יומיים לאחר פרוץ המלחמה, קיימתי מפגש פתוח בפייסבוק לילדים – אותו מפגש מילא אותי בתחושות חיוניות ושיחרר אותי מההלם הפסיבי והמחובר לדיווחי החדשות בו הייתי שרוי במהלך היומיים הקודמים. אותו מפגש זום שינה מיד לא רק את תחושותיי הכלליות, אלא גם את אלו של חברי צוות המחנכים / האמנים אשר עובדים איתי כבר כמה שנים בהנחיית סדנאות יצירה. הבנו שעלינו להיות פעילים ולחוות את המפגש האנושי תוך כדי יצירה ביחד.
בשגרת החירום בה אנו שרויים מאז, אנו זקוקים לרגעים של הפוגה אבל גם לרגעים של עשיה, של יצירה ושל התחברות לעצמינו.
בעולם שבו אין לנו באמת שליטה על מה שמתרחש בו, במיוחד בעת מלחמה, היצירה האמנותית מהווה דרך לתחום את עולמינו, ולו לרגע, למרחב בו יש לנו יותר שליטה, בו הרעשים מופחתים ובו יש לנו את היכולת להקשיב ולבטא את עצמנו.
במילים אחרות: בתוך עולם המלא כעת בחוסר ודאות, מרחב היצירה מאפשר לנו להיות בשליטה בתוך מתחם המוגדר היטב ומוביל לתחושת מסוגלות ואף גאווה.
תהליך היצירה אכן מאפשר לכל מי שמתנסה בו שני סוגי תקשורת: תקשורת פנימית, כלומר, היכולת להתבונן פנימה תוך כדי התמודדות עם אתגר, וגם, כמובן, תקשורת עם העולם, היכולת לתווך רגשות ומחשבות דרך דימויים אמנותיים.
בשבוע שעבר פגשתי (דרך מפגש זום) את ילדי בית הספר הניסויי תפן מכיתות ז׳ עד כיתות י"א, והזמנתי אותם ליצור דיוקנאות עצמיים בהשראת עבודותיי.
על מנת לעורר בתלמידים השראה ולהוריד להם את רף החששות מ"יצירה אמנותית", התחלנו את המפגש בסיפורי האישי: כיצד דווקא המחסומים בהם נתקלתי (מגבלותיי הטכניות בתחום הרישום) הם אלו שהובילו אותי לגילוי עוצמות פנימיות ולפיתוח שיטת יצירה המזוהה איתי - אני משתמש בחפצים כדי ליצור דיוקנאות ולספר סיפורים – אבל היא נגישה לכל ואינה דורשת כל כשרון טכני של רישום או ציור אמנותי.
בהרצאת הפתיחה הקצרה אף הראיתי מבחר מהדיוקנאות שלי ובכך הורדתי לתלמידים את החשש מכישלון ביצירה האמנותית שלהם. אין כישלון ביצירת קולאז׳ בחפצים כי אין נכון או לא נכון. על מנת להדגים זאת, הפניתי את המצלמה אל שולחן העבודה שלי והדגמתי תהליך של ניסוי ותהיה, בדיקת אפשרויות שונות והכלה של "טעויות" רבות שהן חלק מהתהליך.
בתום הדגמה הקצרה, אתגרתי את התלמידים לבחור חפץ (מתוך חפצים יומיומיים הזמינים להם בסביבתם שהם התבקשו להכין מראש) אחד המייצג "כח-על" שלהם, כלומר עוצמה פנימית שהיא מקור גאווה עבורם. שמענו על עוצמות כמו: כתיבת מוזיקה, להיות חברה טובה, לעוף(!) ועוד.
התלמידים פתחו מצלמות והיפנו אותן כפי שביקשנו אל משטח היצירה שלהם, וכך במקום להיות בעוד זום בו כולנו רואים ראשים, חווינו כולנו חוויה אקטיבית של ידיים וחפצים הזזים ללא הרף ויוצרים תחושות של ויצירה ועשייה.
עבודות התלמידים זמינות לצפייה בקישור הבא: https://padlet.com/hanochpiven/padlet-t0zyz4mrp6c6im2w
---
נובמבר 2023
חנוך פיבן מקיים מפגשים עם תלמידים בגילאי גן-י"ב במתכונת זום-חירום. לחצו כאן לדף המפגש.
סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.
תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.
התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.
התוכנית פועלת החל משנת 1987.