הכנות לתלמיד להורה ולמורה לקראת מפגש בתחום הקולנוע

מהו הסרט האהוב עליכם? מה הופך אותו לכזה? האם זה הסיפור שהוא מספר? האם זה הרגש המתעורר בכם בזמן הצפייה? האם זה דימוי שאתם זוכרים מתוכו? סצנה?

אמנות יצירת הסרטים מתמונות נעות פותחה בשלהי המאה ה-19. בראשית, הקולנוע היה אילם ועם התפתחות טכניקות קול הפך הראינוע לקולנוע - הלחם בין הקול לתנועה. המדיום הקולנועי ותעשיית הסרטים ניזונו מהתפתחויות טכנולוגיות (כניסת הצבע, כניסת אפקטים מיוחדים, העולם הדיגיטלי) לצד התפתחויות קונספטואליות תרבותיות (. דרך הקולנוע כחוויה אמנותית ניתן להבין כיצד התרבות הפופולרית מעצבת את השקפותינו ואת מערכת הערכים שלנו. יש חשיבות מכרעת להיבטים האסתטיים (זוויות צילום, העמדה, עריכה, פסקול, תאורה, אפקטים ויזואליים שנעשים במחשב) ולשילובם עם ההיבטים האידיאולוגיים של הסרט לכדי יצירה קולנועית אמנותית שלמה.

סוגות של התחום

הסרט העלילתי - מציג עולם המושתת על סיפור בדיוני. כלולות בו סוגות רבות, למשל: קומדיה, דרמה, מתח, פעולה, אימה, אנימציה וכו'. נציין שכיום הגבולות בין הסגנונות השונים אינם חדים וברורים וסרטים רבים משלבים מאפיינים ממספר סגנונות.

הסרט התיעודי - תיעוד של מציאות קיימת. האם הסרט התיעודי משקף תמיד  את האמת? הנחת היסוד שחשוב להדגיש היא שכל תיעוד הוא פרשנות ולא קיים ייצוג שהוא אובייקטיבי. חף מנטייה.  הסרט הדוקומנטרי מציף סוגיות הנוגעות בגבולות ההתערבות של במאי/ת-יוצר/ת במציאות המצטלמת, הכרעות לגבי מה שנכלל ומה שלא נכלל בסרט ודרכי ייצוג המציאות, כמו גם הכרעות אתיות שמעורר הממד המציצני הכרוך ביצירת סרט תיעודי.

הנפשות הפועלות בתחום

תסריטאי/ת – אמונים על כתיבת התסריט. ממציאים את הדמויות ואת מה שהן אומרות.

מפיק /ה– אמונים על ההוצאה לפועל של הסרט, הצרכים הטכניים והכלכליים.

עורכ/ת – אמון על עריכת חומרי הגלם המצולמים. העריכה היא אלמנט משמעותי במדיום הקולנועי ובעלת השפעה על הקצב, השדר והאווירה הכללית של הסרט.

שחקנים – האמנים בעזרתם מסופר הסיפור.

במאי/ת –  המנצחים על תהליך עשיית הסרט. מפעילים את הצלמים, התסריטאים, המפיקים, השחקנים והעורכים כדי שבדומה לתזמורת, יצרו ביחד את הסרט. אמונים על בניית הקונספט לסרט תוך התחשבות בכל מרכיבי המבע הקולנועי, הן האסתטיים והן האידיאולוגיים. 

5 מפתחות לצפייה פעילה ומעשירה – נקודות למחשבה ולדיון

הרקע לסרט - כמו כל האמנויות, גם הקולנוע משקף את התקופה בה צמח, ערכיה וראיית עולמה. כך למשל, אפשר לראות את "הקוסם מארץ עוץ" (ויקטור פלמינג, 1939) כפנטזיה קסומה על ילדה המגיעה לארץ שמעבר לענן, ויוצאת בחברת איש פח, דחליל ואריה לפגוש בקוסם מופלא אך אפשר גם לקרוא אותו כטקסט המייצג נאמנה את ערכי החברה האמריקנית הקפיטליסטית, המדגישה את האינדיווידואליזם ואת כוח הרצון של היחיד כתנאי להגשמת "החלום האמריקני". קריאה כזו גם תתייחס לבגדיה של דורותי בסרט, בצבעי כחול, לבן ואדום, שהם גם צבעיו של הדגל האמריקני, ותקשר אותם להבט האידאולוגי שמנוסח בו. באותה מידה אפשר לקרוא את "נהג מונית" (מרטין סקורסיזי, 1976) כתוצר מובהק של המשבר החברתי-פוליטי (וייטנאם, ווטרגייט) באמריקה של ראשית שנות ה-70, כמו גם כתגובה לעלייתן של קבוצות רדיקליות (פמיניזם, תנועות השחורים וההומוסקסואלים) ש"איימו" על הגבריות הלבנה המסורתית.  אפשר לראות גם כיצד סלאח גיבור "סאלח שבתי" (אפרים קישון, 1964), מוצג באור נלעג וסטראוטיפי, וכיצד נובע תיאור זה מהפוליטיקה הממסדית של התקופה. יש לשים את הדגש על האופן שבו הקולנוע מתאר, בכלים הייחודיים לו, תופעה חברתית או סוגיה היסטורית; לפענח עבור התלמיד ובהשתתפותו, את הדרך שבה קודים אמנותיים ספציפיים יוצרים משמעות, ולאפשר לו להעריכם.

• הקשר לצופה - הבנייה הדרמטית של הסצנות ויצירת הזדהות רגשית עם הצופה.
• בחירות צילום, עריכה, תאורה ופס קול – פירוק לגורמים של אמצעי המבע הקולנועי והבנת תרומתם ליצירה כמכלול.
• רמת ביצוע – מכלול הפרמטרים האנושיים והטכניים, רמת אמינותם של השחקנים ואיכות התמונה והקול.
• הקשר שבין אסתטיקה לאידאולוגיה – שילוב הממד האסתטי, האידאולוגי והאתי של הסרט לכדי הבנה כיצד אמצעי המבע הקולנועיים יוצרים משמעות, והבנת מהותה של משמעות זו.