אמות מידה לשיפוט אמנותי

רפרטואר הקולנוע של סל תרבות ארצי כולל מפגש עם יוצר/ת וסרטו/ה או הרצאה והדגמות סביב היבט הקשור בקולנוע. 

ניתן להגיש סרטים עלילתיים או תיעודיים, תוכניות טלוויזיה וסרטים קצרים. לא ניתן להגיש להיצע סרטים קצרים שהופקו במסגרת פרויקט גמר ואשר טרם הוצגו בפסטיבל בינלאומי בארץ או מחוצה לה.
סך החומר המצולם בכל מפגש קולנוע להיות בן שלושים דקות ומעלה.

הליך הבקשה מתבצע אך ורק באמצעות מערכת התוכנה של סל תרבות ארצי.

 

לכניסה ורישום למערכת

 

לאחר הכניסה על היוצר/ת לבחור את תחום אמנות הקולנוע ולמלא את טופס השאלון המקוון בהתאם לסוג המפגש שהוא מציע.

 

לכל השאלונים יש לצרף:

  - קורות חיים

 - תקציר הסרט (אם מדובר במפגש עם יוצר/ת וסרטו/ה) 

- תיאור קטעי הסרטים (אם מדובר במפגש מסוג הרצאות והדגמות).

- קישור לצפייה בסרט אשר יהיה פתוח לצפייה לשלושה חודשים.

- מערך שיעור כתוב הכולל הכנות לפני הצפייה ורעיונות לעיבוד לאחר הצפייה.

 

קבלת מפגש הקולנוע להיצע של סל תרבות ארצי מותנה בצפייה במפגש עם תלמידים, אלא אם יוחלט אחרת על ידי ועדת הרפרטואר. באחריות האמן/ית או נציג מטעמו/ה לקבוע מועד למפגש צפייה עם תלמידים, בתיאום עם מנהלת פעילות ועדות רפרטואר. במפגש זה יצפו יו"ר הוועדה ולפחות נציג אחד נוסף שהוא חבר וועדה או מנהל תחום קולנוע, אלא אם יוחלט אחרת על ידי יו"ר הוועדה. ההחלטה האם להמשיך את הליך ההצטרפות להיצע תגובש על ידי יו"ר הוועדה בשקלול חוות הדעת של הנציגים הנוספים שצפו במפגש. 

החלטת הוועדה תימסר למגיש הבקשה תוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום התכנסותה.

לוועדה יוגשו סרטים אשר הופקו בשלוש השנים האחרונות מיום הגשת הבקשה. מקרים אחרים מותנים באישור חריג של יו"ר הוועדה.

כל יוצר/ת זכאי/ת להגיש עד שלושה סרטים בלבד בשנה.

ליוצר/ת תינתן זכות ערעור אחת בלבד על כל החלטה שלילית של הוועדה. על ערעור לא ניתנים נימוקים. 

 

דגשים לכתיבת מערך שיעור:

מטרת המפגש של יוצר/ת וסרטו/ה היא לסייע בעיצובו\ה של צופה קולנוע מושכל/ת ולתת בידיו/ה כלים להערכה ולביקורת של היצירה האמנותית הקולנועית. כמו כן המטרה היא לחשוף את התלמידים לשפה ואמצעי המבע הקולנועיים, ולפתוח בפניהם צוהר לאמנות הקולנוע כמעוררת השראה ודמיון.

 להלן מספר דגשים לכתיבת מערך שיעור העונה למטרה זו:

יעוד המפגש:

  • לעסוק בממד האסתטי, האידאולוגי והאתי של העשייה הקולנועית.
  • לחשוף את התלמידים אל הקולנוע הישראלי על תכניו, גווניו השונים וההיבטים הייחודיים לו.
  • להעמיק את ההיכרות עם הקולנוע הקלאסי והמקומי.

הכנות לפני המפגש:

כחלק מהכנת התלמידים להתבוננות החורגת מצפייה יומיומית בה הם מורגלים בשעות הפנאי שלהם, התיווך לקראת הצפייה חשוב. על היוצר\ת להציע רעיונות למחשבה והדרכה לקראת הצפייה.

 

נושאים אפשריים לדיון:

  • אופני ייצוג המציאות, כפי שזו באה לידי ביטוי בסרט.
  • חשיפה של אמצעים אמנותיים ומניפולציות קולנועיות
  • הכרעות אסתטיות שנדרשו במהלך העבודה על הסרט
  • שימוש באמצעי המבע ותזמון שיאיו השונים של הסרט במטרה להפעיל על הצופה את האפקט הרגשי המכוון.
  • סצנה או סצנות שלא נכללו ביצירה הסופית ודיון במשמעויות השונות של ההכרעה האמנותית.
  • חשוב לפקוח את עיני הצופה הצעיר/ה לאופן שבו כל סרט מפעיל מידה לא מבוטלת של מניפולציה.
  • עבודת התחקיר המעמיקה שנעשתה.
  • הצגת תהליך היצירה: המטרות, הכוונות וההתלבטויות במהלך עשיית הסרט.
  • מורכבות מוסרית בסרט תיעודי-  דיון על גבולות ההתערבות של במאי/ת-יוצר/ת במציאות המצטלמת, הכרעות לגבי מה שנכלל ומה שלא נכלל בסרט ודרכי ייצוג המציאות, כמו גם הכרעות אתיות שמעורר הממד המציצני הכרוך ביצירת סרט תיעודי, או השאלה לגבי מידת ההתערבות המותרת לבמאי/ת.

 

מהלך הדיון:

אנו מבקשים להתחיל בהצגה עצמית קצרה.

כדאי לשלוח את התלמידים עם שאלה לצפייה (למשל, על מה הסרט, מעבר לרובד המיידי של סיפור העלילה), ולפתוח את הדיון בסרט לאחר הקרנתו. מובן שיש לגלות ערנות לתנאי השטח ולתכנים העולים מהסרט ולהתחשב בהם בדרך הצגת הדברים. עם זאת, יש להקפיד שאלה לא יובילו את המפגש לכיוונים החורגים לחלוטין מהעיסוק הביקורתי ביצירה הקולנועית.

מענה על שאלות:

חשוב מאוד לתת לתלמידים הזדמנות לשאול את היוצר/ת שאלות שרק הוא/היא מסוגל/ת לענות עליהן. חשוב לזהות בכל שאלה את הגרעין המשמעותי שלה ולענות עליו, וכך גם שאלות תמימות או מתריסות הופכות מצע לדיון רחב. כך, לדוגמה, משאלה כמו: "הם לא ידעו שבחדר יש מצלמה?" ניתן לפתח דיון על ההשפעות של המצלמה ושל התיעוד כולו על האירועים שהתרחשו במציאות ועל הגיבורות והגיבורים.

בסרט עלילתי, ניתן להוביל שאלה הנוגעת, למשל, בתחושות השחקנית בסצנה מסוימת תוך הסבר על עבודת השחקנית, כיצד היא לומדת את הדמות, מה נדרש ממנה כדי להיכנס לתפקיד, ועוד.

פרשנות:

במהלך הדיון יש לתת לתלמידים הזדמנות לבטא את מה שחשבו על הסרט ומה שהרגישו תוך כדי הצפייה. חשוב לעודד את הקריאה הפרשנית של התלמידים, כך שיבינו שכל טקסט אמנותי מייצר מספר "קריאות" אשר מידת הרלוונטיות שלהן מגולמת באופן ההנמקה ובמידת האינטגרליות שלהן לטקסט.

אנו מציעים לסיים בהמלצה על סרט טוב. המלצה כזו עשויה לעודד את התלמידים לצפות בסרטים ישראליים נוספים או בסרטים זרים שצפייה בהם אינה מובנת להם מאליה (במילים אחרות: לא שוברי קופות הוליוודיים), או לעורר בהם סקרנות ועניין בסרטים קלסיים.

לסיכום, אנו בטוחים כי מפגש מוצלח עם יוצר/ת וסרטו/ה מאפשר לתלמידים להבין את התהליכים העומדים בבסיס העשייה האמנותית, וכי יש בכוחה של החשיפה ממקור ראשון אל היצירה המקומית לתרום להערכתם של התלמידים את המדיום הקולנועי, לא ככלי דידקטי אלא כשפה בעלת אמצעי הבעה מרתקים ומגוונים.

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.