סרט ערבית (A)

תחום: קולנוע
תת-תחום: מפגש עם יוצר וסרטו
משך זמן המופע: 45
סגנון:
שם הרכב:
סיווג: מפגש עם יוצר וסרטו
שם המפיק: שרה צפרוני
שנת הסרט: 2015
קהל יעד: י - יב
כמות קהל מקסימלית: 120
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 03/08/2017

 

רבים נזכרים בגעגוע בטקס קבלת השבת בימים בהם הטלוויזיה החד-ערוצית שידרה את הסרט הערבי של יום שישי. מעולם לא שאלנו את עצמנו איך הגיעו הסרטים לערוץ הרשמי כשהגבולות סגורים ולמה שודרו בו סרטים של "האויב". הסרט הערבי-מצרי איפשר לחלקנו לחזור לרגע למולדת הראשונה ולאחרים להציץ מחלון "הווילה בג'ונגל" אל השכנים שמעבר לגבול. אלא שרובנו לא רצינו לראות את האנשים שתרבותם, תקוותיהם וכאבם נשקפו אלינו. "סרט ערבית" מחזיר אותנו לכוכבים, למוזיקה, לעלילות המפותלות, ולרגע הקצר שבו חלקנו את אותם גיבורי תרבות עם כל עמי המזרח התיכון. העושר והעוצמה של הקולנוע המצרי מתגלים, ועולות שאלות מטרידות.

סרט ערבית הוא זוכה בפרס הראשון בקטגורית סרטי תרבות ואמנות – דוקאביב (2015), הסרט הטוב ביותר בפסטיבל היהודי בטורונטו (tjff 2016), ובציון לשבח בפסטיבל סולה-לונה, טרוויסו – איטליה.

בימוי: איל שגיא ביזאווי ושרה צפרוני

הפקה: אסנת טרבלסי

חברת הפקה: טרבלסי הפקות

תסריט ותחקיר: אייל שגיא ביזאווי ושרה צפרוני

עריכה: איל גולדברג

צילום: אביגיל שפרבר, דויד זריף

 




 

איל שגיא ביזאוי 

איל שגיא ביזאוי הוא חוקר קולנוע ותרבות פופולרית בעולם הערבי. בוגר תואר ראשון בספרות ערבית ובהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים. מרצה על קולנוע מצרי בבצלאל במכללת ספיר ובמנשר. בעל טור "רלוונט" בעיתון הארץ. במקביל לעבודתו האקדמית, איל היה תחקירן ועורך תוכן בפרוייקטים דוקומנטריים רבים.

בין היתר: ערבסקה (תוכנית תחקירים בטלוויזיה בערבית של הערוץ הראשון – 2001); זמן שאול (סדרה דוקומנטרית בערוץ בריזה – 2001); הישראלים החדשים (תכנית ראיונות בערוץ בריזה – 2002); סקס ישראלי (סדרה דוקומנטרית בערוץ 8 – 2003); בלונד (סדרה דוקומנטרית בערוץ 8 – 2004); אחת אלמנה פעמיים שכול (סרט דוקומנטרי לרשות השנייה – 2004); זנות (סרט דוקומנטרי לרשות השנייה – 2005); מכתוב (סרט דוקומנטרי לרשות השנייה – 2006); איפה האוכל (סדרה דוקומנטרית עם איל שני לערוץ 8 – 2008), ועוד.

אייל ביים שני סרטים קצרים במסגרת תוכנית תרבות של הרשות השנייה, דו"ח אינטימי. סרט ערבית הוא סרטו הארוך הראשון.

 

שרה צפרוני

שרה צפרוני היא בעלת תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאונ' תל אביב (2005), ולמדה  בסמינר החדש לאוצרות וביקורת בבית הספר לאמנות "קמרה אובסקורה"

מ-1993 היתה עיתונאית במקומון מעריב זמן תל אביב ובעיתון הארץ,

מ-1998 שימשה כתחקירנית ועורכת משנה בתוכניות אקטואליה ואולפן ביניהן: רפי רשף, ותוכנית הבוקר של קשת.

מ-2004  היתה תחקירנית ועורכת תוכן בפרוייקטים דוקומנטאריים רבים. ביניהם: סודות הקבלה החדשה (סדרה של אשרת קוטלר, קשת 2004). על-סם (סדרה בעריכת אמיר רותם, ובהגשת אושרת קוטלר, יס דוקו 2008), עד קצה העולם – עם עינת ארליך (סדרה בבימויו של רון כחלילי, "רשת" 2008)  יפה לנו – תולדות היופי הישראלי (סדרה דוקומנטרית שיצר רון כחלילי, במאים לימור פנחסוב ונתי אדלר)  סרט שחור לבן (על סרטי בורקס – במאי ויוצר רון כחלילי).

שרה היא זוכת פרס התחקיר בפסטיבל דוקאביב 2014 על הסרט תחנה סופית (על התחנה המרכזית החדשה בבימוי ג'ולי שלז). סרט ערבית הוא סרטה הראשון כבימאית.

תיאור המפגש :

"סרט ערבית" מדבר על תופעה חברתית מן העבר ומנסה להחיות אותה, ולהתבונן בה מתוך זוית ראיה אישית של איל ביזאווי (המוביל את הסרט) ומתוך זוית כללית יותר הבוחנת את התופעה מהיבטים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים – ממרחק השנים. במהלך השיעור נבחן את הקשר בין המבע הקולנועי לתזות המובאות בסרט.

 

מטרת המפגש:

במפגש נצביע על אמצעים אמנותיים ששימשו אותנו כדי להעלות לדיון שאלות חברתיות ותרבותיות המעניינות אותנו, וזאת על מנת לפתח בקרב התלמידים רגישות ואהבה לקולנוע הדוקומנטרי. 

 

מבנה המפגש:

נדון בנושאים הבאים (כעשר דקות לכל נושא):

 

א. מדוע התופעה החברתית של צפיה בסרט הערבי של יום שישי עניינה אותנו?

  1. הסיפור הביוגרפי שלנו ושל משפחותינו שגרם לנו להתעניין בתופעה
  2. הפרדוכס שעומד בלב התופעה:  גילוי אהבה לתרבות של האויב, צריכת תרבות ערבית בתקופה שבה התרבות הערבית נחשבת לנחותה, והשפה הערבית נחשבת למוקצה.
  3. העובדה שהצפיה בסרט הערבי הפכה למדורת שבט ישראלית, ומה זה אומר על הזהות הישראלית.
  4.  

ב. איך אפשר להחיות על המסך תופעה חברתית שכבר אינה קיימת:

  1. איך מצאנו ובחרנו את הדמויות המופיעות בסרט
  2. השימוש בחומרי ארכיון בסרט
  3. שחזור חווית הצפיה באמצעים שונים.

 

ג. מה מבטא הפער בין האופן שבו הדמויות השונות צפו בסרט?

  1. הבדלים תרבותיים בין הצופים השונים גרמו לכל אחד מהם לראות את הסרט ולפרש אותו באופן אחר. – התייחסות לדמויות: אביבה, האחיות רביע ומשפחת גרבוז.
  2. החמצת ההזדמנות להכיר ולהידבר עם מי שתרבותם ערבית: מצרים, פלסטינים ויהודים מזרחים. – "זהו זה" כדוגמא מזוקקת.
  3. מדוע בחרנו לא להתנגח – דיון על הוויס אובר המלווה את הסרט

 

ד. למה חשוב היה לנו לספר איך הגיעו לכאן הסרטים?

  1. הפרדוקס שמבטא הדמות של סאלים בסרט – "גניבת" הסרטים על ידי מי שכיבדו ואהבו את הקולנוע המצרי, ומתוך רצונם לשמור על קשר לתרבות שהשאירו מאחור
  2. שיתופי פעולה מתחת לרדאר – דמותו של המבריח המתארת שיתוף פעולה בין יהודים, לפלסטינים – למען הקולנוע.  

 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
שרה צפרוני
0522998686

tsifronisara@gmail.com

ד.נ. גליל עליון, אילת השחר 1

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.