מהומה רבה על לא דבר

תחום: תיאטרון
תת-תחום: מופע תאטרון
משך זמן המופע: 120
סגנון: חברתי
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: תאטרון הקאמרי
קהל יעד: ז - יב
כמות קהל מקסימלית: 500
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 17/05/2018

מי היה מאמין שביאטריס ובנדיק – שני סרבני נישואים, יגיעו בסופו של דבר אל החופה, בלחץ החברה והמשפחה, ויותר מכל בזכות האהבה המקננת בהם.

אחת הקומדיות האהובות והמהוללות ביותר של שקספיר.

שקספיר משרטט עיר מציצנית ורכלנית ואינו חוסך ממנה את הנימה הסאטירית. המחזה רצוף טעויות בזהויות, חילופי שנינויות, שעשועי לשון, אך גם הרהורים רציניים ומעמיקים על אהבה, חתונה, רווקות מאוחרת  ולחץ חברתי. זוג הגיבורים במחזה יגיע, לאושרנו, לאחר נפתולים, אל החופה הבלתי נמנעת.

"מהומה רבה על לא דבר" היא היחידה בין הקומדיות החשובות של שייקספיר שהגיבורה שלה אינה מתחפשת בלבוש גבר. ויולה ב"הלילה השנים עשר" ורוזלינד ב"כטוב בעיניכם" לובשות בגדי גבר מתחילת המחזה, ורק בסיומו חוזרות ללבוש שמלה. פורציה, נריסה ויסיכה ב"סוחר מונציה" וכן יוליה ב"שני ג'נטלמנים מורונה" מתחפשות לגבר כדי לזכות בגבר או לנחול בנצחון עליו. רק גיבורת "מהומה רבה" אינה נפרדת משמלתה אף על פי שזוהי הקומדיה היחידה שבה משמשת התחפושת כנושא דרמטי ופילוסופי של המחזה. "מהומה רבה" היא קומדיה של מסיכות – מסיכות בממש ומסיכות במושאל. הקומדיה שבמחזה וגם היסוד הטראגי השזור בה, עיקרם הסתירה בין מראית העין והתנהגות חיצונית מצד אחד, לבין המציאות שמאחורי מראית העין, מצד אחר. ומכאן הסכנה שבשפיטת דברים על פי מראיתם החיצונית. נושא זה משתקף גם במבנהו הדרמטי של המחזה, שבו הופך שייקספיר את שיווי המשקל הרגיל בין העלילה ותת-העלילה. הגיבור והגיבורה עומדים במרכז המחזה להלכה בלבד, ואילו עיקר כוחו הקומי והדרמטי של המחזה וכן עיקר תשומת לבנו, מופנית אל היחסים שבין ביאטריצ'ה ובנדיק, שהם תרומתו העצמית של שייקספיר לסיפור ששאל ממקורות אחרים.

שייקספיר מבקש לומר שהגישה המקובלת לאהבה ולנישואין היא מסחרית וחמרנית. המאהב מסוגל למעשי אכזריות, כוח השיפוט שלו לקוי, הוא פתי מאמין לכל דבר וחדל אישים במהותו, "סגידתו" לאשה היא תרמית. המחזה מסיר את המסיכה מעל מוסכמות האהבה הזאת ומגלה את פרצופה האמיתי. והיפוכו של דבר בתת-העלילה, העוסקת אף היא בהסרת מסיכות. במחזה שלכאורה אינו אלא קומדיה קלת דעת אומר שייקספיר כמה דברים חשובים על האהבה, הנישואים ויחסי המינים. האמנם נוכל לפטור מחזה זה באימרת הכנף: "מהומה רבה על לא דבר"?

מתוך "שייקספיר עולמו ויצירתו" מאת א.א.מנדילוב ואליס שלוי



איך הפך שייקספיר להיות שייקספיר?


איש צעיר מעיר שדה קטנה, איש ללא נכסים משלו, ללא קשרים משפחתיים עם בעלי-השפעה וללא השכלה אוניברסיטאית, עוקר ללונדון בסוף שנות ה 1580- ותוך זמן קצר להדהים הופך למחזאי הגדול ביותר לא רק של תקופתו, אלא בכל הזמנים. יצירותיו קוסמות למשכילים ולבורים, לעירוניים אנשי העולם הגדול ולתושבי ערי השדה המבקרים בתיאטרון לראשונה בחייהם. הוא מביא את קהלו לידי צחוק ובכי; הוא הופך פוליטיקה לשירה; הוא מערבב בלי חשבון ליצנות וולגרית עם דקות הבחנה פילוסופית. הוא קולט באותה חדות את חייהם האינטימיים של מלכים וקבצנים. רגע אחד נדמה שלמד משפטים, במישנהו תאולוגיה, וברגע אחר היסטוריה עתיקה... איך אפשר להסביר הישג בסדר גודל כזה? איך הפך שייקספיר להיות שייקספיר? התיאטרון, בימיו של שייקספיר, כמו בימינו, הוא אמנות חברתית מובהקת, לא משחק של מופעי בידור חיוורים... מחזותיו של שייקספיר כוונו באופן נחרץ לרשות הרבים. הם היו – ועודם – בתוך העולם ועל אודות העולם. שייקספיר לא רק כתב ושיחק בשביל תעשיית בידור מסחרית אכזרית; הוא גם כתב מחזות שהפגינו מודעות חדה למציאויות החברתיות והפוליטיות של זמנו. לא היה סביר שינהג אחרת כי כדי לצוף על פני המים, קבוצת התיאטרון שהוא היה אחד הבעלים-השותפים שלה, היתה חייבת למשוך בין 1500 ל-2000 צופים קוני כרטיסים ביום לתוך אולם התיאטרון, והתחרות מצד קבוצות תיאטרון יריבות היתה קשה.

שייקספיר היה איש תיאטרון שרגליו על הקרקע, הוא היה בעל מניות בלהקה והיה צריך להתנהל מול משקיעים קשוחים וקהל תובעני. היה עליו לזהות את התשוקות והפחדים העמוקים ביותר של קהל צופיו ולטפל בהם. הצלחתו יוצאת הדופן כבר בתקופתו מראה שהוא עמד במשימה בהצלחה אדירה... לאורך כל הקריירה שלו כמחזאי, התגלה שקספיר כצייד מסיג גבול מזהיר. הוא נכנס בזריזות לטריטוריה שסומנה על ידי אחרים, נטל מה שרצה והסתלק עם שללו מתחת לאפו של השומר. הוא השתלט על רכושה של האליטה – על המוסיקה, המחוות, השפה, וניכס את כל אלה לעצמו. זוהי רק מטאפורה כמובן.

בנוסף ליצירות עצמן, העקבות ששרדו מחייו של שייקספיר הם רבים, אך קלושים... לא נמצאו שום רמזים ברורים וישירים שיכולים לפענח את התעלומה הגדולה של כוח יצירה כביר מעין זה... האמן הזה הפגין פתיחות יוצאת-דופן כלפי העולם וגילה את הדרך להכניס את העולם הזה לתוך יצירותיו. כדי להבין איך עשה זאת באופן כל כך משכנע, חשוב להתבונן בתשומת לב ביצירתיות המילולית שלו – שליטתו ברטוריקה, יכולתו המופלאה להחליף קולות, ובכלל התעסקותו הכפייתית בשפה... כדי להבין כיצד השתמש שייקספיר בדמיונו כדי להפוך את חייו ליצירתו, חשוב שגם אנחנו נשתמש בדמיוננו.

מתוך ההקדמה של סטיבן גרינבלט לספרו "להיות או לא להיות שייקספיר"בתרגומה של מיכל קירזנר-אפלבוים, ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד 2010.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
תאטרון הקאמרי
052-2228210רון

ronb@cameri.co.il

תל-אביב, לאונרדו דה וינצ'י 30, ת.ד. 23097

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.