הילד חולם

תחום: תיאטרון
תת-תחום: מופע תאטרון
משך זמן המופע: 100
סגנון: חברתי
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: תאטרון הקאמרי
קהל יעד: י - יב
כמות קהל מקסימלית: 500
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 17/05/2018

הילד חולם


ב 13 במאי 1939, בעקבות מאורעות הדמים של "ליל הבדולח", יצאה מנמל המבורג שבגרמניה הספינה "סנט לואיס" כשעל סיפונה 936 פליטים יהודים בדרכה לקובה. רשויות ההגירה הקובניות סרבו לקבלם. האנייה הרדופה החלה לנדוד מנמל לנמל בתקווה למצוא ארץ שתיאות לקלוט את נוסעיה. סיפור הספינה שהיווה את הבסיס לסרט "ספינת הארורים" שימש השראה מסויימת לחנוך לוין לכתיבת המחזה "הילד חולם" (הסיפור הובא ע"י יצחק לאור בכתב העת "מטעם").

יצירת המופת של חנוך לוין היא מסע בריחה לארץ רחוקה, לעבר הלא נודע, מנוסה מעבר מאיים לעתיד מנחם. כשרונו של חנוך לוין באריגת שתי וערב של מצבים קומיים סאטיריים עם פיוט רב הבעה, מוביל לחוויה רגשית וחושית, העוסקת בצורה מפוכחת במהות הקיום האנושי. "הילד חולם" שכולו חמלה ואהבת אדם, הוא אחת מפסגות המחזאות הישראלית.



על "הילד חולם"


מאז ומתמיד עסק לוין ברוע ובכיעור. למראה מחזותיו הקודמים התעוררה התמיהה מדוע על הכיעור להיות מלאכותי כל כך? מדוע מתמצות הדמויות תמיד בבחור עני ומכוער או ברווק נטול חן ורווקה גרומה, האם הרוע מתחיל ומסתיים בגוף, בפרוסטטה, באי הזיקפה, בחמדנות ובתאוותנות הבלתי מושגות, או שיש לו מימדים משמעותיים ועמוקים יותר? "הילד חולם" ממיר את הגיהינום הפנים-משפחתי, שהפך לבידור שיגרתי, בבמה אמינה ומרתקת לאין שיעור. אין זו ההשפלה והנבזות הפרטית והקטנונית, אלא הרצח השרירותי והחסר כל מעצורים שהופך למנגנון אנונימי רב-עוצמה. אי מסירת מיקום ההתרחשות המדוייק ואי מתן שמות לדמויות שעל הבמה, הופכת את המחזה לאלגוריה על חיי אדם, שהמוות וההשפלה בצורותיהם השונות אורב להם בכל פינה. העולם הלויני הופך לפוליטי משהוא ממקם את הרוע בדמויות מציאותיות: המפקד הרוצח את קורבנותיו, פקיד ההגירה השולט על גורלם של הפליטים המבקשים ממנו מחסה, או השליט המוכן לקלוט ילד פליט אך ורק לצרכי תעמולה – כלומר, לכסות על הדם הרב שידיו כבר שפכו. הוא מתמקד ברוע האמיתי, הממשי, זה אשר אין מטרתו לשעשע, כי אם להדהים ואף להחריד. זו אולי ראשיתה של כתיבה טראגית אצל לוין...

העלילה יוצרת סבל שאינו מוטל בספק, אך מהדמות נמנע מלהשתהות בסבלה. פרט ללקוניות הנכפית עליה, דוחקת בה אף העלילה המהירה להתקדם הלאה מבלי להתיר לה להיות בודדה על הבמה ולו לרגע. הבמה במחזה זה לא הופכת למקום פרטי... הויתור על האיכות הבידורית במחזה זה מסיט לעיתים את השפה התיאטרונית מהבדיחה המבריקה אל הליריקה. במחזה זה עובר לוין לראשונה מהוקעת דמויותיו לתמיכה בהן, הגם שהתייצבותו מאחוריהן עדיין מהוססת ובלתי מפורשת:


"אני בוכה עליכם, הבאים מתוך הערפל / וחוזרים ונעלמים בו. אני בוכה
על גורלכם ומשרטט אותו. / פניכם המתקרבות מספרות את סיפור האשלייה:
אך כל הכשלון האנושי טבוע בעורפכם המתרחק."


היות שהברוטאליות המוצגת כאן היא אמיתית, אמיתי גם הצורך למחות נגדה. הנער המשורר שכתב שורות אלה קורע לאחר מכן את מחברתו ומשליכה לים. הליריקה והמחאה הישירה הם בגדר הבלחה מקומית בלבד, שכן לוין נמנע בעקביות מלערב את קולו הפרטי בתוך בליל הקולות האבודים שעל הבמה. אולם ברור שמחזה כזה מסוגל לזהות את הכאב ואת מקום הפצע אף אם להמחיש את עוצמתו אין הוא עדיין מוכן. מתוך המאמר של יוחאי אופנהיימר "כמה משפיל להיות אדם" שנכלל בתוכניית ההצגה אשר בוימה ע"י חנוך לוין בתיאטרון הבימה בשיתוף עם תיאטרון חיפה ופסטיבל ישראל-ירושלים, 1993.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
תאטרון הקאמרי
052-2228210רון

ronb@cameri.co.il

תל-אביב, לאונרדו דה וינצ'י 30, ת.ד. 23097

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.