצמאות. היא כתובה בסגנון מארש צבאי, ומתפתחת באופן תמידי עד לשיא בסוף היצירה. נהוג לנגן אותה באירועים חשובים ובקונצרטים של מוזיקה ישראלית ברחבי העולם.

https://youtu.be/JNnGYgEnL3U

עודד זהבי, סתר המדרגה
לחן לשירו של יאיר הורוביץ "סתר המדרגה". במקור לקול ופסנתר, כאן בעיבודו של המלחין לבסון ולקול בביצוע רעות ונטוררו – סופרן ונדב כהן – בסון. הביצוע הוקלט לאחרונה מתוך הבידוד.
בִּנְטוֹת קַשְׁתוֹת שְׁקִיעָה עַל מַעֲרָב חוּס עַל צִלֵּנוּ
הַגּוֹוֵעַ עַל צַלְעוֹת הֶהָרִים. כָּאן מִשְׁכָּנֵנוּ, כָּאן
עָנְיֵנוּ. מִן הַבָּר לִקַּטְנוּ, מִנִּיחוֹחָם הִתְבַּשַּׂמְנוּ.
עָרְבוּ לָנוּ הַיָּמִים בְּשֶׁפַע מְזֻמָּן וְאָשְׁרֵנוּ מְעַט.
אֶת יְמוֹת הַחֹל קִדַּשְׁנוּ בִּטְכָסִים וּבְפֻלְחָן,
מְגַשְּׁשִׁים אַחַר צִלֵנוּ מַשְׁפִּילִים עֵינַיִם
תְּפִלָּה נָשָׂאנוּ לִמְרוֹמִים.
שְׁמַע גַּם רְאֵה, עֵירֻמִּים קוֹלוֹתֵינוּ
רְפָא נָא,
רְפָא נָא!
וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ.

https://youtu.be/aJonDOMdaGU

Image may contain: text
יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.