שם טוב תמי

תחום: ספרות
תת-תחום: מפגש עם סופר או משורר
משך זמן המופע: 50
סגנון: פרוזה
שם הרכב: סופרים ומאיירים
סיווג: מפגש ספרות
שם המפיק: שם טוב תמי
קהל יעד: ב - ז
כמות קהל מקסימלית: 80
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 01/10/2005

תמי שם-טוב נוהגת לפתוח מפגש בסיפור אישי דרמטי: היא לא ידעה לקרוא ולכתוב עד כיתה ג'. היתה לה לקות למידה בימים שבעיה זו לא היתה מוכרת. פרט ביוגרפי זה, מעבר לעובדה שהוא מעצים במיידי ילדים עם קשיים, משמש אותה להדגים כיצד אירועים מהחיים יכולים להפוך להזדמנות, ובמקרה שלה לכתיבה (ספרה "מהפכת התפוזים של מתי" מתאר ילדה, שלא יודעת לקרוא ולכתוב ובדרכה להתגבר על הבעיה מחוללת גם מהפכה ירוקה).

"החיים כחומר גלם" היא תמה שעוברת כחוט השני במפגשיה עם ילדים, בגילים שונים. כמי שמרבית ספריה עוסקים בסיפורים היסטוריים, סיפורי חיים (ביוגרפיות), וסיפורים שמשלבים בין דמיון ומציאות, שם-טוב חושפת את התלמידים, דרך הספרים, לפוטנציאל הסיפורי האדיר שטמון בהיסטוריה ובמציאות היומיומית, ושואפת לפתוח להם דלת לעולם המופלא של הספרים ולשמחת הקריאה.



תמי שם-טוב, ילידת הארץ, 1969, מתגוררת בתל אביב. עד היום היא פירסמה 16 ספרים, וזכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, ביאליק, לאה גולדברג, זאב (פעמיים), הספריות הציבוריות, יד ושם למפעלים חינוכיים, דףדף, עיטור אנדרסן ועוד. במשך יותר מ-20 שנה עבדה כעיתונאית ועורכת בעיתונים שונים, ביניהם, העיר, הארץ ולאשה. בשנים האחרונות היא מתרכזת בכתיבה, במפגשים בבתי-ספר ובהנחיית סדנאות כתיבה למבוגרים שרוצים לכתוב לילדים ולנוער. 

ואלו ספריה עם התאמה לשכבות הגיל השונות:

2018. "אלכסנדר גרהם בל – ששלח את קולו של האדם למרחקים". על האיש שהמציא את הטלפון הראשון. סדרת "ממציאים ומגלים". (כיתות ב'-ד')

2017. "סבא סביח". על גלגולו של השם סביח משם של אדם לשם של מאכל. (כיתות א'-ג')

2017. "הביתה". סדרת "חלוצים של תרבות". נכתב עם רחלה זנדבנק. על ביקורה של הזמרת שושנה דמארי במחנה מעצר בקפריסין ערב קום המדינה. (כיתות א'-ג')

2016. "אלברט איינשטיין – הגאון (שבכוח הדמיון) פיצח את סודות היקום". ביוגרפיה סיפורית על א.א. סדרת ממציאים ומגלים. (כיתות ב'-ד')

2014. "מלכה בירושלים". סדרת "חלוצים של תרבות". נכתב עם רחלה זנדבנק. על מייסד בית הספר לאמנויות בצלאל, בוריס שץ. (כיתות א'-ג').

2013. "קונצרט בחולות". סדרת "חלוצים של תרבות". נכתב עם רחלה זנדבנק. על הקונצרט הראשון של הפילהרמונית בארץ ישראל. (כיתות א'-ג')

2013. "מארי קירי – שגילתה את הקרניים החזקות בעולם". ביוגרפיה סיפורית על המדענית הפולניה-צרפתית. סדרת "ממציאים ומגלים". (כיתות ב'-ד')

2012. "אני לא גנב". רומן היסטורי המתרחש בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק לפני השואה. (כיתות ד'-ח')

2011. "שלום חתול. מדריך לילדים לגידול חתולים". מדריך מעשי, מתאים לכל גיל.

2010.  "הסיפור של אליעזר בן יהודה". ביוגרפיה סיפורית על מחייה השפה העברית. (כיתות ב'-ד')

2009. "דאוס. האל שבתוך המכונה". רומן מתח על תוכנת מחשב המשתלטת על העולם, מבוסס על סדרת טלוויזיה מקורית. (כיתות ד'-ו')

2007. "ואיך קוראים לך עכשיו". רומן היסטורי הכולל מכתבים אמתיים ששלח אב לבתו בהולנד הכבושה במלחמת העולם השנייה (כיתות ה'-ח')

2002. "רק גליה רואה אותם". ילדה מגלה שיש לה חוש שישי: היא רואה זכרונות של אחרים. (כיתות ג'-ו')

2000. "מהפכת התפוזים של מתי". קורותיה של ילדה לקוית למידה שעושה מהפכה ירוקה בדרך ללימוד הקריאה והכתיבה. (כיתות ב'-ד')

1998. "רק בשביל מילי". סיפור הרפתקאות של שני בני דודים שיוצאים לאתר את אבא של אחת מהם כדי להזמין אותו למסיבת בת המצווה המשותפת שלהם. (כיתות ד'-ו')

הכנה לקראת המפגש:

1. כהכנה למפגש, תמי מבקשת לקיים הקראה של ספר בכיתה, או הקראה של כמה פרקים, ולפחות פרק ראשון. מבחינתה, הקראה של המורה, המפנה את התלמידים להקשבה ולא להתמודדות עם הטקסט לבד ועם הבנת הנקרא, היא הדרך הטובה ביותר להתכונן למפגש. מניסיונה, הקראה בפני התלמידים מעוררת בהם חשק להמשיך לקרוא וגם תורמת לתחושת הביחד, ולתחושה של הנאה משותפת מחוויה אמנותית. בדרך כלל, הקראה של אפילו פרק אחד או שניים, מעוררת סקרנות רבה, הן לגבי התוכן והן לגבי תהליך היצירה, והם יכולים לשמש פתח לדיון המעלה שאלות, כגון: האם הסיפור שכתבה הסופרת אמיתי? האם הדמויות מבוססות על דמויות אמיתיות או הן פרי דמיונה? למה החליטה לכתוב דווקא על דמות כזו או אחרת (כמובן שזה משתנה בהתאם לספר הנקרא, ולגיל)? ועוד.

בכיתות נמוכות, אפשר לקרוא ב"סבא סביח", "הסיפור של אליעזר בן יהודה", "מלכה בירושלים", ו"מהפכת התפוזים של מתי", עדיפות ל"מהפכת התפוזים של מתי" החל מכיתה ג'.

בכיתות גבוהות, הקראה של לפחות פרק או שניים ראשונים מתוך הספר "אני לא גנב", שמתרחש בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק ומבוסס על אירועים אמיתיים שהתרחשו במוסד לפני מלחמת העולם השנייה. 

2. לשכבות הנמוכות ניתן להציע לבחור דמות אהובה או סיטואציה ולצייר אותה. ניתן לבקש מהתלמידים לשתף  ביצירותיהם, ולברר יחד, האם הציור נבע מהדמיון או שמא ההשראה לו נבעה מתוך האיורים המקוריים שבסיפור? מדוע בחרתם/ן דווקא בדמות או בסיטואציה הזו?

3. רבים מספריה של שם-טוב עוסקים ביחסים (קשר בין ילדים ומבוגרים, קשרי משפחה) ובתקופות אחרות, רחוקות מן הקוראים הצעירים. ניתן לקרוא יחד עמם בכיתה קטעים מהספרים "סבא סביח", "אני לא גנב", "מלכה בירושלים", "מהפכת התפוזים של מתי", ולשוחח על מאפיינים של החיים בעבר אל מול מאפיינים של החיים בהווה. נוסף לכך, לאור חוויות הקריאה אודות דמויות ילדים מן העבר, ניתן לשאול: האם הזדהיתם עם דמויות אלו למרות פער הזמן ביניכם? האם גם הדמויות המבוגרות יותר, כמו סבא או סבתא, עוררו בכם הזדהות? האם במהלך הקריאה נזכרתם בבני המשפחה שלכם ובסיפורים דומים שקרו להם?

4. ביוגרפיות לילדים: ניתן להסביר לילדים מהי ביוגרפיה - כתיבת סיפור חייו של אדם כלשהו, ומהי אוטוביוגרפיה - כתיבת סיפור החיים של הכותב עצמו. לאחר מכן ניתן להזמינם לקרוא מספריה של תמי שם-טוב: "הסיפור של אליעזר בן יהודה שפעם כעסו עליו (בהרבה שפות) והיום אומרים לו תודה רבה (בעברית)" ו"אני לא גנב", המתרחש בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה. לאחר הקריאה, אפשר להעלות לדיון מספר שאלות: מהי החשיבות בכתיבת סיפורים מהעבר? אלו אנשים ראויים בעיניכם שיכתבו עליהם ספרים שינציחו את סיפור חייהם?

5. שם-טוב עוסקת בנושאים מורכבים, כגון אי וודאות עקב היעלמותו של אב מחיי בתו, מעבר עיר וגילוי והסתגלות לסביבה חדשה. אלה מזמינים את הקוראים למסע, הרפתקה, וגילוי כוחות פנימיים ונסתרים דרך מערכות יחסים משמעותיות. ניתן להזמין את התלמידים לקרוא בספרים "רק גליה רואה אותם", "רק בשביל מילי" ו"אני לא גנב". לאחר מכן, חשבו על הקשר המיוחד שנוצר בין הילדים בסיפורים ועל ההבדל במערכות היחסים השונות. כיצד בעיניכם חברות עוזרת לנו להתמודד עם מצבים שונים בחיים? בעיקר סביב הספר "רק גליה רואה אותה", אפשר לשאול - לו הייתם מגלים כוח נסתר שקיים בכם, מה הייתם רוצים שהוא יהיה ואיך הייתם משתמשים בו?

6. ניתן להכין רשימת שאלות שקשורות לכתיבה וספציפית לסיפורים שנקראו.

 

הצעות לעיבוד לאחר מפגש:

1. לבקש מן הילדים לשתף בחוויית המפגש - אילו דברים חדשים למדו? מה סקרן אותם במיוחד? האם ספגו השראה מסיפורה האישי של הסופרת כפי שסופר במפגש?

2. האם לאור המפגש וסיפוריה של תמי, התעורר בכם חשק לכתוב סיפורים בעצמכם? על אלו נושאים הייתם רוצים לכתוב?

3. לאחר מפגשים הדנים בספר סבא סביח, ניתן לקיים דיון סביב השמות שלנו: מדוע הוריכם בחרו לקרוא לכם בשם שלכם? מהי משמעות השם? האם בעבר שם המשפחה שלכם או של הוריכם היה שונה? למה לדעתכם שינו לאנשים את השמות? למה לא משנים את השמות היום? איך הייתם מרגישים אם היו רוצים לשנות לכם את השם? איך הייתם רוצים שיקראו לכם ולמה?

מספר אומנים 1
זמן הקמה 00:15
שפת המופע עברית
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
שם טוב תמי
050-8833513

tami.shemtov@gmail.com

תל אביב, ינון 13

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.