דרך השלום - אבגי הפקות-היצע נוסף

תחום: תיאטרון
תת-תחום: תיאטרון
משך זמן המופע: 60
סגנון: ארוע תאטרוני
שם הרכב: שפת-התאטרון
סיווג: הצגה בגודל בינוני
שם המפיק: איבגי הפקות
קהל יעד: ז - יב
כמות קהל מקסימלית: 300
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 07/11/2016

יעל היא נערה סופר מוכשרת מצחיקה וחכמה עם לב גדול אבל פתיל קצר. ממש קצר. היא מסתכסכת בקלות עם כל העולם, הורסת קשרים ומרגישה שאף אחד לא מבין אותה , בעיקר בגלל שהיא לא מצליחה להתנהל בעולם כמו שהיתה רוצה, כמו שכולנו היינו רוצים, בצורה ישירה ופשוטה.

עקב קשיים בבית הספר היא נאלצת לעבור סדנא בתקשורת  – מעין סדנא לכישורי חיים המקנה כלים איך לשפר יכולות בין אישיות.

ההצגה קופצת בין המפגשים בסדנא לבין סצנות מהחיים של יעל. בחיים הפרטיים יש לה חלום להתקבל לשדר ברדיו ביה"ס.  יש לה ידע עצום ואהבה ענקית למוזיקה וכל פעם שהיא מרגישה משהו - עצב, שמחה,  כעס או שעמום היא "פורקת" את זה בצורה של משחק כאילו היתה שדרנית רדיו ומשדרת ב"תחנה הפרטית שלה" - הדמיון.

יש לה גם עוד חלום קטן – להשיג את עוז -החתיך שגם לא במקרה משדר ברדיו בי"הס. היא מנסה בנחישות להשיג אותו וכשמצליחה מבינה שאולי הוא לא בשבילה. יש גם את בן, הילד החנון שלומד איתה ומאוהב בה. ממערכת יחסים של זלזול והתנשאות, בזכות הכלים שהיא מקבלת מהסדנא , היא מתחילה להבין שאולי,  כנגד כל הסיכויים, היא מפתחת אליו רגשות.  יש את מאיה, החברה הכי טובה שמאחורי החברות שוכנת לה קנאה מעיקה שלולא הסדנא שיעל עוברת לא היתה נפתחת ביניהן לעולם. וכמובן, אחרונה חביבה,  יש את אמא של יעל, שכמו אצל כולנו, שם היחסים הכי מורכבים. יש ביניהן פער גדול בהבנה וכמעט כל שיחה הופכת בשניות לפיצוץ, אבל גם שם עם הזמן הן לומדות לדבר זו עם זו.

יעל עוברת שינוי ממישהי שלא רואה שום דבר חוץ מאת עצמה למישהי שרוצה לשנות דפוסים קשים ולהיות יותר מאושרת.

דרך הומור ומוזיקה חיה על הבמה אנחנו מתוודעים לכוח שיש לתקשורת נכונה לעשות שינויים משמעותיים בחיינו.



ורד פלדמן - ביתה של ד"ר בלהה פלדמן ז"ל שהייתה מרצה בסמינר הקיבוצים בחוג לבימוי תיאטרון. בלהה הייתה הראשונה שהכניסה לחומר

הלימודי את המודל של תקשורת לא אלימה/ תקשורת מקרבת. ביתה, ורד פלדמן, שחקנית ויוצרת, כתבה יחד עם רוני הדר, שחקנית ויוצרת

את המופע: "דרך השלום". 

ההצגה "דרך השלום" עוסקת בכישורי חיים ומתמקדת בתקשורת מקרבת.

תקשורת מקרבת היא גישה לניהול יעיל, מקרב, בונה ומספק של מערכות יחסים על ידי התמקדות בתקשורת בין הצדדים. הגישה משמשת לפתרון קונפליקטים, אי-הבנות וסכסוכים, ומאפשרת שינוי לטובה במערכות יחסים והעמקת החיבור, האמון, והיעילות במילוי הצרכים של כל הצדדים, באמצעות המודל היישומי-מעשי שלה

ביום ההרצגה כדאי שמורה, שקרא/ה את חומר ההסבר הקצר על המודל, יקיים/תקיים שיחה עם התלמידים כהכנה להרצגה. מטרת השאלות המובאות היא לעורר את החשיבה בקרב הנערים על האפשרויות הגלומות בתקשורת טובה בין הצדדים.

הצעה לשאלות לדיון:

  • מה עלול לפגוע במערכות יחסים בין אישיות?
  • מה עוזר ליצור יחסים קרובים ונעימים?
  • האם אפשר לתקן יחסים שהתקלקלו ואיך אפשר לתקן יחסים?
  • למה יחסים מסתבכים, מתקלקלים?
  • מדוע לפעמים מגיעים לאלימות מילולית/פיזית גם עם אנשים שיקרים לנו?
  • איך אפשר למנוע אלימות? האם אפשר?
  • האם אפשר ללמוד איך ליצור יחסים בין אישיים?

 

פעילות לאחר הצפייה בהצגה: "דרך השלום"

מוצעת כאן פעילות שהמורה יכול/ה לעשות עם התלמידים לאחר הצפייה במופע, כדי להעמיק את ההבנה של התלמידים במודל של "תקשורת מקרבת".

נבחר כאן טקסט מתוך ההרצגה, ריב בין שני חברים. (אפשר לבחור קטע אחר מהרצגה, על פי ההתאמה לבית הספר)

- על המורה לחלק לכל זוג תלמידים את הטקסט הבא לקריאה (קטע שהוצג במופע):

יניב:      אני רוצה לדבר אתך...

איתי:     לא רוצה לשמוע, בסדר!

יניב:      אני רוצה להסביר לך מה קרה...

איתי:     מה יש לך להסביר? 

יניב:      יש לי מה להסביר לך.

איתי:     רקדת עם נעמה?

יניב:      זה לא העניין.

איתי:     מי החליט שזה לא העניין?! רקדת או לא?

יניב:      תן לי רגע להסביר לך מה קרה.

איתי:     באמת? נישקת אותה! אני יודע שנשקת אותה... חצי בית ספר ראה אתכם.

יניב:      נעמה ניגשה אלי במסיבה. אני לא התכוונתי להתחיל אתה...

איתי:     אבל נישקת אותה, חתיכת אפס. אני רוצה שתגיד שנשקת את הבחורה שאמרתי לך שאני רוצה!

יניב:      זה לא מה שאתה חושב...

איתי:     אני רוצה שתגיד שנשקת אותה!

יניב:      בסדר, אם זה מה שאתה רוצה, אז נישקתי אותה.

איתי:     עכשיו עוף מהבית שלי. (דוחף את יניב לדלת) ואני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים.

משימות לתלמידים:

  1. מה בוחר יניב לבטא בשיחה עם איתי?
  1. מה מרגיש איתי ומה נחוץ לו?
  1. מה היה קורה אם יניב היה בוחר להקשיב לאיתי?

כתבו דיאלוג בו יניב מקשיב לאיתי על פי ארבעת השלבים של מודל "תקשורת מקרבת": (תצפית, רגש, צורך, בקשה).

- כל זוג יקרא את הדיאלוג שכתב.

- כדאי לנהל דיון ולבחון את השוני שמתחולל ביחסים בין החברים בעקבות ההקשבה.

- יש להשוות בין הדיאלוגים השונים שנכתבו.

  1. מה מרגיש יניב במהלך השיחה הזאת ומה חשוב לו?
  1. מה היה קורה אם יניב היה בוחר לבטא את רגשותיו ואת צרכיו?

כתבו דיאלוג קצר בו יניב מבטא את רגשותיו וצרכיו ואת תגובתו של איתי.

- כל זוג יקרא את הדיאלוג שכתב.

- כדאי לנהל דיון ולבחון את השוני שמתחולל ביחסים בין החברים בעקבות ביטוי ישיר של  

  רגשות וצרכים.

- יש להשוות בין הדיאלוגים השונים שנכתבו.

חומר הדרכה מורחב למורה בנושא "תקשורת מקרבת"

מיועד לעבודה בכיתה עם תלמידים בחט"ב ובתיכון לאחר צפיה בהצגה: "דרך השלום"

  1. כדאי להתחיל בשיחה שמבהירה את ההיתרונות שיש בשיפור התקשורת ושמפתחת את המודעות למחירים שמשלמים על תקשורת לא מכבדת.
  2. כדאי להציג את המודל של תקשורת מקרבת ( תצפית, רגש, צורך, בקשה) ולשוחח עם התלמידים על החשיבות של כל אחד ממרכיבי המודל.

       נושא לתרגול:       תצפית מול פרשנות.       

   אנחנו רואים שאם לא נמהר לפרש זה יעזור לנו להישאר פתוחים לפרשנויות שונות (גם של האחר) שאולי הן    

   נכונות באותה מידה כמו הפרשנות שלנו.

       ראשית כדאי לעשות הבחנה ברורה בין תצפית לפרשנות באמצעות הפעילות הבא:

  1. להביא תמונה ולבקש משלושה תלמידים לצאת ולהיכנס כל אחד לחוד לחדר. כל אחד שנכנס מתאר מה הוא רואה בתמונה. להדגיש שהבחירה על מה להסתכל היא סובייקטיביות ושקשה לנו להבחין בין תצפית לפרשנות.
  2. לבקש מאחד התלמידים לפרש את המשמעות של התמונה ולבקש מתלמיד אחר לזהות את התצפית שמאחורי הפרשנות.
  3. לתת את אותה תמונה לכל תלמידי הכיתה ולבקש מכל אחד לתת פרשנות לתמונה. לבחון בזוגות את הפרשנויות שלהם ולנסות לבחון ממה הוסקו הפרשנויות השונות.
  4.  סיכום: לשוחח על ההשפעה של פרשנויות על תגובתנו הרגשית? (נוצרות הכללות, סטיגמות, הסקה אישית  

     מתוך נסיון החיים של המתבונן)

      לסיכום יש לעשות הבחנה בין הערכה, הכללה ושיפוט לבין תצפית נקייה.

 

      כעת מוכנים התלמידים לתרגל המרת שיפוטים, הכללות והערכות בתצפית נקייה. כדאי לבחור שיפוטים שגורים על תלמידים, הורים ועמיתים בססיטואציות של בית-הספר ולהמיר אותם בתצפיות:

 

      דוגמאות לפרשנות מעולמם של תלמידים על מורים, על הורים ועל חברים.

1.דוגמה לפרשנות של דברי מורה:

"המורה הזאת לא סובלת אותי" – זו פרשנות או עובדה? (על פי התשובות של התלמידים תוכלי לעמוד על מידת הבהירות של המושגים: פרשנות ותצפית). זו פרשנות שניתנה למשהו שהמורה עשתה.

מה יכול להיות שהמורה עשתה שפורש כ"המורה הזאת לא סובלת אותי"? (עודדו תלמידים לעלות מספר התנהגויות אפשריות של מורה) לדוגמה: "אז כשהמורה אמרה לך "נמאס לי מההפרעות שלך" אתה פרשת את זה  שהיא לא סובלת אותך?" או "כשהמורה עשתה פרצוף שבעיניך נראה חמוץ אתה פרשת את זה שהיא לא סובלת אותך?" או "אמרת משהו שהמורה פנתה לתלמיד אחר ולא הגיבה לך?"

      יש הרבה פרשנויות אפשרויות להתנהגות של המורה. ייתכן שלהתנהגות שלה אין שום קשר אליך. נמאס לה להגיד לך "לא" והיא ממש מתוסכלת שכל פעם עליה להתאמץ שוב להגיד "לא". או חשוב לה כל כך להרגיש בנוח איתך והיא פשוט עייפה מן המאמץ שנדרש ממנה כדי לשמור על מסגרת השיעור.

כדאי לשים לב למה המורה מתייחסת בדבריה. אם היא אמרה: "נמאס לי מההפרעות שלך" נראה שהיא מתייחסת להפרעות, אולי היא רוצה לתתייחס אחרת לשיעור, שקשה לה לסבול משהו שאת/ה עושה במהלך השיעור? אולי היא רוצה את נוכחותך בשיעור, אבל בלי ההפרעות שלך?

כדאי לסכם את הפעילות בשיחה על כוחן של פרשנויות והשפעתן הרגשית.

 

2.דוגמה לפרשנות של התנהגות של חברה:

"היא צבועה". יש לכוון את התלמידים לזיהוי תצפית אפשרית לפרשנות זו. לדוגמה: ילדה אמרה לחברתה שילד שהיא התעניינה בו שהוא לא רציני ואחר כך היא יצאה איתו. "מה דעתכם, היא צבועה?"

"היא צבועה" זו פרשנות? למה? (אולי התלמידים יגידו שזו פרשנות, אבל פרשנות נכונה, אמיתית.) איזה יחס זה יוצר כשאנחנו חושבים עליה "שהיא צבועה"? איך אנחנו נתנהג אליה אם נחשוב ככה? אם נתייחס רגע למה שקרה, אולי יש אפשרויות נוספות להבין את מה שקרה, חוץ מלהגיד על זה "צביעות"? (לעודד לתשובות מגוונות) אולי אם אני מסתכלת על עובדות, אז אני רואה יותר מפרשנות אחת אפשרית לעובדות שקורות. אם אני מעמידה פרשנות כעובדה, אז קשה לעלות פרשנויות נוספות.

     סיכום: אפשר לראות מתוך הדוגמאות שפרשנות משפיעה עלינו ביצירת סטיגמות על אנשים, מכוונת אותנו לייחס כוונות "רעות" לשני, לשפוט את האחר, חוסמת את האפשרות להבין את השני ומשפיעה על הדרך בה אנחנו פונים אל האחר.

4.     זיהוי פרשנויות שמתחפשות לעובדות – פתח לויכוח, לעלבון, להתגוננות, להתקפה

     תרגיל בזוגות שיוצג בכיתה:

      א.  תלמיד אחד אומר לתלמיד אחר פרשנות "פוגעת" והשני מגיב מהמותן. (רצוי לרשום את שני המשפטים)

      ב.  תלמיד אחד מתאר את ההתנהגות שמפריעה לו (במקום הפרשנות) והשני מגיב.

ג.  לקרוא במליאה את מה שכתבו התלמידים. להסב את תשומת הלב לדפוסי תגובה התואמים לפרשנות הניתנת   

    לטקסט.

ד.  תלמיד אחד יואמר תצפית

ה. לבחון מה התגובה הרגשית של המאזין כשנאמרת תצפית במקום פרשנות. מה היתרון בויתור על פרשנות  

    לטובת התיאור העובדתי? (בהירות, ברור אי הבנות, פתיחות לפרשנויות נוספות.)

      ו. מה החיסרון בויתור על פרשנות לטובת התיאור העובדתי? (אורך השיחה, פרשנות זה קצר ולעניין. ואז כדאי  

        להסב את תשומת ליבם שאולי זה קצר אבל זה מקלקל את היחסים ואם רוצים אחר כך לתקן זה נהיה מאד  

        ארוך. יש לציין שפרשנות גורמת להרבה אי הבנות. ייתכן שהם יגידו שפרשנות מאפשרת להגיד מה שאני חושב    

        ומרגיש. כדאי להסב את תשומת הלב לכך שהפרשנות אינה ביטוי ישיר וכן של מה מרגישים אלא צורת דיבור   

        לא ישירה, המנתחת את הזולת, דבר שעלול לנתק את הזולת מאתנו  ולגרום לו להתגונן.

      ז. להראות את היתרון שיש בביטוי ישיר של רגשות ולהצמיד את הביטוי הרגשי לתצפית.

 

     5 . העלאת סטיגמות ובדיקת התצפית שממנה הוסקה הסטיגמה. (זו אלטרנטיבה לפעילות הקודמת) יש אפשרות להכין כרטיסיות של משפטים המבטאים סטיגמות המקובלות אצל התלמידים, אחד כלפי השני, כלפי מורים, כלפי הורים ואחים.

     א. פעילות בזוגות: לקרוא את הסטיגמה הרשומה על הכרטיסיה ולחבר סיפור שמתאר מה קרה שממנו הוסקה   

         סטיגמה.

     ב. למצוא פרשנות נוספת שונה מהפרשנות הקודמת לאותה התנהגות.

     ג. לשמוע מה הם כתבו ומה הם מרגישים וחושבים בעקבות התרגיל.

        פעילות נוספת:  להסביר מהי סטיגמה ולרשום על הלוח רשימה של סטיגמות שיש לתלמידי הכיתה על חברים,   

        על מורים, על הורים. לבצע את המשימות א. ב. וג על רשימת הסטיגמות שהעלו תלמידי הכיתה.

 

    6. תרגול בבקשה

 בקשה תורמת מאד השיפור תקשורת. לבקש מהאחר לעשות משהו בשבילנו. כדאי לבקש את זה ככה שהשני ידע     

 בדיוק מה עליו לעשות כדי שצורך שלנו יתמלא. חשוב לזכור, שכשאנחנו מבקשים השני לא חייב לענות לבקשה  

 שלנו, להיפך אולי, אנחנו רוצים שהוא יעשה את זה רק אם זה מתאים לו. אנחנו רוצים לבקש מאד ברור ויחד  

 עם זאת להיות פתוחים שאולי לא מתאים לו להיענות לבקשה שלנו, כי הוא אדם אוטונומי שפועל מתוך  

 הרגשות והצרכים שלו. כדאי לבחון מהי התגובה הרגשית שלנו כשאנחנו באים בדרישות למישהו או שבאים  

 אלינו בדרישות.

 

      נושא לתרגול:    תירגום שיפוטים לצרכים, ככלי לשיפור תקשורת.

     המרה של מחשבות שיפוטיות בביטוי של רגשות וצרכים. המרה של ביטויים שיפוטיים שנאמרים כלפינו בהקשבה לרגשות ולצרכים של הזולת.

     תרגילים:  

       1 .  א. תלמידים יעלו משפטים שיפוטיים שמורים אומרים על תלמיד. איך תלמידים עלולים להרגיש כשהמורה פונה    

                   אליהם כך? איך הם מפרשים את יחס המורה כלפיהם כשהמורה מדבר כך?

     ב.    תלמיד מנסה לנחש מה הצורך שהמורה מבטאר במשפט השיפוטי. האם התקשורת הייתה יותר אפקטיבית אם    

           התלמיד היה מקשיב לצורך במקום לשיפוט? יש לתרגל את התלמידים להקשיב לצורך של המורה במקום   

           לשיפוט ולהגיב עניינית לצורך שבוטא.

 

2.   א.  תלמיד אומר משפט שיפוטי על מורה. תלמיד אחר מזהה מה הדובר מרגיש ורוצה.

      ב.  התלמיד הראשון ידמיין את התגובה של המורה שהוא אומר למורה מה הוא מרגיש ורוצה במקום לומר   

           את המשפט השיפוטי.

      ג.  יש לדון איך המרת משפטים שיפוטיים בביטוי של רגשות וצרכים משפיע על התלמיד המתבטא ועל  

          המורה המאזין.

 

     3.   א.   מצורפת בנספח רשימה של צרכים. המורה יכול/ה להכין קלפי צרכים. כל תלמיד יגריל קלף אחד   

                שרשומה עליו מילה שמבטא צורך. על התלמידים  תלהתייחד עם מילת הצורך ולנסות לבחון (בינו לבין  

                עצמו) באיזה תחום במחיים שלו הצורך הזה מסופק. (לדוגמה: נניח שמישהו קיבל את הקלף יצירתיות.

                על הילד להגיד באיזה תחום הוא יצירתי, אולי איך להתחמק מהכנת שיעורי הבית, אולי הוא יצירתי

                במחשב, אולי בכדור רגל כו') כעת על התלמידים לשתף את המליאה בכך.

      ב.   כל תלמיד יתבקש להישאר עם אותו הקלף אך הפעם עליו להגיד באיזה תחום היה רוצה להגדיל את  

          סיפוק הצורך הזה. (לדוגמה: אם הקלף הוא יצירתיות, אולי הוא היה רוצה להגדיל את מידת היצירתיות  

          שלו בהכנת שיעורי הבית, או איך להתחיל עם בנות או איך להסתדר עם אחותו סביב צפייה בטלויזיה).

      ג. לנהל שיחה על כך שלכולנו אותם צרכים; מילוי צרכים עושה לנו טוב; כשהצרכים שלנו לא מסופקים

          מעוררים בנו רגשות לא נעימים; אפשר לספק צרכים בדרכים רבות ואין רק דרך אחת "נכונה" לספק  

          צורך; סיפוק הצרכים של הזולת לא בהכרח בא על חשבון סיפוק הצרכים שלי ולהפך.

 

       הנושא:  בקשה במקום דרישה

      יש לערוך דיון על ההבדל בין בקשה לדרישה. כדאי לעמוד על התגובות לדרישה.

     לסיכום יש לעשות הבחנה ברורה בין בקשה לדרישה: בקשה פירושה שאנחנו מוכנים לשמוע "לא" לבקשה.    

     כשאנחנו חושבים שעל השני להיענות לבקשה שלנו, אנחנו לא לוקחים בחשבון שהשני אוטונומי ופועל מתוך  

     הצרכים שלו. בבקשה אנחנו מכבדים את ההחלטה העצמאית של השני. כשהשני לא נענה לבקשתנו אנחנו מבינים   

     שלא מתאים לו לעשות מה שביקשנו, ולא מפרשים זאת כמשהו שנעשה נגדנו, אלא בעד עצמו.

     יש הרבה דרכים לספק צורך ולא רק דרך אחת. לכן אם לא הצלחנו בדרך אחת אנחנו יכולים לנסות ולספק את   

     הצורך בדרך אחרת, במקום לוותר, להתייאש ולהישאר מתוסכלים. 

     להגיד לאנשים מה אנחנו מבקשים שהשני יעשה, מאד עוזר בתקשורת. כי אז השני יודע איך הוא יכול לשמח  

     אותנו והוא לא צריך לנחש. נכון שאם השני כועס, הוא יכול למנוע מאתנו הנאה, אבל אם נבין שיש הרבה דרכים   

     למלא רצונות אנחנו לא כל כך תלוי במישהו מסויים.

 

     תרגילים:

     1. הבחנה בין בקשה לדרישה. יש להציע צורך מסוים שחשוב לתלמידים (כגון עצמאות, חופש, שייכות, בטחון,   

         שפע) ועל התלמידים להציע כמה שיותר דרכים לסיפוק הצורך הזה.

 

     2. א. אם אימא אומרת: "את/ה חייב/ת לבוא לחתונה של הבת דודה שלך!" מה הייתם אומרים? (להקשיב  

             לתשובות ולראות שאמירה של דרישה מעוררת התנגדות, מקשה על שיתוף פעולה, ממרידה כי היא מנסה  

             להכריח את השני לעשות משהו בניגוד לרצונו.) איזו הבעה הייתה לכם על הפנים אם הייתם מסכימים

             ללכת? איך הייתם אומרים שתבואו כשאתם לא כל כך רוצים לבוא?

         ב. אם אימא הייתה מבקשת במקום לדרוש והייתה אומרת: "יש חתונה של הבת דודה, ואני אשמח שנלך כל

            המשפחה ביחד, חשוב לי החיבור למשפחה המורחבת, להרגיש שהמשפחה הקטנה שלנו שייכת למשפחה    

            יותר גדולה, אם תבוא/י אני אהיה גאה וגם אהנה מהבילוי המשותף. אני מבקשת שתבוא/י לחתונה."

             מה הייתם מרגישים אם אימא הייתה מדברת אליכם ככה?

             איך הייתם מגיבים לבקשה הזאת? (מאחר ואנחנו רגילים לשמוע דרישות ולא בקשות, בהתחלה כשמבקשים    

            מאיתנו אנחנו עדיין עלולים לשמוע את זה כדרישה ולהגיב כמי ש"מכריחים" אותו (בדרך יפה). לכן כדאי   

            שהמבקש יואמר: "איך אני יכול/ה לבקש כך שתשמע את דברי כבקשה ולא תשמע את זה כדרישה?"

         ג. על התלמידים לעלות השערות איך אמם הייתה תגיבה אילו היא הייתה פתוחה לשמוע "לא" לבקשתה?

         ד. על  התלמידים לבקש בקשה שמאד חשובה להם (ממורה, הורה, חבר/ה) ועל התלמדים לעלות השערות  

           לאפשרויות שונות של תגובה אם היו מקבלים סרוב לבקשה.

 

      3.   תרגול למציאת מספר דרכים לממש רצון

      להשתמש בקלפי הצרכים. תלמיד אחד בוחר קלף שרשומה עליו מילה שמבטאת רצון. תלמידים אחרים מעלים הצעות  מה אפשר לעשות כדי למלא את הרצון הזה. (יש הרבה דרכים לספק צורך!)

      לדוגמה: הקלף הנבחר הוא "התחשבות" התלמידים נשאלים: מה אפשר לעשות כדי למלא את הצורך הזה אצל תלמיד אחר שמתקשה בלימודים? (יש לבקש לפחות שלוש הצעות)

 

      4. אם יכולה המורה לבקש שהתלמידים יעשו כך שהצורך שלה בהתחשבות יתמלא?

      סיכום: האם מה שעשינו היום עוזר לכם? במה?

 

     הנושא: איך לסרב לבקשה ואיך לקבל סרוב?

      בדרך כלל רוב הסיכסוכים שלנו אם אנשים קורים כשאנשים לא מסכימים לעשות מה שאנחנו רוצים שהם יעשו     

      או שאנחנו לא מסכימים לעשות מה שהם רוצים שנעשה. אולי אם נדע לקבל "לא" לבקשות שלנו ונדע להגיד  

     "לא" כך שהשני לא יקח את הסרוב באופן אישי, אז ייתכן שהסרוב לא יפגע במערכות יחסים  אלא ישתפר אותן.

 

 

     תרגילים:

     1. איך להקשיב לבקשה כשלא מתאים לי להגיד "כן"?

      "תסדר/י את החדר!" כשבקשה כזאת מופנית אליכם ולא מתאים לכם עכשיו לסדר, איך אתם חושבים שתגיבו? אם אתם מפרשים את דבריה של אימכם כדרישה, סביר להניח שאתם בלחץ  ואתם חושבים אולי שהיא ל אחשבה עליכם ואולי לא אכפת לה מה מתאים לכם כרגע לעשות. כדמות סמכותית היא הקובעת. כל המחשבות האלה יכולות להוביל לרגשות של כעס ותסכול.

      נניח לרגע שאפשר לשנות מחשבות ובמקום לחשוב על כמה אימא לא בסדר וכמה אתם מסכנים, תחשבו על הרגשות והצרכים של אימא, למרות שאתם הולכים להגיד "לא" לבקשה שלה. תחשבו למה אימא מבקשת לסדר את החדר עכשיו ותגידו לה את זה: "את רואה את הבגדים שלי זרוקים על השטיח והכיסא ומחברות ודפים על השולחן כתיבה ואת מודאגת? חשוב לך לחנך אותי לסדר? או אולי, חשוב לך סדר בבית? חשוב לך שהבית יהיה מסודר כרגע או שזה יכול לחכות קצת?"

      מה אימא תגיד? (אם אימא אמרה את זה בגלל רצון לחנך אותי, סביר להניח שזה יהיה בסדר לדחות את הסידור, אם זה מפריע לה כי היא זקוקה לסדר כרגע , אולי אפשר להציע לסגור את הדלת עד שאסדר את החדר, או לקבוע בדיוק את הזמן שמתאים לי לסדר ולהתחייב עליו).

 

     2. בזוגות. תלמיד אחד יבקש שתלמיד אחר שיעשה בשבילו משוה. השני ינסה לזהות איזה צורך הבקשה מנסה   

      לספק. (בתרגיל הזה, מזהים את הצרכים העומדים מאחורי הבקשה).

 

     3. תרגול אמירת "לא" תוך התחשובת בשני ושמירה על קשר איתו?

      יש לתת לתלמידים דוגמה לפני התרגול:

אימא מבקשת שתשמור על אחיך אחר הצהרים, כי היא רוצה ללכת לבנק.

      איך מסרבים לבקשתה בתקשורת מקרבת?

      ראשית רואים את היופי שבעצם הפנייה: "אני רואה שאת זקוקה לעזרה ואני שמח שאת רואה אותי כמישהו שיכול לעזור לך, לכן את פונה אלי."

      שנית אומרים מה נחוץ לנו כרגע לעשות: "אני קבעתי אחרי הצהרים ללכת עם החברים לסרט ואני ארגיש החמצה אם לא אלך. חשוב לי לבלות וגם לעמוד בהבטחה שנתתי."

      שלישית מציעים דרך נוספת לספק את הצורך של הזולת: "אולי אפשר למצוא סידור אחר לדניאל? אולי אני אבקש מהשכנה? אולי אני אצלצל לאחד החברים של דניאל ואביא אותו לשם? מה דעתך?"

      רביעית מתעניינים ברגשות של הזולת: "אימא איך את מרגישה כשאני אומר לך שאני מעדיף ללכת לסרט עם חברים?"

      איך לדעתכם אימא הייתה מגיבה? (אם מישהו יגיד שהיא עדיין הייתה מתעקשת שאשמור על האח כדאי לבחון מה הצורך של אימא שעומד מאחורי הבקשה ואז לנסות לספק את הצורך במקום להיענות לבקשה שלה)

     תירגול:

בזוגות לעלות דוגמה לבקשה שלא מתאים להם להיענות לה ולתכנן  סרוב לבקשה על פי הדוגמה של סרוב לבקשה בכלים של תקשורת מקרבת.

כל זוג יציג את הדיאלוג המתוכנן: דמות אחת מבקשת בקשה ודמות שנייה מסרבת על פי הכללים של תקשורת מקרבת.

 

4.איך לבקש בקשה שאני חושש שיסרבו למלא אותה?

 דוגמה:         אני רוצה לצאת עם החברה לשעבר של חבר שלי. אני רוצה לבקש ממנו "רשות".

  1. ייתכן שעדיין יש לו רגשות כלפיה. ייתכן שהוא יבקש ממני "לא" לצאת איתה, כי הוא יקנא, ירגיש לבד. ירצה שאני אהיה איתו ולא איתה. אני אתעניין ברגשות שלו כלפיה וברגשות שאולי יעלו בו אם אצא איתה.
  2. אני אספר לו כמה קשה לי לצאת איתה כשאני יודע שאולי יכאב לו לראות אותנו ביחד. אומר לו שהוא חשוב לי ולא הייתי רוצה לראות אותו סובל, ואני רוצה בקרבתו, כי הקשר שלנו חשוב לי.
  3. אספר לו איך אני מרגיש כלפיה ומה מושך אותי אליה. למה זה קשר חשוב בשבילי.
  4. אבדוק עם עצמי אם הקשר הזה באמת חשוב לי. אנסה להתקרב אליה בהדרגה, כך שנתרגל לחברתה איתה בלי לפגוע בזמן האיכות שלי אותו.
  5. אארגן פגישה של שלושתנו כדי להבהיר את מערכות היחסים המשולשות ואולי גם כדי לאפשר סגירת הדברים ביניהם.

     תרגול : לבקש מתלמידים להביא דוגמאות למשהו שהם רוצים לבקש והם חושבים שיגידו להם "לא".

     על התלמידים להתייחס לדוגמה אחת ולכתוב איך הם יכולים להכין את עצמם לשמוע "לא".

 

1.לבדוק עלול להקשות על השני להגיד "כן" ולנסות לנחש  מה הוא מרגיש כשהבקשה שלי מופנית אליו. להביע   

      את האיכפתיות שלי כלפיו.

 

2.   להביע את רגשותיי כשאני רואה שקשה לו.

      להגיד למה חשוב לי לבקש את זה ממנו.

 

3.לחשוב על דרכים נוספות לממש את הרצון שלי.

 

נושאים נוספים שכדאי לעסוק בהם עם בני נוער:

  • הקשבה אמפתית,
  • הקשבה אמפתית לעצמי
  • הבנת הזולת גם כאשר הוא תוקפני כלפיך.
  • כיצד לשים גבולות בכלים של תקשורת מקרבת

 

 

 

 

 

שיחת סיכום:

א.   מה נתנה לכם הסדנא?

אתם חושבים שתשתמשו בחיים שלכם במה שלמדנו בסדנה?

(אם תלמידים אומרים שהם לא ישתמשו בכלום, הקשיבו לרגש ולצורך, כלומר, אולי הם מביעים ייאוש, אולי הם היו רוצים להיות בטוחים שכדאי להם להתאמץ לשנות דברים אצלם. אולי הם חושבים (בטעות) שלהורים, למורים, לחברים יש כוח להשפיע על היחסים והם לא רואים שהכוח בידיים שלהם לשנות את מערכות היחסים. אולי הם היו רוצים להאמין שיש להם השפעה על מה שקורה בחיים שלהם?"

לא כדאי להיבהל מביטוי של "ייאוש", זה יכול מאד להגביר את המודעות וההבנה. גם אם יש ציניות כגון, "בטח שזה יעזור!" כדאי להתייחס לזה: "אז כשאני שואלת למי זה יעזור, זה מצחיק אתכם. הייתם רוצים להיות מפוקחים ולא תמימים לגבי היכולת שלכם להשפיע על מה שקורה בשיחות שלכם עם אנשים או ביחסים שלכם עם אנשים. אתם רוצים לזכור שיש מגבלות לגבי מידת ההשפעה שלנו על אנשים ועל מערכות יחסים. אתם רוצים להגן על עצמכם כדי לא לצפות ליותר מדי ואחר כך להתאכזב, כי להתאכזב זה כואב.

אמפתיה והקשבה לרגשות ולצרכים של התלמידים, גם כשהם מביעים כעס, תסכול, ספקנות וחוסר אמון, יכול לעזור לשנות את כל אלה.

ב.   הייתם רוצים שנמשיך לעסוק בנושא הזה? לבקש לנמק.

ג. הייתם רוצים שנעשה דברים דומים למה שעשינו או שנשנה קצת את הדרך בה הסדנה תועבר?

מפרט טכני לצורך העלאת המופע אין צורך בהכרח באולם תיאטרון . יש צורך בחלל שיכול להכיל את כמות הקהל (עד 300) ולהותיר לשחקנים חלל מופע של כ: 5X5 מטר.
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

דרך השלום המלצה סל תרבות ארצי1

לינק לצפיה

דרך השלום המלצה סל תרבות ארצי2

לינק לצפיה

דרך השלום המלצה סל תרבות ארצי3

לינק לצפיה
איבגי הפקות
054-4341510

hafacot@zahav.net.il

חולון, ת.ד. 6143

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.